נושא המזון הפך להיות הנושא בה"א הידיעה בתקופת סגר הקורונה. ההתכנסות בבתים והחשיבה ההישרדותית, בתוספת ההבטחה המנחמת שמזון מביא עימו, גרמו לכך שכולנו עסקנו בו. "בשוק המזון התקיימו שתי תופעות הפוכות בזמן הסגר", אומר אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא. "מצד אחד, גידול חד בצריכה הביתית של מזון באמצעות רכישות ברשתות הקמעונאיות - מקוונות או פיזיות; מצד שני, הפסדי ענק בשוק המוסדי, שהושבת לחלוטין. במקביל לכך - שיבוש שרשרת האספקה העולמית הדגיש את הצורך של מדינות באספקת מזון סדירה והגדלת מלאי החירום".
שינויים בביקושים
אבל גם בימים כתיקונם נושא המזון עולה על סדר היום הציבורי בתדירות גבוהה. הסיבות לכך מגוונות. בין היתר, הפער בין ביקוש לבין היצע. בעוד הביקוש למזון עולה עם גידול האוכלוסייה בעולם, שטחי הגידול מצטמצמים. גם שינויי האקלים ואירועי מזג אוויר קיצוניים מקטינים את שטחי הגידול. לפי חברת המחקר מקינזי, אם יימשכו המגמות הללו, ייצור המזון בעולם יצטרך לגדול ב-70% עד שנת 2050, מה שיחייב התייעלות משמעותית בשימוש במשאבים הטבעיים ובשרשרת האספקה. אתגר נוסף הוא איבוד המזון. בצד אחד של הגלובוס נוצרים עודפי מזון גדולים ובצד השני קיים רעב ומחסור. זה מחייב שינוי באופן שבו המזון מופץ בעולם.
גם המודעות הגוברת של צרכנים בעולם להשפעת המזון על בריאותם מביאה לשינויים בביקושים. כך עולה דרישה למזון טרי, שמסופק ישירות "מהחווה לצלחת" (Farm To Table) ואינו פוגע בסביבה, או דרישה למזונות דיאטטיים ודלי-סוכר עם העלייה במחלות לב, כלי הדם וסוכרת. אורח החיים התובעני מציף את הדרישה למזון פונקציונלי (עם תועלות בריאותיות), כמו מזון עתיר ויטמינים, או תוספי מזון שמחזקים את המערכת החיסונית.
לדברי אדיב ברוך, "כל המגמות הללו פוגשות את תעשיית המזון הישראלית בנקודת פתיחה טובה. הענף ידע להתאים את עצמו ובזמן לשינויים בדפוסי צריכת המזון בעולם, כאשר דור חדש של יצרנים, בעלי מודעות לטרנדים העולמיים, הצליח לשדרג מוצרים קיימים ולפתח חדשים העונים על דרישות הצרכנים".
ממזון צמחוני למזון פונקציונלי
ייצוא מוצרי מזון מוגמרים ותוצרת חקלאית טרייה הוא מענפי היצוא הוותיקים של ישראל. בראשית ימיה של המדינה היוו התפוזים את נכסי הייצוא המרכזיים, כאשר התוצרת החקלאית חלשה על רוב הייצוא. בהמשך הפכו הקהילות היהודיות בעולם ליעד ייצוא מרכזי, והמזון הכשר תפס מקום גדל והולך בתמהיל ייצוא המזון. השלב הבא היה השלב הבריא. מוצרי מזון ישראליים התקבלו בשווקים, במיוחד באירופה, כמזון בריא, לאור העובדה שהם מבוססים על חומרי גלם טריים מהצומח. במקביל, הצטייר המזון הישראלי כמזון אתני, לא מעט הודות לתיירים שביקרו בארץ וחזרו מוקסמים לארצותיהם.
התפנית בעלילה התרחשה בשנים האחרונות, כאשר יצרני מזון ישראלים השכילו לזהות טרנדים שהתפתחו בעולם בתחום ולספק להם מענה. למשל, פיתוח תחליפי בשר מן הצומח ומוצרי plant base, כמענה לצמחוניים ולטבעוניים וכאלה שסוגיית האקלים היא סוגיה עקרונית מבחינתם, במיוחד לאור ההבנה שייצור בשר מן החי גובה מחיר אקלימי כבד. מגמה נוספת היא המעבר ל"free from" – מוצרים נטולי סוכר, שומן או גלוטן, במקביל למוצרי מזון שמיועדים לשוחרי בריאות, חולים במחלות כרוניות וסובלים מאלרגיות.
"היצרנים הישראלים קראו נכון את מפת שוק המזון בעולם", מאשרת אורלי מלינבוים, מנהלת אגף מזון ומשקאות במכון היצוא. "באמצעות השקעה במו"פ והטמעת חדשנות - טכנולוגית ומוצרית - הם הצליחו לקלוע לטעמם של צמחוניים, טבעוניים, צמחוניים-למחצה וחסידי תזונה פלקסיטריאנית, וכמובן קהלים שנמנעים מצריכת מזון זה או אחר משיקולים רפואיים. הם גם סיפקו מענה למגמה המתעצמת של Health and Wellness. כלומר, מוצרים העונים על צורך של בני אדם באורח חיים מאוזן, בריא ומספק, או כאלה הרוצים לשלב מזונות-על איכותיים בתזונה היומית. התוצאה היא עלייה בכמות המזון המיוצא ובחדירה של ישראל לשווקים חדשים. סיימנו את 2019 עם מיליארד דולר ייצוא מזון של מוצרי מזון מוגמרים. בהחלט קפיצת מדרגה".
