"למה שמישהו ירצה להכניס קנאביס למזון? זו שאלה שבישראל עולה לא מעט", שואל רטורית עפר סגל, מנכ"ל ושותף מייסד בחברת Kineticann, וממהר להוסיף: "בחו"ל השאלה הזאת עולה פחות. העולם נפתח יותר ויותר לנושא ומבין שמדובר בצמח בעל יתרונות בריאותיים מובהקים. מאותו המקום ממנו מכניסים כבר שנים פרוביוטיקה ליוגורט ופרוטאינים לחטיפים - כיום גם רוצים להכניס את חומר הגלם הייחודי שהוא הקנאביס למזונות שונים, במטרה להפוך אותם לבריאותיים יותר".
אופטימיזציית קנאביס לכל מוצר
התובנה הזאת הביאה את Kineticann, שנוסדה ב-2018, לפתח ולייצר רכיבי מזון ייחודיים המבוססים על הרכיבים השונים של צמח הקנאביס: הקנבינואידים והטרפנים. הפיתוח נעשה בחלקו בישראל ובחלקו באירופה, כשבפולין מחזיקה החברה חברת בת שלה מעבדה. "הסיבה שאנחנו עושים זאת כך היא הרגולציה הישראלית, הנוקשה בנוגע לקנאביס, בעיקר כשמדובר בשילוב CBD. כאן ה-CBD נחשב חומר אסור בעוד שבאירופה חומרי הגלם הללו הם חופשיים וחוקיים לחלוטין".
אז מה הוא בעצם המוצר שלכם?
"קינטיקאן מפתחת ומייצרת רכיבי מזון מבוססי קנאביס שחברות המזון יוכלו לשלב במוצרים שלהם ולקבל מוצרי מזון פונקציונלי. המוצרים הסופיים שלנו הם אמולסיות ואבקות מסיסות המכילות רכיבי קנאביס".
למה הקנאביס טוב במזון, בעצם?
"ה-CBD שהינו אחד החומרים האקטיבים בקנאביס - הוא בין היתר בעל אפקטיביות אנטי-דלקתית. כך, למשל, ניתן לייצר מוצר - חטיף או משקה - שמיועד לחיזוק המערכת החיסונית לקראת החורף. חשוב להדגיש שהפתרונות שאנחנו מכוונים אליהם אינם תרופות, אלא מזון פונקציונלי. אין כאן התווייה רפואית ואי אפשר להגיד שהמוצר מיועד לטיפול בכאבים, להגברת ערנות וכדומה - כי אלו טענות רפואיות. אנו מבססים את הפונקציונליות של המוצרים על התוויות של זני קנאביס שכבר נחקרו, דוגמת זנים שכבר הוכחו במחקרים כטובים לכאב, להפחתת חרדות וכדומה. שימוש בזנים האלה בתוך מזונות מסוימים מעביר את יתרונות הזן לתוך המזון. במקביל, אנחנו גם מבצעים מחקרים קליניים בעצמנו. אחד המחקרים שלנו, בשיתוף עם חברת NESWELL, בוחן פתרון של שימוש בקנבינואידים לשיקום השריר לאחר אימון גופני בצורה מהירה וטובה".
כיצד מתבצע התהליך?
"השכבה הראשונה היא טכנולוגית. אנו שואלים איך להתאים את מה שאנחנו רוצים לסוג המזון הספציפי: אם זה משקה מוגז, מיץ, סירופ, עוגיה וכדומה. כל אחד מאלו יצטרך גם פתרון של פורמולה ושל תהליך ייצור שונה, כי יש הבדל בין, למשל, משקה שצריך לעבור פיסטור לבין חטיף שצריך לעבור אפייה ב-180 מעלות. חלק מהחומרים האקטיביים מתפרקים בטמפרטורות גבוהות ולכן מצריכים טיפול שונה. מטרת העל היא לשלב מולקולות שומניות במזון ולעשות זאת בצורה חכמה ויעילה. זה לא דבר חדש, אמולסיות קיימות בתעשיית המזון כבר שנים. אבל מולקולות הקנאביס שונות. לפעמים הן יותר עקשניות וקשות ולכן מסובך יותר לעבוד איתן. המשימה של להביא אותן ממדיום שומני למדיום מימי קשה יותר לביצוע. זו מטרה חשובה כי מערכת העיכול יודעת לספוג מים יותר טוב משמן, ובעוד שמהשמן נספגים 5%-7% מהחומרים האקטיביים בדם, במים זה יכול להגיע ל-45%-50%. לפצח את התהליך הזה פותר לנו במוצר את שאלות היציבות, האיכות, ההתאמה הרגולטיבית וההתאמה לסטנדרטיזציה של תעשיית המזון".
