העלייה לישראל מגלמת עבור רבים רגע שמרגיש כמו חזרה הביתה. תחושת הקהילה לצד הקצב המקומי יכולים להעניק חום ושייכות שמרחיבים את הלב, אך לצד ההתרגשות, המעבר כרוך גם באתגרים לא פשוטים.
בין אם מדובר בעולה בודד או במשפחה שלמה - התחלה מחדש בארץ חדשה, לרוב ללא משפחה מורחבת בקרבת מקום, עלולה לגרור קשיי קליטה, געגועים ותהליך הסתגלות שדורש הרבה מעבר לכרטיס טיסה וחלום על עתיד טוב יותר.
"עלייה היא תמיד טריגר לשינויים", מסבירה עדי וולס, מנהלת אגף הרווחה במשרד העלייה והקליטה. "גם מי שמגיע לכאן עם רקע תפקודי גבוה מוצא את עצמו נאבק בשפה שאינו מבין, בבירוקרטיה סבוכה ובפערי תרבות עמוקים. ובתקופה כמו שלנו, כשמציאות של מלחמה, אזעקות וחדשות קשות הן חלק מהיומיום – החוויה מועצמת פי כמה".
כדי לתת מענה שלם, לצד הסיוע בלימוד השפה, דיור ותעסוקה, מפעיל משרד העלייה והקליטה אגף רווחה ייעודי. "התפיסה שלנו היא שעלייה אינה מסתכמת רק בטפסים ובסל קליטה", מדגישה וולס. "אנחנו רואים את האדם והמשפחה בכללותם, ודואגים לספק מענים גם במצבים של מורכבות נפשית, רפואית או כלכלית". בהתאם לכך פותחו תוכניות מגוונות, כשאחת הבולטות שבהן היא קו סיוע נפשי חינמי ואנונימי לעולים חדשים שמפעילה עמותת ער"ן, במימון מלא של משרד העלייה והקליטה. הקו פועל בחמש שפות: רוסית, אנגלית, צרפתית, ספרדית ואמהרית, ומאויש על ידי עובדים סוציאליים ופסיכולוגים קליניים שמעניקים להם ליווי מקצועי מתמשך.
את חשיבות המענים הללו מדגיש גם שר העלייה והקליטה, ח"כ אופיר סופר: "הפרויקט החדש שהשקנו, כחלק משיפור השירות לעולים, הוא צעד חשוב שיאפשר מענה מדויק, זמין ואפקטיבי יותר ויסייע להם למצות את זכויותיהם וההטבות המגיעות להם. לכן השקענו בקו הזה, לצד תוכניות נוספות באגף הרווחה, משאבים רבים".
לא רק קליטה טכנית, גם רווחה נפשית
כאמור, העלייה לישראל היא רגע מרגש ומלא משמעות, אבל באגף הרווחה השכילו להבין את הקשיים המגוונים, שאינם רק טכניים במהותם.
"המשימה שלנו היא לא רק להביא עולים לישראל, אלא לדאוג שהם ירגישו בבית מהיום הראשון", מדגיש מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, עו"ד אביחי כהנא. "זה חלק מהמחויבות שלנו, להעניק להם רשת תמיכה רחבה שתאפשר להם לא רק לשרוד את קשיי ההתחלה, אלא גם לפרוח ולבנות כאן עתיד בטוח".
בהתאם, משרד העלייה והקליטה מפעיל מגוון תוכניות לליווי, שנועדו להקל על קליטת העולים - החל מליווי צמוד כבר בארץ המוצא ועד סיוע מותאם שפה ותרבות בתחומי תעסוקה, זכויות וכלכלה. תוכניות אלו מספקות מענה חשוב, אך הן אינן עונות על כל האתגרים. לצד הבירוקרטיה וההתארגנות הכלכלית, רבים מהעולים נדרשים להתמודד גם עם קשיים רגשיים – ביניהם תחושת בדידות, חרדה או מורכבויות נפשיות שמחריפות בתקופות משבר. לכאן נכנסת לתמונה השותפות עם עמותת ער"ן, שנולדה מתוך מכרז שפרסם משרד העלייה והקליטה בתחילת 2022.
המשרד חיפש מענה מקצועי ומותאם לעולים בתחום בריאות הנפש, ועמותת ער"ן זכתה כספק שמפעיל את המוקד. מוקד הסיוע הרגשי הוקם לטובת מענה לעולים חדשים, עם שעות פעילות מוגדרות ותקציב ייעודי. כבר מהשלב הראשון הוגדר במכרז מנגנון גמיש למצבי חירום, ובתקופות קשות, כמו בזמן המלחמה, הורחב המענה ל-12 שעות ביום.
