זרעים של תקווה

הדרישה הגוברת לתרומת זרע בישראל והרגולציה הכבדה של משרד הבריאות מייצרות קושי בהשגת תרומות איכותיות. איך אפשר להתגבר על הקשיים ומה חשוב לבדוק בדרך?

גלי לויטה ליבוביץ
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יד אוחזת ברגלי תינוק
גלי לויטה ליבוביץ
תוכן שיווקי

בשנים האחרונות נרשמה עלייה גדולה בביקוש לתרומות זרע בישראל, הנובעת מפתיחות מחשבתית, מהנכונות של נשים להביא לעולם ילדים כאמהות חד–הוריות, וגם כתוצאה מאי פריון ומריבוי הזוגות החד–מיניים. לצד הביקוש עולות שתי בעיות: הראשונה היא איכות הזרע. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במסגרת מחקר שנערך בקרב תורמי זרע בישראל בשנים 1995–2009, במהלכו נבדקו 2,182 דגימות זרע של תורמים צעירים ובריאים, 35.5% מ-90 הפונים לתרומה נפסלו בשל איכות זרע ירודה. עוד עולה כי לאורך תקופת המחקר נרשמה ירידה משמעותית בריכוז הזרע ובתנועתיות.

סוגיה בעייתית נוספת היא הקושי להשיג תורמי זרע איכותיים, כפי שמסביר ד"ר אלון קדם, מנהל בנק הזרע "הרצליה מדיקל סנטר" ורופא בכיר ביחידת ה–IVF של המרכז הרפואי "שמיר" (אסף הרופא): "קיים קושי להשיג תורמי זרע איכותיים בארץ ובעולם, העונים על הצרכים מבחינת תקינות בדיקות הזרע ועמידה בכל הקריטריונים הגנטיים. אם לפני עשור הסדר הגנטי היה כולל 3-5 גנים, היום מדברים על 300-800 גנים, נתונים שיוצרים מצב בו 80% מהתורמים הם נשאים של גן זה או אחר. לעתים גם הנתרמות נמצאות נשאיות, ולכן חשוב ליצור התאמה גנטית בין התורם לנתרמת".

לדבריו של ד"ר קדם, הרגולציה המבורכת אך הנוקשה מונעת מבנקי הזרע את היכולת לעמוד בביקושים. לטענתו, נושא נוסף שמטריד את הנתרמות הוא מספר הצאצאים שיכול כל תורם להביא לעולם באמצעות תרומת זרע, מצב שעלול לטענתן לגרום למפגשים רומנטיים בין חצאי אחים בעתיד. בעקבות כך נרשמת עלייה בביקוש לתורמי זרע מחו"ל, במיוחד בקרב מדינות המאפשרות לראות תמונת ילדות של התורם, ואף לקדם מפגש עם התורם, כשהילד יגיע לגיל 18.

מהי תרומת זרע?

תרומת זרע היא הליך שבו אדם מפקיד זרע, בתשלום או בהתנדבות, כדי לסייע לאדם אחר או לזוג להרות תינוק. לפני מתן התרומה התורם עובר מגוון בדיקות, במטרה לאבחן את מצבו הרפואי וגורמי סיכון אחרים. הזרע הנתרם נשמר בבנק הזרע (פרטי, מסחרי או מחו"ל), שקיבל הכרה ממשרד הבריאות הישראלי. את הזרע ניתן להזריק לאברי הרבייה של האישה (הזרעה תוך רחמית IUI) או להשתמש בו כדי להפרות ביציות בוגרות במעבדה (הפריה חוץ גופית IVF).

יש כמה קריטריונים עיקריים לאישור תרומת זרע: התורם רווק ואינו נשוי, גרוש או אלמן; התורם מודע למעשיו; גיל התורם בין
18-30; רישום התורם במרכז הרישום הארצי; ביצוע בדיקות רפואיות מקיפות, הכוללות גם בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה ובדיקה לאיתור נוגדני HIV; טופס חתום על ידי התורם, בו הוא נותן את הסכמתו לשימוש בזרע שתרם, כולל אישור על נכונות הפרטים הרפואיים שמסר; ואישור שימוש בדנ"א בעתיד ובמידת הצורך. תהליך מיון התורמים, כמתחייב על ידי משרד הבריאות, כולל: פגישות טלפוניות ופרונטליות; אבחון ובדיקת הזרע; ראיון אישי של התורם עם מנהל בנק זרע; קבלת מידע על ההיסטוריה הרפואית, האישית והמשפחתית של התורם, כולל רקע חברתי, השכלה, מחלות גנטיות, בדיקות דם ובדיקה גופנית; הערכת צוות בנק הזרע המבוססת על הנתונים שהתקבלו עם התייחסות לאמינותו ולמהימנותו של התורם.