"בשכבה השנייה נמצא הייחוד הגדול שלנו: האופטמיזציה של הקנאביס. מדובר בעיקר בנושא השחרור המבוקר: עד כמה הוא מהיר או איטי בגוף. אם רוצים לייצר מוצר לשיפור השינה - סביר להניח שמכוונים לכך שהצרכן ייקח אותו שעה לפני השינה ושההשפעה תחזיק בגוף שש שעות. לעומת זאת, אם רוצים לייצר מוצר להורדת מתחים אצל סטודנטים לפני בחינה - מכוונים לכך שהצרכן ייקח אותו 10 דקות לפני שהוא נכנס לכיתה ושההשפעה תישאר בגוף למשך שעתיים. פיתחנו שיטות - שאחת מהן בשלבי רישום כפטנט - על אופן השחרור של החומר בגוף ועל תזמון של דקות ושעות, ולא ברמה המקובלת כיום בעולם של הגדרות כ'שחרור מהיר' ו'שחרור איטי' בלי ציון זמן. אלמנט דומה נוסף הוא נושא המינון למנה. הוא חייב להיות מדויק ועקבי, והמדידה היא לא רק כמותית אלא גם באפקטיביות. אנחנו לא רוצים שהמוצר פעם אחת יהפוך אותנו לעייפים ופעם שנייה לעירניים. נושא חשוב אחר הוא ההדירות, הקנאביס הוא צמח, וככזה קשה להגיע לזהות בין יבולים ומכך לזהות בין תוצרים. אנחנו פיתחנו דרך ייחודית להגיע להדירות בקנאביס, על ידי שימוש במשפחת חומרים ממשפחת הטרפנים. אנו מעצימים את הקנבינואידים שבפורמולה ומגיעים למוצר הדומה במעל ל-80%, אפילו כשהיבול והמקור משתנים. בשכבה השלישית נמצאת שאלת הפונקציה, לאיזה מטרה ישמש כל מוצר, וכמו שציינתי קודם אנו גם נעזרים בידע קיים וגם חוקרים התוויות חדשות".
הלב הוא הפיתוח
Kineticann נוסדה כחברה העוסקת בשילוב קנבינואידים וטרפנים בתוספי תזונה ובקוסמטיקה תרפיוטית. מהר למדי היא ביצעה פיבוט לאחר שחברת מזון בינלאומית גדולה פנתה אליה בבקשה להכניס CBD למשקאותיה. לאחר שנה של פיתוח הבינה Kineticann שיש לה פתרון שעובד היטב. עוד הבינה שהיא די לבד בשוק הזה. "זה נובע מכך שיש היום חברות המספקות פתרון לשילוב קנאביס, אך המוצרים בהם הן עושות זאת לא נחשבים למוצרי מזון. הם נמכרים בארצות הברית תחת הכותרת של 'מוצר קנאביס'", אומר סגל. "רגולטיבית, רוב העולם עדיין לא אישר את הקנאביס בצורה מלאה ומכיוון שלא הייתה רגולציה כזאת -לא הייתה סטנדרטיזציה ולא שיטות עבודה עם חומרים מקנאביס בתעשיית המזון. לכן נעשו פתרונות פשוטים וקלים בהם ברוב המקרים לוקחים את המולקולה השומנית, מקטינים אותה לננו-חלקיקים, מעלימים אותה מהעין ומכניסים למזון - ואז לא רואים ולא יודעים. מעשית, הפתרון הזה אסור בתעשיית המזון, שכן חומרים בגודל של מתחת ל-110 ננומטר אסורים ע"י ה-FDA במזון. כשיצרנו את הפתרון לחברת המשקאות עבדנו לפי סטנדרטים של תעשיית המזון - וכך מיצבנו את עצמנו במקום בו כמעט ואין חברות אחרות. וזאת כשמתחילים לראות את תעשיית המזון נפתחת יותר ויותר והולכת לפגוש את תעשיית הקנאביס. לכן כיוונו למקום בו המוצרים שלנו מפותחים ונבנים כרכיבי מזון ולא כרכיבי קנאביס. למעשה כיום אנחנו יודעים לתת פתרון לחברות מזון שרוצות לשלב קנאביס במזון ברגולציה וסטנדרטיזציה של תעשיית המזון בעוד שמרבית התחרות בשוק לא יכולה. היתרונות שלנו על התחרות הם בזמן הגעה לשוק, לוקח כשנתיים לפתח רכיב מזון ואנחנו כבר שם, והיתרון המשמעותי יותר הוא האופטמיזציה של הקנאביס. זה לא אומר שאין תחרות, יש מספר חברות בעולם, בעיקר בארצות הברית, שכן פועלות בנישה שלנו - אבל אנחנו מאמינים שאיכות המוצר שלנו טובה יותר".