מה מיוחד בפרויקט המשותף עם ער"ן?
"עמותת ער"ן מוכרת בזכות קווי החירום שלה, אבל אנחנו יזמנו קו ייחודי שמיועד לעולים חדשים", מדגישה וולס ומחדדת: "עבור העולה, עצם היכולת לדבר בשפה שלו היא קריטית. כשמישהו מתמודד עם חרדה, דיכאון או טראומה, הוא חייב לדעת שהמטפל לא רק מבין את המילים אלא גם את התרבות שמאחוריהן. זה הבסיס לאמון וליכולת לטפל באמת. לכן אנחנו מפעילים את הקו עם אנשי מקצוע, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים קליניים מוסמכים, שמעניקים להם לא רק תמיכה מיידית, אלא גם ליווי רגשי מתמשך. השירות כולו אנונימי, נגיש וחינמי, ואנחנו מלווים אותו בקמפיין שמעודד עולים לפנות בעת הצורך. חשוב לי לציין שהגיבוי שאנו מקבלים הוא אדיר ומתחיל מהבית. המנכ"ל, עו"ד אביחי כהנא, מחובר מאוד לצורכי הרווחה ומבין עד כמה הסיוע הנפשי חיוני לעולים, ולכן מושקעים בקו הזה משאבים משמעותיים".
מה השתנה מאז השבעה באוקטובר?
וולס: "מאז פרוץ המלחמה מספר הפניות עלה בעשרות אחוזים. בעקבות זאת הרחבנו את שעות הפעילות ל-12 שעות ביום כדי שנוכל לעמוד בעומס הפניות. עבור רבים מהעולים, במיוחד מי שהגיעו זמן קצר לפני האירועים, זו הייתה טראומה כפולה: גם להתמודד עם האיומים שכולנו חווינו, וגם לעשות את זה בלי לדעת את השפה, בלי רשת תמיכה משפחתית ולפעמים אפילו בלי להבין את ההנחיות הביטחוניות. לכן היה לנו חשוב לפעול במהירות לתרגם את ההנחיות לשפות שונות, למרות שגם זה לא תמיד מספיק כדי לתת תחושת ביטחון. כאן התגלה הערך של קו ער"ן לעולים. באפשרות לשאול שאלות, לשתף חוויות, לקבל לגיטימציה לרגשות, ובעיקר לדעת שהם לא לבד".
את חושבת שיש גם תמיכה מהקהילה הישראלית בתוך זה?
"בהחלט. צריך לומר שיש כאן חיבוק אדיר מהציבור. אני רואה עשרות מיזמי התנדבות, משפחות שמארחות עולים בחגים ואנשים שעוזרים בכל דרך אפשרית. יש תחושה אמיתית של 'לא משאירים אף אחד לבד'. גם כשאנשים עצמם על הקצה, יש מערכות התנדבות ותרומות, פורמליות וגם פיראטיות, שמבטיחות שהאדם בקצה לא ייפול. לצערנו, הישראלים יודעים היטב מה זה צער, אובדן וכאב, ודווקא מתוך המקום הזה נולדת היכולת להבין, לחבק ולתמוך. ועם זאת, חשוב להדגיש שעדיין, המדינה חייבת לספק מערך מקצועי, שיאפשר לעולים לא רק לשרוד, אלא גם להתחיל מחדש", מציינת וולס.
ומה לגבי הצעדים לעתיד?
וולס: "אנחנו מתכננים להרחיב את השירותים הניתנים לעולים בשנים הקרובות. למשל, תוכניות 'תכנון טרום עלייה' למשפחות שמתמודדות עם חסמים שונים בעלייה, ביניהם מוגבלויות או עניני בריאות הנפש, לטובת הסרת אותם חסמים, הפחתת בירוקרטיה ומניעת משברים כבר מהשלב הראשוני. המטרה שלנו היא שהעולים ידעו שהמערכת רואה אותם בכל הרבדים, כלכליים, חברתיים ובעיקר נפשיים, והיא עומדת כאן לצידם ולרשותם".
שירותי הסיוע הינם אנונימיים וזמינים באתר ער"ן ובטלפון 3201* בחמש שפות: אנגלית, צרפתית, רוסית, ספרדית ואמהרית. המוקד פועל בימים ראשון עד חמישי בין השעות 16:00 ל-21:00
שירות לציבור. מוגש בחסות משרד העלייה בשיתוף עמותת ער"ן