מי זכאי ואיך בוחרים?

כל אישה או גבר המעוניינים בתרומת זרע יכולים לפנות לבנק זרע פרטי, מסחרי או מחו"ל, בתנאי שאושר על ידי משרד הבריאות בישראל, שגם הגדיר קריטריונים: אישה ללא בן זוג רשאית לקבל תרומת זרע, במסגרת הזרעה (IUI), טיפולי הפריה (IVF) או הליך פונדקאות; זוג שעומד לעבור טיפולי הזרעה או הפריה, וקיימת בעיית פריון אצל הגבר; שתי נשים, בנות זוג, זכאיות כל אחת לקבלת תרומת זרע בנפרד; ועל פי החלטת בג"ץ בחודש יולי האחרון, זכאים גם זוגות הומוסקסואליים ואבות יחידניים לעבור הליך פונדקאות. בחודשים הקרובים אמור להיות מוסדר הנושא בחוק, דבר שככל הנראה ישפיע גם על הזכאות לתרומת הזרע בקרב גברים.

בנק זרע מאפשר אחסון בהקפאה של תרומות זרע, לאחר שנבדקו ונמצאו מתאימות, עד לרגע שבו התורם או רוכש התרומה עושים בו שימוש. כיום קיימים בישראל 17 בנקי זרע, ציבוריים או פרטיים. נכון לחודש מרץ 2021, פועלים בחו"ל שבעה בנקי זרע שקיבלו את אישור משרד הבריאות ויכולים להעביר תרומות זרע לרוכשים בישראל.

ישראל לעומת העולם

על פי הוראות משרד הבריאות, בישראל התרומה היא אנונימית וגם התורם לא מקבל מידע על זהות מקבלי התרומה. יש מדינות בעולם המאפשרות למקבלת התרומה לעיין בתמונת הילדות של התורם, או לקבל את תרומת הזרע מ"תורם פתוח" - שנתן הסכמתו לפגוש את הילד או הילדה כשיגיעו לגיל 18.

לגבי כמות התרומות שיכול כל תורם להציע, כיום אין הגבלה של משרד הבריאות. עם זאת, יש בנקים שמגבילים את מספרן לתשע עבור כל תורם. זאת בנוסף להקמת רשת פנימית שמאגדת כמה בנקי זרע בישראל, שמטרתה למנוע מהתורמים לעבור מבנק זרע אחד לשני. כדי לאפשר פיקוח, נתוני התורמים באותם בנקי זרע עוברים למשרד הבריאות. "נושא שמטריד נתרמים ונתרמות בארץ הוא ריבוי התרומות של כל תורם זרע, דבר שיוצר עליה משמעותית בדרישה לתורמים מחו"ל", מסביר ד"ר קדם. "אני חושב שאם נסתכל 20 שנה קדימה, עם צפי של 15 מיליון תושבים בישראל, הסיכוי ששני חצאי אחים ייפגשו הוא נמוך מאוד. חשוב לדעת כי ברגע שמתקבלת תרומת זרע בארץ, יש לנו אפשרות להכיר באופן אישי את התורמים ולתת דגשים, המבוססים על היכרות אישית ובדיקות מקיפות שאנחנו עורכים כאן בישראל".

הדרישה הגוברת לתרומת זרע בישראל והרגולציה הכבדה של משרד הבריאות מייצרות קושי בהשגת תרומות איכותיות. איך אפשר להתגבר על הקשיים ומה חשוב לבדוק בדרך?

בשנים האחרונות נרשמה עלייה גדולה בביקוש לתרומות זרע בישראל, הנובעת מפתיחות מחשבתית, מהנכונות של נשים להביא לעולם ילדים כאמהות חד–הוריות, וגם כתוצאה מאי פריון ומריבוי הזוגות החד–מיניים. לצד הביקוש עולות שתי בעיות: הראשונה היא איכות הזרע. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במסגרת מחקר שנערך בקרב תורמי זרע בישראל בשנים 1995–2009, במהלכו נבדקו 2,182 דגימות זרע של תורמים צעירים ובריאים, 35.5% מ-90 הפונים לתרומה נפסלו בשל איכות זרע ירודה. עוד עולה כי לאורך תקופת המחקר נרשמה ירידה משמעותית בריכוז הזרע ובתנועתיות.

"חשוב לדעת כי ברגע שמתקבלת תרומת זרע בארץ, יש לנו אפשרות להכיר באופן אישי את התורמים ולתת דגשים, המבוססים על היכרות אישית ובדיקות מקיפות שאנחנו עורכים כאן בישראל"