בסרט הפולחן משנות ה-70, "צארלי בממלכת השוקולד" נחשפים המבקרים במפעל להמצאות דמיוניות ומלהיבות כמו פטריות מאכל ענקיות, נהר של שוקולד, טפטים בטעמי פירות, מסטיק שמחליף ארוחה בת שלוש מנות וסוכרייה שאינה נגמרת. אבל מסתבר שאלה אינם בגדר חלום עבור קבוצת שטראוס, שהחלה במסע לגיבוש קהילת ה-FoodTech הישראלית, כבר לפני יותר מעשור. קברניטי החברה השכילו להכיר בחשיבות החדשנות הטכנולוגית וביכולתה להיטיב את אורח חיינו ואת זה של הסביבה.
דבר ידוע הוא כי תעשיית המזון והמשקאות, אשר כוללת מגוון רחב של מוצרים, מתמודדת עם אתגרים רבים, כמו משבר אקלים חמור, אך בראשם אספקה קבועה לאוכלוסייה הולכת וגדלה של בני אדם ובעלי חיים. מלבד הצורך במזון בסיסי, גוברת הדרישה מצד צרכנים למוצרי מזון בריאים ואיכותיים יותר, לצד כאלה שיהיו גם מושכים, מעוררי תיאבון ומתוחכמים.
תיאבון הולך וגובר, לצד אחריות סביבתית
אין זה סוד שהאנושות אינה יודעת שובע, במיוחד בעידן המודרני, ומאלצת את טובי המוחות לחשוב על דרכים יצירתיות ויעילות להקטנת הפגיעה בסביבה. כניסת תחום ה-FoodTech לזירת חקר המזון הופכת את אחד התנאים הבסיסיים להישרדות האנושית לאלמנט משמעותי בדרך לריפוי. כשם ששמו מרמז, הפודטק נשען על ידע טכנולוגי לטובת פיתוח וייצור של סוגי מזון חדשים, ביניהם מאכלים שעוזרים לשמור על הבריאות וכאלה שמהווים תחליף למזון מן החי. הוא משלב בין עולם המזון הקלאסי והבסיסי, לבין טכנולוגיות מעולמות אחרים, שמטרתן להיטיב עם הצרכן בפרט ועם עולם החי, לרבות האנושות, בכלל.
דגן אשל, סמנכ"ל חדשנות בשטראוס, עובד בחברה משנת 2000, ומכהן כמנהל החדשנות משנת 2003. "שטראוס מוציאה לשוק כ-300 מוצרים חדשים מדי שנה, אך לרוב החידושים הם בדמות טעמים חדשים למוצרים קיימים", הוא אומר. הוא מוסיף כי החברה מנהלת תהליכי חדשנות מורכבים, גם כשמדובר בחדשנות שאיננה פורצת דרך. התבוננות במוצרים פורצי דרך כמו המילקי, ששיווקו החל לפני יותר מ-40 שנה, לצד אקטימל אקטיביה יוגורט פרו ורבים נוספים מראה שפריצת הדרך המוצרית התאפשרה בזכות שותפויות של שטראוס עם חברות כמו 'דנונה' ו'פפסיקו', חברות שבבעלותן מרכזי מחקר ופיתוח ענקיים. אני ממשיל טכנולוגיה חדשה בארגון לאות חדשה באלפבית. אפשר אמנם ליצור מילים חדשות מהאותיות הקיימות, אבל תוסיפו רק אות חדשה אחת ותוכלו ליצור אינספור מילים חדשות שאי אפשר היה להגיע אליהן בדרך אחרת". אשל מדגיש שטכנולוגיה יכולה לשבור משוואות סכום אפס (גם טעים וגם בריא למשל). "בסופו של דבר המאמצים מושקעים בצרכים אמיתיים ולא חולפים, בדגש על ערכים כמו מזון איכותי במחיר שווה לכל כיס, מזון בריא, מזון שייצורו אינו פוגע בסביבה מחד אבל נותן ביטחון תזונתי גם לקהילות שידן אינה משגת פתרונות לעולמות הנוחות, חוויות טעמים חדשות ופרסונליזציה לקהלים מסוימים, כמו מי שנמנעים מגלוטן".
