"אנו ניצבים בפני תקופה יוצאת דופן מבחינה ביטחונית וטכנולוגית. הוצאות המחקר והפיתוח בכל משרדי הביטחון בעולם עולות דרמטית, בין היתר בעקבות ההתפתחויות הצבאיות במזרח-אירופה. במקביל, תחום ה-AI הפך לקומודיטי בקרב כל ילד עם סמארטפון ומהווה חלק מהותי מבניין הכוח של צה"ל, בין היתר במסגרת התוכנית הלאומית ל-AI". כך אומר אל"מ ניר וויינגולד, העומד בראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא"ת, בריאיון מיוחד.
מפא"ת, המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, הוא הגוף שאחראי על שימור העליונות הטכנולוגית והיתרון האיכותי של מדינת ישראל. ארגון שמוביל בין היתר את תהליכי הפיתוח וההצטיידות במגה-פרוייקטים עתירי טכנולוגיה ותקציב, כגון "כיפת ברזל" "קלע דוד" ו-"חץ", סדרת לווייני אופק, כלל מערכי המל"טים של צה"ל וכל תחום טכנולוגי שניתן להעלות על הדעת.
מהי הגדרת תפקידך ומהם תחומי אחריותך?
"התפקיד הנוכחי שלי מקביל ל-Chief Integration Officer בגופים פרטיים. הגעתי אליו לאחר כמעט 16 שנים בארגון. יש לי אחריות על הובלה ותכלול תהליכי תוכנית העבודה התקציבית, השנתית והרב-שנתית, תכנון ופיתוח ארגוני, פיתוח והקמה של מערכות מידע פנימיות וכלים לניהול המידע בארגון, ביצוע מעקב ובקרה אחר מימוש תכנית העבודה והתקציב, תמיכה וקידום שיתופי פעולה בין-לאומיים והאצת תהליכי חדשנות פתוחה, זאת לצד צמצום בירוקרטיה והתייעלות, הוצאה לפועל של דירקטיבות ראש מפא"ת, מיצוב, מיתוג, תקשורת וכל תפקיד ומשימה אחרים שיוטלו עלי על-ידי ראש מפא"ת".
מהם כיום הפרויקטים אסטרטגיים המרכזיים של משרד הביטחון וצה"ל מבחינת מחקר ופיתוח?
"בתעשיות הביטחוניות הישראליות חלה פריצת דרך טכנולוגית עצומה בתחום הלייזר רב העוצמה לאחר שנים של השקעה על-ידי מפא"ת, מה שיוביל בעתיד הקרוב למערכת לייזר מבצעית ליירוט רקטות, מל"טים ועוד. במקביל, מפא"ת כבר עובד על פריצות הדרך הבאות. הארגון מוביל את תוכנית הקוונטים הלאומית ומהווה חלק חשוב בתכנית הביו-קונברג'נס (ביולוגיה חישובית), במטרה למצב את ישראל כמדינה מובילה בטכנולוגיות של העתיד. מי שישלוט בטכנולוגיות האלה, ישלוט בשדה הקרב העתידי.
"לצד כל אלה מקדם בשנים האחרונות ראש מפא"ת, ד"ר דניאל גולד, את תפיסת הדואל-יוז. קיימת התעוררות רחבה באירופה ובארה״ב בעיקר (אך לא רק) לשיתופי פעולה בין מערכת הביטחון לסטארט-אפים בהקשרי שימושים דואליים. אנחנו יכולים להיות גאים שהתחלנו לעסוק בנושא לפני יותר מחמש שנים ואנחנו במצב בו בכל נקודת זמן מפא"ת עובדת עם כ-150 סטארט-אפים שונים על מגוון פרויקטים, בדיקות היתכנות טכנולוגיות ונושאים שבקצה חוד החנית הטכנולוגית".