את הדברים האלו אומר סגל בביטחון למרות ש-Kineticann היא חברה קטנה, המונה חמישה עובדי פיתוח ועוד שלושה יועצים מקצועיים המכהנים במועצת המנהלים שלה. הגודל הזה הוא בחירה אסטרטגית הבאה מהבנה של חוזקותיה. "הרגולציה של הקנאביס מחייבת עבודה טריטוריאלית, מאידך אין לנו כוונה להתחיל להקים מפעלים בכל מקום ולהחזיק שם אנשים, זה מסובך", הוא אומר. "אז בכל מקום אנחנו חוברים לשותף אסטרטגי מקומי חזק ויחד איתו מקימים את המפעל. הוא מביא את המכונות ואת כוח האדם ואנחנו מביאים את הידע. את הייצור ואת כל השאר אנחנו עושים עם שותפים אבל הלב הוא הפיתוח. יש לנו צוות מקצועי ברמה הגבוהה ביותר: יו"ר הדירקטוריון הוא פרופ' ד"ר רם רייפן מהאוניברסיטה העברית, מומחה גסטרו עולמי ודמות מוערכת בתעשיית הפודטק הישראלית. לסמנכ"ל הטכנולוגיות שלנו יש 15 שנות ניסיון בפיתוח אמולסיות ממיצוי צמחים. מנהלת פיתוח אפליקציות הגיעה משנים בתעשיית המזון, בחברות כמו קוקה קולה, ומביאה את הידע על שילוב הרכיבים המיוחדים במזון, ומנהלת האנליטיקה מביאה ניסיון רב מעבודתה כמנהלת מעבדה אנליטית בחברת תרופות. זה צוות מצומצם אבל מותאם ייחודית לפתור את הבעיה שעל הפרק: איך לקחת חומר גלם חדש ולהביא אותו לתעשייה שהוא לא נמצא בה".
עד כמה תעשיית המזון בשלה לשילוב קנאביס?
"כשמדובר בקנאביס אכיל, כיום פונים בעיקר לתעשיית הפנאי: אנשים שרוצים את השפעת הקנאביס אוכלים סוכריית גומי עם THC. זו נישה מוגבלת בגודלה, כ-10 מיליארד דולר בשנה בעולם. אבל כשמסתכלים על שאר הסגמנטים של שוק האוכל הפונקציונלי מגלים סדר גודל של 250 מיליארד דולר בשנה. השוק נוגע בתחומים שונים כמזון לתינוקות, למבוגרים, לספורטאים, מזון בריאות ועוד. תת-הקטגוריה של הקנאביס יודעת להיכנס לכל אחד מהתחומים האלו ולספק בו את יתרונותיה הבריאותיים. כך שישנו פוטנציאל שוק אדיר ואנחנו יודעים לתת לו מענה. חברת משקאות רוצה לייצר משקה משולב קנאביס? היא תפנה אלינו, תרכוש דליים של נוזל או אבקה ותשלב אותם בתהליך הייצור".
אתם כבר מחממים מנועים?
"אנחנו כבר עובדים עם יצרנים בחו"ל ונמצאים לאחר חתימת הסכם להקמת מתקני ייצור בקולומביה ובדרום אפריקה, כדי לשרת את אמריקה הצפונית, אמריקה הדרומית, אפריקה והודו. לאחרונה השלמנו פרויקט פיתוח עם ענקית מזון תאילנדית ואנו בדרך להקמת יכולת ייצור שם, שתשרת את השוק האסייתי, שמתחיל להיפתח לקנאביס. עוד אנו עוסקים בפיתוחים ספציפיים בשיתוף עם מספר חברות בארץ ובעולם. אנו מכוונים את עצמנו ליצרני המזון הגדולים, חברות ענק שעם חלקן כבר התחלנו שיח".
בשיתוף Kineticann
