במרחבים הכפריים ובמגזר החקלאי נדרשת האדריכלות לענות על שורה של מאפיינים ייחודיים, הן מבחינה חוקית והן מבחינה פונקציונלית ועיצובית. האדריכלית ג'ני בהט, מומחית בתכנון במרחב הכפרי, מכירה לעומק את האתגרים, כמי שבעצמה חיה בעמק חפר כבר יותר מעשור, וכמי שבמסגרת התכנון האדריכלי נדרשת לתת מענה למורכבות ולניואנסים המאפיינים את הבנייה במושבים.
בהט, בעלת תואר באדריכלות ובינוי ערים מטעם אוניברסיטת תל אביב, העומדת בראש אלבסטר אדריכלות, מסבירה כי שלא כמו בתכנון עירוני, אחד השיקולים המרכזיים שנלקחים בחשבון בתכנון במושבים הוא שאלת ההמשכיות והמעבר הבין-דורי. "הרבה פעמים פגישת התכנון מתקיימת עם כמה דורות של בני משפחה", היא מספרת. "לעתים מדובר בזוג הורים ובן ממשיך ולעתים בשני אחים שמעוניינים לגור באותה נחלה. לכן התכנון האדריכלי צריך מצד אחד לתת מענה ולהתייחס לצרכים ולרצונות של כל משפחה בנפרד ולפרטיות של כל אחת מהן, ובמקביל להסתכל מלמעלה על היחס בין יחידות המגורים על השטח המשותף. זה כולל שאלות כמו איך הגינה או הבריכה ישרתו את הדיירים אך לא יפגעו בפרטיות, או כיצד יש להתייחס למבנה שנמצא כבר שנים בנחלה. התכנון נדרש לענות על צרכים, רצונות וחלומות של יותר ממשפחה אחת".
בתהליך התכנון בהט רואה גם את הדורות הבאים. לדבריה, עם איכות הבנייה כיום, המבנים יכולים להישמר אף לכ-100 שנה. "יש לתכנן מתוך מחשבה שהבית עתיד לעבור שינוי צורה לאורך הרבה מאוד שנים, לפי הצרכים המשתנים", היא אומרת. "המחשבה היא לא רק על כאן ועכשיו, אלא על שורה של שינויים עתידיים אפשריים, כמו למשל כשהילדים יעזבו את הקן, כשיחליטו לחזור לנחלה ולגור בה או לרצון של בעלי הנחלה להזדקן בבית שיתאים לצורכיהם החדשים. זו אדריכלות שהולכת יד ביד עם המעבר הבין-דורי, והיופי שבה הוא הדינמיות. זו קרקע שלא ממצה את עצמה בבנייה של בית אחד, לרוב יהיה עוד שלב, עוד בנייה או הרחבה".
לא לבזבז את עתודות הקרקע
המורכבות בתכנון האדריכלי בנחלות אינה מסתכמת רק בעניין הבין-דורי. שיקול נוסף בתכנון של בהט הוא ניצול עתודות הקרקע. "ההחלטה האם להשתמש במלוא זכויות הבנייה או רק בחלקן צריכה להשפיע על התכנון האדריכלי, אחרת בניית ההמשך עשויה להיראות כטלאים-טלאים", מסבירה בהט.
בעניין זה היא מציינת כי במינהל התכנון ברשות מקרקעי ישראל עלה לדיון הצורך להרחיב את זכויות הבנייה בנחלות ולהעניק זכויות נוספות לכל נחלה. "זו תוכנית שאמנם נמצאת בחיתוליה, אבל חשוב להיות מודעים לאפשרות ולתת לה ביטוי בתכנון האדריכלי כבר היום", היא מבהירה. "אם התכנון הוא רק בהתאם לזכויות הבנייה נכון להיום ומתעלמים מתקנות חדשות שעשויות להתקבל בשנים הבאות - יכול להיות מצב שבעלי נחלה ישקיעו מיליוני שקלים בבניית בית, ובהמשך יגלו שהם חסמו לעצמם את האופציה להקים יחידה נוספת. המטרה היא לא 'לבלוע' את כל עתודות הקרקע".