אלפא שטראוס
בהמשך לאמור לעיל השיקה שטראוס בשנת 2011 את Alpha Strauss the Food Tech community, מתוך מטרה לשתף פעולה עם מדענים, יזמים וחברות סטארט-אפ בתחום במודל חדש ופתוח שיכול להביא ערך לכל השחקנים וכמובן לצרכנים, יוזמה זו מפגישה רעיונות רעננים ומלהיבים עם תעשיית המזון לטובת כלל הצרכנים. "הבנו שהדרך להצליח במקום קטן כמו ישראל היא לפתח טכנולוגיה במודל של קהילה", אומר אשל. לדבריו, היסטוריית החדשנות כללה עד כה ארבעה מודלים אבולוציוניים, החל מדור הממציאים הבודדים, כמו בל, אדיסון, האחים רייט, עבור בחברות גדולות דוגמת IBM, דרך קרנות הון סיכון, כמו זו שמימנה את 'אפל'. "ב-20 השנה האחרונות כולם עושים את מה שנקרא open innovation, אבל במקום לחכות שכולם יגיעו אליה, שטראוס בחרה להשקיע הרבה משאבים כדי להיעזר במשאב היקר מכל, המוח הישראלי", אומר אשל.
"חשוב לזכור שבשנת 2011 המונח FoodTech היה נדיר יחסית. מי שהשתמש בו לא תמיד הבין את המשמעות שלו, ולכן נתנו לעצמנו את החופש להגדיר לעצמנו את המושג הזה", הוא מסביר. "הרעיון שלנו היה לנצל כל טכנולוגיה שהיא, ולא משנה עבור איזה תחום היא פותחה, בין אם לתחום ההייטק או לתחום הרפואה. אם היא עשויה לתרום במשהו לתעשיית המזון – מבחינתנו זה פודטק".
לדבריו, ההצלחה הייתה מסחררת וכללה מאות פניות, מסטארט-אפים ומעולם האקדמיה. עם הסטארטאפים המתאימים בנינו פרויקטים משותפים, אבל הקפדנו לסייע גם לאלו שלא ידענו מה לעשות עם הטכנולוגיה שלהם בין השאר על ידי מתן גישה לידע הרחב והמגוון שנאסף במרוצת השנים על ידי צוותי החדשנות והפיתוח בחברה, גישה למחקרי צרכנים, לציוד פיילוט להרצות ניסיון, ובנוסף תמיכה כספית לבדיקות היתכנות, ייעוץ מסחרי ושיווקי לפיתוח תוכנית עסקית וחיבור למשקיעים ולשותפים הבינלאומיים של החברה, דוגמת "פפסיקו" ו-Mondelez.
"בעצם דאגנו לתת הזדמנות עסקית לפתח תחום שעד כה נזנח, בדגש על שיתוף פעולה אופרטיבי, ולאו דווקא מתוך מטרה להפוך לבעלי הטכנולוגיות. ואז ראינו כי טוב, וביקשנו עוד", מוסיף אשל בחיוך.
רוקחים תבשיל חדש
בשנת 2014 הקימה קבוצת שטראוס את חממת The Kitchen בשיתוף הרשות הממשלתית לחדשנות והמדען הראשי, כלי נוסף בדרך למימוש רעיון הפודטק-אקוסיסטם בישראל. The Kitchen FoodTech Hub הוא שמה המלא של ה"אקס טריטוריה", בבעלותה של שטראוס.
אמיר זיידמן, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של The Kitchen, מסביר כי גוף זה מתמקד בהשקעה ובתמיכה בסטארט-אפים בתחום הפודטק, לפיתוח הדור הבא של מוצרים וטכנולוגיות לשוק המזון והמשקאות. "השקענו ב-23 מיזמים שונים בתחומים שונים ומגוונים הקשורים לעולם המזון, ומראש הוגדרנו כיחידה חיצונית שתבצע השקעות בסטארט-אפים הכי מבטיחים שיש בישראל, לאו דווקא כאלה שהכי מתאימים לשטראוס", הוא אומר.
