אין ספק שדעת הקהל גרמה לתאגידים בין-לאומיים וממשלות ברחבי העולם להתחייב פומבית ורשמית על יעדים להפחתת פליטות גזי החממה, תוך השקעות מאסיביות במעבר לאנרגיות מתחדשות. ואכן, הדאגה והמודעות הגוברת להשלכות משבר האקלים משתקפות בהחלטות ועידות האקלים - מהסכם פריז ועד שארם א-שייח'. התפיסה הרווחת כיום בקרב מדענים ומעצבי מדיניות היא שישנו צורך מידי לצמצם את פליטות גזי החממה בכ-50% עד 2030 ועד 2050 לבטל אותן לחלוטין, מתוך מטרה שלא לחצות את הרף של עלייה של 1.5 מעלות צלזיוס.
בד בבד מוסכם על הכל שיש לרתום את החדשנות הטכנולוגית כדי להתמודד בהצלחה עם אתגר התחממות כדור הארץ. יש לתעל את החדשנות הזו לשני אפיקים מקבילים: אדפטציה (הסתגלות לתנאי הסביבה) ומיטיגציה (התמודדות עם בעיות האקלים). כל זה הוליד תחום תוכן חדש הקרויClimatech,המאגד בתוכו שלל טכנולוגיות אקלים – מאנרגיה מתחדשת, דרך פודטק ואגרוטק, ועד שיטות לבנייה ירוקה.
כאן נכנסת ישראל לתמונה כחממה עולמית לפיתוח טכנולוגיות אקלים חדשות. חלק מטכנולוגיות אלה עברו את שלב המסחור וחלקן עדיין מצויות בשלבי מחקר ופיתוח, אך הן בעלות פוטנציאל עסקי ניכר. פוטנציאל זה ברור במיוחד לאור הפער המסתמן בין מה שהעולם צריך בשעה זו, מבחינת טכנולוגיות וחדשנות אקלימית, לבין מה שיש בידינו כרגע בפועל. הטכנולוגיות מתוצרת כחול-לבן יוכלו לספק פתרונות מעשיים למדינות, סוכנויות ממשלתיות וחברות מסחריות, שהתחייבו להפחתה בגזי החממה. עבור הגופים הללו, תעשיית הקליימטק הישראלית היא השקעה מבטיחה עם פוטנציאל אדיר, גם עבור אלה המשקיעים בה ומשתפים איתה פעולה, וגם עבור המטרה המשותפת לכל שהיא האצה של השווקים העולמיים כדי שיגיע למצב של אפס פליטות (net zero).
פתרונות בחזית הטכנולוגיה
בישראל פועלות כיום חברות מוטות אקלים רבות, שמציגות פתרונות בחזית הטכנולוגיה. קחו למשל את חברת GenCell, שמייצרת פתרונות חשמל מבוססי תאי דלק מימני. מדעני החברה פיתחו תהליך בו ניתן ליצור חשמל ממימן ללא פליטת גזי חממה. פריצת דרך זו מאפשרת לספק את פתרון האנרגיה הראשוני הירוק הראשון לתעשיות מנותקות רשת (off-grid), בעלות נמוכה יותר מפתרונות מזהמים אחרים.
גם בתחום התשתיות אנו עדים לפיתוחים מרשימים. חברת Criaterra מפתחת מוצרים ירוקים לתחום הבנייה, המיוצרים בשיטה המפחיתה כ-90% מתשומות האנרגיה בשלבי הייצור וניתנים למחזור מלא. כך למשל, מבנה של 15 קומות שייבנה מבלוקים של Criaterra במקום בלוקים סטנדרטיים של בטון, עשוי לחסוך פליטות Co2 בהיקף של 800,000 קילוגרם.
בתחום השבת הפסולת ניתן לציין את חברת HomeBiogas, המתמחה בטיפול בפסולת אורגנית במקור והפיכתה לאנרגיה מתחדשת וזמינה ללקוח. מערכות הביוגז של החברה מביאות להפחתת פליטות בהיקף של שישה טון Co2 בשנה במערכת הביתית ועד מאות טון Co2 בשנה במערכות המוסדיות.
פיתוח עסקי ואיתור שווקים
חלק לא מבוטל מחברות אלה פועלות ברחבי העולם, וחלק מהן רק החלו את צעדיהן הראשונים לקראת יצוא. המשותף עבור שני סוגי החברות הוא הפוטנציאל הטכנולוגי העצום שניתן לפיתוח והרחבה, והתרומה הגדולה שלהן למטרת הפחתת פליטת גזי החממה.
לכן, מה שנדרש כרגע ברמת המאקרו הוא להסיר חסמים רגולטוריים בפני אותן חברות, תוך עידוד השקעות הון בתחום ותמיכה במאמצי המו"פ שלהן - במיוחד בשלבים ההתחלתיים. התפקיד הפרטני שלנו כמכון היצוא הוא ללוות את החברות בהיבטים של פיתוח עסקי ואיתור שווקים ולקוחות פוטנציאליים. זה כולל פעילויות ממוקדות מול חברות ותאגידים בחו"ל, אירועי חשיפה של תעשיית הקליימטק הישראלית בעולם, עריכת כנסים מקצועיים ועוד.
דוגמה מוצלחת לפעילות ממוקדת כזו ניתן היה לראות בוועידת האקלים החשובה ביותר בעולם כיום, COP27, שהתקיימה בחודש נובמבר האחרון בשארם א-שייח' במצרים.
במהלך הוועידה, מכון היצוא הישראלי יחד עם מינהל סחר חוץ במשרד התעשייה והכלכלה, קיימו את האירוע העסקי המרכזי של ישראל. האירוע הציג את הפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים ביותר שישראל פיתחה, וכיצד הם עונים על האתגרים של ההתחממות הגלובלית, בדגש על אנרגיה, מחסור במים, חקלאות ופודטק. באירוע נפגשו גורמים ממשלתיים, משקיעים ותאגידים בין-לאומיים מרחבי העולם, כאשר לכולם ניתנה האפשרות להכיר טכנולוגיות ישראליות חדשניות בתחומים אלה, ולבדוק כיצד ניתן לבנות שיתופי פעולה עתידיים ויוזמות משותפות.
בעקבות האירוע המדובר בועידת COP27, שבו נכחו למעלה מ-40 חברות קליימטק ישראליות ולמעלה מ-300 משתתפים סך הכל, מכון היצוא הישראלי מתכנן יחד עם שותפיו לקיים את האירוע העסקי המרכזי הקרוב בוועידת COP28. ועידה זו תתקיים השנה באיחוד האמירויות, ובדיוק כמו בפעם הקודמת, הדגש בוועידה יהיה על קידום ההזדמנויות העסקיות בתחום הקליימטק. הועידה תכלול פגישות B2B בין החברות הישראליות והמשקיעים הזרים, במטרה ליצור דיאלוג פתוח ולבחון שיתופי פעולה פוטנציאליים.
זו כמובן רק דוגמה מייצגת וישנן עוד רבות. העקרון המארגן הוא אחד: באמצעות תמיכה משולבת בחברות ההזנק החדשניות, לצד ייצור הזדמנויות עסקיות ברחבי העולם, נוכל לממש, הלכה למעשה, את הפוטנציאל העסקי העצום שגלום בתעשיית הקליימטק הישראלית.
הכותבת היא מנהלת ענף קלינטק ותשתיות חכמות במכון היצוא. המכון שותף בפורום האקלים שיזם נשיא המדינה, במטרה לייצג את צרכי תעשיית הקליימטק הישראלית בשווקים הגלובליים, זאת בשיתוף מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
בשיתוף מכון היצוא
