משבר האקלים כבר כאן והוא מחמיר בקצב מהיר. החדשות הטובות הן שעדיין ישנו חלון הזדמנות לשינוי כיוון להצלת המערכות האקולוגיות עליהן נסמכים חיינו. החדשות הרעות הן שהזמן הולך ואוזל וחייבים לפעול בדחיפות. בכדי לעמוד במשימה המאתגרת של הגעה לאפס-נטו פליטות (Net-Zero), ולהציל את החיים בכדור הארץ כפי שהם כיום, יש צורך דחוף לעצור את כמויות הפחמן הדו-חמצני (CO2) שנפלטות לאטמוספירה, ובמקביל יש להוציא את הפחמן שכבר מזהם ומחמם את כדור הארץ.
חשיבות הסרת הפחמן מהאוויר משולה לסירה טובעת: כדי למנוע את הטביעה, יש לסתום את החורים ולעצור את המשך כניסת המים, ובמקביל יש להוציא את המים שכבר בסירה. כך, עלינו להפסיק לפלוט גזים ובמקביל להוציא את הפחמן שכבר באוויר.
עיקר המאמץ כיום מושם על הפחתת הפליטות ושינוי אופן ההתנהלות, דרך מעבר לאנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית ושינויים בשורת תחומים. ספיחת הפחמן תוריד בין 10-20 מיליארד טונות של CO2 מידי שנה, תוספת מצטברת חשובה לעמידה במשימה.
קשת רחבה של גישות
כחלק המאמצים העולמיים להתמודד עם האתגר האקלימי, מפותחים פתרונות חדשניים להסרת גזי חממה מהאוויר וקיבועם בבטחה בבטן האדמה, באוקיינוסים, בצמחים, בסלעים ובמוצרים. הדרכים הטובות ביותר ללכידת הפחמן הן על-ידי עידוד פוטוסינתזה דרך שימור והגנת היערות, שטחי ביצות ואדמות כבול רטובים, שיקום אדמות בחקלאות מחדשת והגברת תהליכים סופחי פחמן באוקיינוסים. בנוסף, חלק מהסלעים, כשהם נמעכים, סופגים CO2 וכן ישנן גישות מהונדסות כמו לכידת אוויר ישירה, היונקת CO2 מהאוויר.
קשת הגישות והמתודולוגיות היא רחבה, עם הרבה חדשנות וצורך בליווי מדעי צמוד, לצד ניהול קפדני שיבטיח את אמינות ההשפעה הסביבתית, הכל כדי שלא ייגרם נזק סביבתי משני כתוצאה מהפעילות, או פגיעה באוכלוסיות החיות בקרבת מקום. לשיטות השונות להסרת/קיבוע פחמן יש רמות שונות של יעילות, וניתן למדוד את כולן ולבחון את איכות השפעתן האקלימית.
בין מניעת פליטות לקיזוזים
אחת הסוגיות החשובות שיש לתת עליהן את הדעת כשעוסקים בהסרת פחמן מהאוויר היא ההבדל בין הפחתת פליטות, הסרתם, "פליטות נמנעות" וקיזוזים. הפחתת פליטות מתייחסת להפחתת כמות הפחמן שארגון או פרקטיקה פולטים. לדוגמה, מעבר מאנרגיית פחם לאנרגיה סולארית, או התייעלות אנרגטית שמפחיתה את כמות החשמל בשימוש. שניהם מפחיתים את הפליטות שמיוצרות. הסרה מתייחסת ללכידה בפועל של הפחמן ואחסונו לשנים.
"פליטות נמנעות" הן פרקטיקות המונעות פליטות שאחרת היו מתרחשות. למשל, הגנה על יערות. אם יער היה מוגן במקום להיכרת או להישרף, נמנעות הפליטות מאיבוד היער. בדוגמה זו, חשוב לוודא שלא ייכרת יער אחר במקום היער המוגן.