מזון טבעוני ותחליפי בשר מן הצומח
אחת ההוכחות להצלחת החדשנות הישראלית בתחום היא העובדה ששתי חברות מזון ישראליות הצליחו להעפיל ל-Taste Innovation Show, ביתן החדשנות בתערוכת המזון העולמית הנחשבת "ANUGA", כשהן מתמודדות מול מאות חברות מהעולם. השתיים הן חברת YOFIX המייצרת מעדנים מן הצומח, ו-Chef Box, סטארטאפ חברתי המייצר ערכות להכנת עוגיות, ערכות קפה ישראלי, ערכות להכנת קינוחים בצנצנות ועוד, כולן מיוצרות על ידי אנשים עם מוגבלויות.
"הן לא היחידות", מדגישה אורלי מלינבוים. "יש לא מעט דוגמאות לחברות ישראליות דומות. למשל, חברת Trisun, שמייצרת גבינות טבעוניות, כמענה לביקוש למוצרים בריאים, ללא הורמונים וכולסטרול, אך עם סידן מהצומח. חברת 'מונבטים', אם להזכיר דוגמה אחרת, שמפתחת מוצרים בריאים המבוססים על הנבטת עדשים וקטניות ועונה על הדרישה למזון טבעוני, נקי מחומרים משמרים, נקי מגלוטן או מסוכר מעובד, אך עשיר בסיבים תזונתיים וחלבון מן הצומח. חברה אחרת, 'קמח תמי', מייצרת קמח ללא גלוטן ומספקת פתרונות לקהילת נמנעי הגלוטן. סדרת הקמחים שלה זוכה כיום לביקושים יפים בעולם".
חברות ישראליות המתמקדות בייצור תחליפי בשר מן הצומח, אחד הטרנדים היותר לוהטים של השנים האחרונות, רושמות גם הן הצלחה. אחת מהן היא חברת הסטארטאפ "הינומן", המפתחת חלבון צמחי באמצעות צמח המנקאי, שעשיר מאוד בחלבון, אך צריכת המים שלו נמוכה. חברה אחרת היא "טבע דלי", המייצרת מזון טבעוני ובין היתר תחליף בשר. שתי החברות פועלות לספק את הדרישה לא רק למה שמכונה "מזון סביבתי", אלא גם לשוק הצומח של חלבונים חלופיים. בהקשר זה צריך לציין גם את חברת "מאיר בייגל" הוותיקה, שפיתחה בייגלה plant base עתיר חלבון המבוסס על עדשים, אפונה וקטניות.
חברות אחרות עונות על הביקוש הגדל הולך למזון פונקציונלי המספק ערכים בריאותיים למוצרים מסורתיים. דוגמה לכך היא TopGum Medical, שפיתחה במפעלה בשדרות סוכריות גומי נטולות חומרים משמרים, סוכר וצבעי מאכל, אך מלאות בוויטמינים, כורכום, ליקופינים וכדומה. חברות אחרות, כמו "אמברוזיה סופהרב", מתמחות בתוספי תזונה, ויטמינים ומינרלים, ומספקות את הביקוש העולה לתוספי מזון.
בד בבד גוברת הדרישה למוצרים טריים מן הצומח, שמשלבים איכות ובריאות. חברת The growers - המתהדרת בסיסמה "מהשדה לצרכן" - פועלת היטב בנישה זו. היא מייצרת את הסליקורניה, צמח תבלין בטעם מלח, המהווה תחליף טבעי למלח, לצד עשבי תיבול טריים אחרים, ומוצריה זוכים להצלחה בעולם. כך גם חברת "אלג'אמור", המייצרת ספירולינה טרייה לייצוא. מדובר, למי שלא מכיר, באצה עשירה בחלבונים, חומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים רבים.
חיבורים ושיתופי פעולה מוצלחים
"ענף המזון הישראלי נהנה מגידול מתמשך בייצוא בעשור האחרון", מסכמת אורלי מלינבוים. "בין השאר הודות לפעילות שלנו במכון, שמייצרת חשיפה והזדמנויות עסקיות עבור כ-500 חברות ישראליות. שוקי היעד המרכזיים שאליהם אנו מכוונים הם ארה"ב, אסיה (בעיקר יפן, טייוואן, הודו וקוריאה), מערב ומזרח אירופה ואמריקה הלטינית, בעיקר ברזיל.
"היתרון שלנו טמון, בין היתר, בנטוורקינג הרחב והאיכותי שלנו, שכולל את הנספחים הכלכליים של משרד הכלכלה והתעשייה בעולם, קניינים, מפיצים, חברות רב-לאומיות ורשתות קמעונאיות, מה שמאפשר לנו לפתוח דלתות ליצרני המזון הישראליים ולחדור לשווקים ולקהלים חדשים. ההיכרות הכפולה שלנו, הן עם תעשיית המזון הישראלית, על יכולותיה ויתרונותיה, והן עם שוקי היעד הפוטנציאליים, מאפשרת לנו ליצור חיבורים ושיתופי פעולה מוצלחים".