עיצוב שדה הקרב העתידי
אני מבקש מאל"מ וויינגולד לשתף אותנו, עד כמה שאפשר, בתהליך קביעת הפרויקטים המרכזיים - כיצד זה נעשה? האם במענה לצרכים העולים מהשטח, או באמצעות זיהוי מגמות בעולם? "ראשית, אנחנו מאתרים פערים מבצעיים עכשוויים ואזורים בהם אנחנו עשויים למצוא את עצמנו בפער אל מגמות והתפתחויות בעולם. לצד אלה קיים משקל לא מבוטל לשימור עצמאות כחול-לבן בטכנולוגיות ורכיבים קריטיים", הוא משיב. "אנחנו משתמשים בתהליך שנקרא ׳סריקת אופקים׳ שבוחן את ההתפתחויות בעולם. לצד אלה, אנחנו ניזונים כמובן ממודיעין טכנולוגי. במקביל, אנחנו משמרים מוקדי ידע טכנולוגיים, תשתיות ניסויים והוכחה וטכנולוגיות קריטיות. לאחר לקיחה בחשבון של כל המאלצים הללו, אנחנו מסתכלים קדימה ובוחנים את החזונות שגיבשנו לעיצוב שדה הקרב העתידי וליצירת עליונות בדומיינים שהצבנו לעצמנו. טכנולוגיות משבשות וטכנולוגיות מפציעות נכנסות גם הן למכלול השיקולים. כל אלה מתבצעים בתהליך שהוא איננו היררכי ובמקביל מתקיים התהליך ההיררכי שכולל גיבוש דירקטיבות לארגון כולו, הקצאת מסגרות top-down והצגה ואישור תוכנית עבודה מפורטת בתהליך bottom-up. התהליך אורך מספר חודשים ומערב את כלל הגורמים הרלוונטיים בנקודות החלטה מסוימות: המשתמשים המבצעיים בצה"ל, גורמי האמל"ח והמטה, לרבות גורמים מגוונים במטה הכללי ובמערכת הביטחון, אנשי מפא"ת כולו, גורמי משרד הביטחון הרלוונטיים, תעשיות ביטחוניות, אוניברסיטאות, חברות הזנק ועוד".
כיצד מנביטים רעיונות טכנולוגיים לפיתוח אמצעי לחימה חדשים? האם יש לך תקציב ייעודי ומנגנון מסוים?
"למפא"ת קיים תקציב מו"פ ייעודי. מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר, הצהיר על הגדלת תקציב המו"פ, תוך הבנה שהמו"פ הביטחוני הוא מנוע צמיחה ברמה הלאומית - הוא מייצר מקומות תעסוקה בתעשיות, מעודד את שוק ההיי-טק, מאיץ ומאפשר את הייצוא, מעצים את היכולות הטכנולוגיות בכלל ועוד. עם זאת, תקציב המו"פ קטן יחסית למדינות שמתמודדות עם איומים קטנים וחלשים מהאיומים שעומדים כנגדנו. לכן, בשלב קבלת ההחלטות אנו מחויבים לתהליך מהיר, גמיש ורובוסטי בכדי להחליט על הדרך בה יראה הביטחון שלנו בעתיד. תהליך כזה מחייב נטילת סיכונים ומוכנות מנטלית להיכשל. מו"פ שאינו נכשל באחוזים לא מבוטלים הוא מו"פ חסר מעוף שלא יספק את רמת הביטחון לה אנו נדרשים. יחד עם זאת, אנו מוודאים שיינתן מענה לצרכים המבצעיים של צה"ל ולפתרון בעיות בקבועי זמן מהירים מאוד".
מסלולים לחיבור עם העולם האזרחי
כבר בעת כניסתו ב-2016 לתפקיד התווה ראש מפא"ת, תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד, מדיניות המחייבת את מפא"ת להיפתח לעולם האזרחי. "כיום, ברור לכולם שהוא צדק", מדגיש וויינגולד. "לאומת הסטארט-אפ יש נכסים טכנולוגיים ועושר טכנולוגי אדיר שנובע מחברות ההזנק. האמירה הזו נכונה גם לשני אנשים עם רעיון במוסך קטן. בכדי להתאים עצמנו למציאות המשתנה, מפא"ת התווה מספר מסלולים לחיבור עם העולם האזרחי. ראשית, פתחנו מסלול 'אור ירוק' לסטארט-אפים במסגרתו מוותר משהב"ט על הקניין הרוחני במוצר המפותח וכן מעניק לסטארט-אפ מגוון הקלות הנוגעות לאופן ההתקשרות ולמהירות בה היא מבוצעת. בנוסף, מפא"ת פתח את שעריו לסטארט-אפים באמצעות מרכז החדשנות Innofense. מרכז החדשנות מרכז אתגרים מבצעיים מכלל מערכת הביטחון, לרבות זרועות צה"ל, משרדי הממשלה, ועד לגופים כגון אגף שיקום נכים ואגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון. אתגרים אלה מופצים פומבית באמצעות מרכזים אזרחיים (SOSA ו-IHLS) לטובת קבלת מענים מחברות סטארט-אפ. המענים עוברים סינון והזוכים מתחילים בתהליך אקסלרציה על מנת להוכיח היתכנות טכנולוגית לפתרון האתגרים. הסטארט-אפים מקבלים ממשרד הביטחון גישה חסרת תקדים ל: (א) לקוח קצה ענק בדמות צה"ל ומשרד הביטחון, ו-(ב) תהליכי ליווי ו-ואלידציה ממיטב המוחות של המערכת. חברה שמסיימת את התהליך בהצלחה יכולה להשתלב בהמשך הפיתוח יחד עם מפא"ת, לרבות חשיפה לקרנות הון סיכון.