קיזוזים הם מנגנונים חשבונאיים המסתמכים על זיכויי פחמן ומסחר בפליטות, המאפשרים לארגון לרכוש תעודת קיזוז עבור הפליטות שלו ולהזדכות על הפחתת או הימנעות מפליטות שהתרחשו במקום אחר. לדוגמה, חברה בישראל המשתמשת בגז טבעי תשלם על קיזוז הפליטות על-ידי מימון שיקום יער מנגרובים בחופי אפריקה. חברות ומוסדות פיננסיים מסתמכים על קיזוז פחמן וולונטרי כחלק מאסטרטגיית האקלים שלהם, במסגרתו הם מסתמכים על רכישה ותשלום של יחידות סילוק פחמן שבוצע על-ידי קבלן משנה לסילוק פחמן מהאטמוספירה.
קיזוזי הפחמן מעוררים ביקורת בקרב חלק מפעילי הסביבה, בטענה שהתאגידים אינם מטמיעים שינויים שמפחיתים את פגיעתם האקלימית, שהקיזוז מאפשר לעשירים ולמזהמים לחמוק מאחריותם, שהוא מצמיד מחיר לסביבה הטבעית, ושהוא "גרינווש" (טיוח ירוק, יצירת תדמית סביבתית חיובית שמסתירה היבטים שליליים ומזהמים). מנגד, אומרים המצדדים, שזאת דרך טובה להעביר מיליארדי דולרים לשיקום ושימור הטבע ואינם מורידים את חובת השינוי מהחברות שמשלמות אותם.
לכידה וסחר בפחמן מציעים הזדמנות משמעותית להפחית פליטות ולהקל על המעבר לכלכלה דלת פחמן. כדי שמנגנונים אלו יהיו אמינים ויעילים נדרשת הקמת מסגרות רגולטוריות חזקות, קידום אחריות ותמיכה בהתחייבויות ארוכות טווח שיבטיחו זירת מסחר אמינה שמתפקדת כבורסה, בה יוכלו מערכות מסחר לשמש מדינות, עסקים, אנשים פרטיים וגופים אחרים להשקיע ולהרוויח תוך סיוע לאקלים.
להקים זירת מסחר אזורית בפחמן
אחת ממטרות הכנס השנתי לקיבוע וסחר בפחמן (ראה מסגרת) הינה לצמצם את הפער בין ישראל והעולם בכל הנוגע להיכרות עם התחום. בעוד שבניו זילנד, יפן וחלק ממדינות האיחוד האירופי קיבוע פחמן הפך לחלק מהמדיניות הממשלתית הרשמית להפחתת פליטות, הרי בישראל הנושא עדיין בחיתולים. ישראל יכולה וצריכה להפוך למובילה עולמית של פתרונות חדשניים בחזית המאבק במשבר האקלים בכלל ובתחום קיבוע הפחמן בפרט. כבר היום יש בארץ עשרות חברות שמציעות פתרונות. התחום נמצא בצמיחה מהירה לנוכח חשיבותו ובשל הפוטנציאל הכלכלי שלו.
המזרח התיכון מוגדר כ-HOT SPOT וצפוי להתחמם מאוד, יחסית לשאר העולם. על-ידי השקעה נבונה בשיקום אתרי טבע ואדמות ובקידום פרויקטים אזוריים משותפים עם שכנותיה, ישראל יכולה לא רק לסייע לבלימת התחממות האזור, אלא גם להקים זירת מסחר אזורית בפחמן ולקדם פרויקטים בוני-אמון, שיסייעו לבסס שלום אזורי הנשען על תלות ושותפות הדדית, שיסייעו לצמצם את התלות הגיאופוליטית בנפט וגז, שנחשבים למאיצי משבר האקלים הגדולים ביותר.
עו"ד שלי דביר היא מנכ"לית 2B Friendly. מאיה יעקבס משמשת כמנכ"לית ClimateNet