מה לדוגמה?
"הקמנו חברה שמייצרת דגים מתורבתים. בתהליך הזה לוקחים דגימה מהייצור החי, באופן שמשאיר אותו ללא פגע, ומרחיבים את כמות התאים, עד ליצירת – במקרה הזה - פילה של טונה. לשטראוס כיום אין עסקים בעולם הדגים, אבל אנחנו בחרנו להשקיע בזה, מכיוון שאנחנו רואים בטכנולוגיה הזו את הפוטנציאל הגדול. גם לחברה וגם לעולם. בדיוק משום כך יש לנו סמכות לקבל החלטות על השקעות שאינן מתאימות בדיוק מרבי לשטראוס, אבל כאלה שמגובות בטכנולוגיה מבטיחה, צוות חזק ופוטנציאל שוק רחב".
לדעתך תחום הבשר המתורבת ייצור שינוי כלל-עולמי? ימיר את הצמחוניים חזרה לעולם הבשר?
"זה תחום מאוד מעניין. המחקרים מצביעים על כך שהרוב מקבל את זה בצורה טובה. אבל יש כמובן אחרים שלא מעוניינים במשהו שמקורו מהחי. חשוב לי להדגיש שהמניעים שלנו כיום מתמקדים יותר בתחום הסביבתי וברצון לפתור, בין השאר, את נזקי משק החי. אנחנו משתדלים לאתר סטארט-אפים עם מודל עסקי מבוסס שיש להם פוטנציאל לפתור בעיות משמעותיות שלנו, כאנושות. לצלוח אתגרים שקשורים לבטיחות, לשמירה על הסביבה ולבריאות. אפשרות לספק מזון בטכנולוגיות ללא מזהמות ובתהליכי ייצור נקיים, אשר בטוחים לצריכה".
מתי נוכל ליהנות מההמצאות האלה ו"לצלחת" אותן?
"קיימים כבר מוצרים רבים אשר נמצאים בשוק כגון ביצים טבעוניות, חטיפים שאינם מכילים סוכר וארוחות מהירות הכנה מירקות 'מכוערים'. לגבי הבשר המתורבת, ניצנים ראשונים צפויים לפרוח בשנה הבאה. בשלב הזה זה יהיה בכמויות קטנות ובמסעדות נבחרות, כי לוקח זמן לבנות יכולת ייצור ולהקים מפעלים שיוכלו לייצר את המוצר בכמויות משמעותיות. זה גם כרוך במתן אישורים מהרשויות הרגולטוריות, החל מה-FDA בארה"ב וכלה במשרד הבריאות בישראל. אני יכול לומר שבארץ עובדים באינטנסיביות לדאוג לאישורים המיוחלים. עד היום גייסו החברות שתחת 'הקיטשן' כ-300 מיליון דולר מאיתנו וממשקיעים נוספים, והן מעסיקות למעלה מ-320 עובדים. כמו-כן 14 מהחברות נמצאות בשלבי ייצור. בין אם ייצור ראשוני, בהיקף של פיילוט, או ייצור מסחרי עם תחזית הגעה ראשונית של מוצרים לשווקים".
העתיד נראה טוב יותר.
אשל: "הסלוגן שלנו הוא Doing Good by Doing Food, שזה 'טייק-אוף' למשפט Doing Well by Doing Good שמגלם תפיסה של עסק מרוויח שתורם גם לרווחת הכלל. המשאלה שלנו היא להביא את כל תעשיית המזון לדרגה שבה יובילו עקרונות וערכים. להאכיל את העולם בכל טוב. זה דבר נהדר".
זיידמן: "ב-7.11 יתקיים כנס הפודטק השנתי ביוזמתנו, שבו האידאל Scale for Change של ארגון קהילתי צומח הוא בגדר חזון שמתממש. מדהים לראות איך מרעיון ומתמה אנחנו עוברים להגשמה הלכה למעשה. זה כבר לא רעיון על הנייר, אלא חדשנות פורצת דרך שתביא לשיפור כלל עולמי".
בשיתוף שטראוס