"גם תחום קרנות ההון סיכון אינו זר למפא"ת. אנו עובדים כיום עם שלוש קרנות הון סיכון דואליות - אזרחיות וביטחוניות כאחד, ושואפים כל העת למצוא את הדרך לשיתופי פעולה נוספים. המטרה המרכזית עליה הנחה ראש מפא"ת היא סיוע לסטארט-אפים העובדים עם משרד הביטחון לחצות את 'עמק המוות' הפיננסי בכדי שיוכלו להמשיך לצמוח לסקיילים משמעותיים ובמקביל לתרום לביטחון המדינה".
עד כמה מציאת השותפים המתאימים בתעשייה הוא עניין מאתגר?
"האקו-סיסטם שמפא"ת מוקפת בו הוא עצום - מערכת הביטחון, התעשיות הביטחוניות, האקדמיה, סטארט-אפים, מכוני מחקר, צבאות זרים, חברות אזרחיות, משרדי ממשלה ועוד ועוד. העושר העצום מאפשר ללקט את הטובים ביותר בכל תחום. האתגר המרכזי הוא אינו לאתר את השותף המתאים, אלא לייצר את הדרך הנכונה עבורו לעבוד איתנו, תוך התחשבות בכל המגבלות הקיימות למול צרכי השותף".
למקסם את הפוטנציאל העצום בעולם הדואלי
לא מעט מהפרויקטים או הטכנולוגיות שמפותחים במערכת הביטחון יכולים להיות דו-שימושיים, כלומר, להיות ישימים גם לסקטור הצבאי וגם למגזר האזרחי. אל"מ וויינגולד מאשר זאת וקובע: "כיום, אין טכנולוגיה שאינה דואלית (דו-שימושית) ייתכן ואפילו גנרית. לחלקיק הקוונטום לא איכפת אם הוא משמש לאבטחת מידע אזרחי או צבאי. ההבנה הזו מחלחלת אט-אט בעולם וגופי צבא רבים מכניסים ידם לקלחת בכדי לנסות למקסם את הפוטנציאל העצום בעולם הדואלי. נאט"ו הכריז על פתיחת האקסלרטור DIANA עבור חברות סטארט-אפ דואליות וכן על קרן להשקעות המשך בחברות אלו (NATO Innovation Fund). מחלקת ההגנה של ארה"ב הצהירה באסטרטגיה הרשמית שלה על הצורך להתחבר לשוק הפרטי ולהיות חלק מעולם הדואל-יוז וכבר הכריזה על הקמת קרן השקעות דואלית. מדינת ישראל לא רק שלא תישאר מאחור, אלא תהיה בין המובילות העולמיות. אנחנו לגמרי במשחק הזה והוא עוד יגדל ויתעצם".
מה לגבי קיום קשרים עם גורמים בחו"ל בנושאי התשתית והמו"פ הביטחוני?
"העולם מסתכל על מפא"ת כמרכז טכנולוגי בעל חשיבות בין-לאומית. המעמד שהרווחנו ב-40 שנות מצוינות מאפשר לנו שיתופי פעולה רבים עם מדינות רבות, שממנפים את בניין הכוח של צה"ל ומשרד הביטחון וכמובן את העליונות הטכנולוגית והיתרון האיכותי".
אתם גוף שנע על התפר בין צבאי-ביטחוני לאזרחי בכל המובנים: טכנולוגיה, כוח אדם וכדומה. עד כמה זה מאתגר?
"מפא"ת מונה קרוב ל-1,000 גברים ונשים ומורכב מכ-75% קצינים ומכ-25% אזרחים. ראש מפא"ת כפוף ישירות ובו זמנית, למנכ"ל משרד הביטחון ולרמטכ"ל. הגיוון הזה מאפשר למפא"ת גמישות חסרת תקדים במערכות כאלו, תוך שמירה על ממשקי עבודה רצופים ותמידיים עם הצרכנים המבצעיים בזרועות צה"ל. הגיוון הוא יתרון וחוזק, התפר הזה הוא אחד ממקורות העוצמה המאפשרים לנו לפנות לכולם בידיים מושטות בפתיחות לשיתוף פעולה, לחזק את יכולותינו הטכנולוגיות ולשמר ולהעצים את היתרון האיכותי של מדינת ישראל".