מהי הסבירות שאכן התקנות החדשות ייכנסו לתוקף?
"המדינה מתפתחת, האוכלוסייה ממשיכה לגדול ונראה שאי אפשר יהיה להעמיס את מלוא השינויים על האזורים העירוניים בלבד. בסופו של דבר, המרקם הכפרי יצטרך לקלוט אוכלוסייה נוספת. את ההבנה הזו צריך לשקלל בכל תכנון אדריכלי של נחלה".
מלבד המענה לדרישה למגורים, במקרים רבים הנחלה משמשת גם כמקור הכנסה לבעליה. בשנים האחרונות רבים מבעלי הנחלות מקצים שטחים לטובת נכסים מניבים: יחידת דיור, משרד, קליניקה או מחסן להשכרה. "גם כאן, כמו כל מרכיב שנוסף לנחלה, מתבקש להקדיש חשיבה שיורדת לפרטי פרטים. למשל, איפה יעבור השביל שדרכו יעברו הלקוחות מהחניה למשרד או איך הכניסה ליחידת הדיור המושכרת לא תעבור בחצר של בעלי הנחלה", אומרת בהט ומוסיפה כי גם עיצוב הפנים של יחידת הדיור להשכרה דורשת התייחסות שונה: "בתכנון ניתן דגש על יצירת מבנה שהפנים שלו קולע למכנה משותף רחב, ככל האפשר, של משכירים פוטנציאליים. לא רצוי שטון העיצוב יהיה חזק או רועש מדי".
לפצח את הפונקציונליות
כדי להצליח ולענות על כל הצרכים, בהט יוצאת למעין מסע של הבנה, הגדרה, מיפוי ובחינת היישום בפועל בחיי היומיום – שאלות שלא פחות חשובות ממספר החדרים. "לפעמים צריכות להישאל שאלות פשוטות, כמו למשל, איפה יונחו תיקי בית הספר של הילדים. אם התשובה היא בכניסה לבית, נקצה למבואה שטח מתאים שיהיה בו מקום לאחסון תיקים ונעליים, אולי גם ספסל שאפשר לשבת ולחלוץ את הנעליים. במקרה של בני זוג מבוגרים, נשאל מהי התדירות שבה מגיעים הילדים והנכדים, והאם הם רק מבקרים או גם נשארים ללון", היא אומרת ומסבירה כי "המטרה היא לא להשאיר 'שטחים מתים' בבית, אלא לפצח את הפונקציונליות של החלל והחדרים".
הגישה של בהט משלבת, לצד הצורך בפונקציונליות, גם את הסיפור ההיסטורי הייחודי שנושא כל בית. "אני מודעת לכך שיש גישות שמכוונות להרוס את הישן ולבנות מחדש, ממש מאפס. הגישה שלי היא לשמור במידת האפשר על הבנייה הקיימת. דבר ראשון, מהיבט כלכלי; אבל לא רק. יש בעיניי חן נדיר במרקם של הבתים הוותיקים במושבים. אמנם יש צורך לעשות שינויים, להחליף מערכות כמו מים או להוסיף תשתיות חדשות, אבל צריך לזכור שמדובר בבתים שספוגים בהיסטוריה ויש סביבם סיפורים של מתיישבים שבנו את המקום", היא אומרת לסיכום. "אני בוחרת תמיד להציע תכנון שבו הבנייה החדשה מחמיאה למבנים הקיימים ולא דורסת אותם. אפשר לעשות עבודה מצוינת עם הרבה אהבה ולתת המון מקום לחלומות שהביאו אותם לחיים במושב".
לאתר החברה אלבסטר אדריכלות >>
לעמוד האינסטגרם >>
לעמוד הפייסבוק >>
לפנייה טלפונית 050-6553001 >>
לפנייה במייל >>
בשיתוף אלבסטר אדריכלות
