"אין ספק שמשבר האקלים הינו אחת התופעות המפחידות והחשובות ביותר שמתרחשות בשנים האחרונות ברמה הגלובלית. בפועל, במקביל לעלייה במודעות לנושא, מדינות העולם מאחדות מאמצים למצא פתרונות, חברות סטארט-אפ ויזמים שוקדים על פיתוח של פתרונות טכנולוגיים ובעקבותיהם גם המשקיעים מתחילים להבין שמדובר בהכרח המציאות להשקיע בתחום". את הדברים הללו אומר ד"ר אסטורה מודנה, שותף מנהל בקרן ההון סיכון Terra Venture Partners, שמתמחה בהשקעות בתחומי האימפקט והאקלים.
האם חלה התפתחות בשנים האחרונות בנושא? האם משקיעים בשלים כיום יותר להשקיע בקלינטק?
"לפני כ-15 שנים, כאשר ייסדתי את הקרן יחד עם ד"ר הרולד וינר, כמעט ולא הייתה מודעות לבעיות הקלינטק והמשקיעים נמנעו להיכנס לתחום. לשמחתי, כיום התפיסה השתנתה. היום ברור, כי אימוץ תחום ההשקעות שמיועדות לפתור את בעיות האקלים והסביבה, יהיה יותר מהיר מבעבר. בנוסף, התחכום של המשקיעים והיזמים גדל מאד והכסף הפנוי להשקעה, בכל שלב, יותר גדול. נתונים עולמיים מראים כי ההשקעות בתחום צמחו משני מיליארד דולר בשנת 2019 ל- 12 מיליארד דולר בשנת 2022. יש תהליך ברור של כניסת משקיעים לתחום גם בזכות תוכנית הפחתת האינפלציה החדשה (IRA) בארה"ב והתגובה האירופית בהסכם הירוק, ואין ספק שאלה יובילו לפריחה ולהפניית כספים פנויים להשקעות בתחום".
הנתונים מראים כי חגיגת ההשקעות בהיי-טק מתעלמת מעתיד האנושות והבעיות הקרדינליות שזקוקות נואשות לפתרונות, ופונה לכיוונים שיש להם פוטנציאל לרווח מהיר - פינטק, סייבר, קריפטו ותוכנה.
"אני פעיל בעולם ההון סיכון כבר שנים רבות וברור לי שמשקיעים נמצאים בו על מנת למקסם רווחים ולא מסיבות פילנתרופיות. יחד עם זאת, אני סבור שתפקידם של המשקיעים להוכיח שמיזמים טכנולוגיים, אשר תורמים ערך חברתי משמעותי ופותרים בעיות עולמיות קריטיות, הם בעלי פוטנציאל אדיר להיות גם מאד רווחיים. אין שום סתירה בין שתי המטרות. אני מאמין כי דווקא המשקיעים, אשר הכוח הכלכלי בידיהם, חייבים לאתר ולקדם פתרונות טכנולוגיים שנותנים מענה לאיומים הכי גדולים על האנושות, אשר אם לא יפתרו הם ללא ספק יהווה איום לכל שאר ההישגים הנהדרים שהשגנו.
"למשל, יש להשקיע בטכנולוגיות חדשניות פורצות דרך בתחומים כגון אנרגיה ירוקה, חקלאות, תחבורה וערים חכמות, וטכנולוגיות מזון ומים - אלה המשפיעות באופן חיובי על צריכת משאבים ועלותם ומסייעות בצמצום אי השוויון והפערים החברתיים. טכנולוגיות חדשות היו תמיד הזרז החשוב ביותר לשיפור איכות החיים של האנושות כולה וכך ימשיך להיות".
"לא להזניח את מה שחשוב לטווח הארוך"
נתונים מעודדים שפורסמו לאחרונה על-ידי קהילת החדשנות הישראלית PLANETech מראים, כי בשנת 2021 הושקעו 2.2 מיליארד דולר בחברות טכנולוגיות אקלים ישראליות, 57% יותר מאשר ב-2020. ההשקעה בטכנולוגיות אקלים עלתה גם בעולם בשנה האחרונה ומגמה זו צפויה להתחזק עקב העיסוק הרב בשינויים הקיצוניים במזג האוויר, בהם דנו בהרחבה גם בוועידת האקלים האחרונה שהתקיימה בשארם א-שייח' ובה השתתפו מנהיגים מכל העולם.
זאת ועוד, ההשקעה הגלובלית בחברות המפתחות טכנולוגיות אקלים גדלה ל-87.5 מיליארד דולר בשנה שקדמה ל-30 ביוני, לפי מחקר חדש של PwC שפורסם לאחרונה. הדו"ח מראה כי 14 סנט מכל דולר הון סיכון הולך כעת לטכנולוגיית אקלים. יחד עם זאת, צויין גם כי חברות הון סיכון ופרייבט אקוויטי לא בהכרח מגבות את חברות הטכנולוגיה והדבר משפיע על ההיבטים החשובים ביותר של דה-קרבוניזציה. מדובר בתחומים כמו אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח, טכנולוגיית פסולת מזון, ייצור מימן ירוק ומזונות חלופיים, שקיבלו רק 25% מההשקעה בטכנולוגיה אקלימית בין 2013 ל-2021, למרות שהטכנולוגיות האלה מייצגות למעלה מ-80% מפוטנציאל הפחתת הפליטות עד 2050. נתונים אלה מראים שיש התחלה טובה והתעוררות בהבנה באילו תחומים חשוב להשקיע, אך אנחנו עדיין רחוקים מהשקעות מושכלות בצרכים החשובים והדחופים באמת.
"אל לנו להזניח את מה שחשוב באמת לטווח הארוך. יש היום פתרונות טכנולוגיים כמעט לכל בעיה, אך האתגר האמיתי הוא למצא עבורם מקורות מימון כדי שיתפתחו ויבשילו", מדגיש ד"ר מודנה. "לשמחתי, רשות החדשנות ומשרד האנרגיה מבינים את הצרכים, מעודדים את האקו-סיסטם המקומי ולוקחים חלק מרכזי במימוש תפקידה של ישראל כ'אור לגויים' בכל הקשור לחדשנות. בכל התחומים האלה ועוד, הממשלה, הגורמים המוסדיים ואנשי ההון סיכון צריכים להשקיע ולהבין שאם עכשיו תהיה חשיבה לטווח ארוך, אז השינוי יתחיל באופן מיידי, גם אם בקטן. אז גם נדע שעוד דור או שניים השינוי כבר יהיה משמעותי. תעשיית ההון סיכון היא הקטר של העולם וככזה היא מוכרחה למשוך את הרכבת לכיוונים החשובים באמת".
קונפליקטים גיאו-פוליטיים מאיצים את התחרות
מודנה סבור שהכוחות והאירועים המדיניים-כלכליים שהתרחשו בשנים האחרונות לימדו אותנו הרבה ויש יותר הבנה איפה ובמה להשקיע. בנוסף, קונפליקטים גיאו-פוליטיים, המלחמה באוקראינה והשפעתה על משוואת האנרגיה דחפו מדינות רבות לפיתוח עוד חלופות אנרגיה ועצמאות, כאשר המתח בין ארה"ב לסין ברמה הגלובלית מאיץ יותר תחרות מצד חברות מקומיות ויצרנים, אפילו במגזרים כמו אנרגיה סולארית שבהם סין הייתה דומיננטית בעשורים האחרונים. גם התחרות בין ארה"ב לאירופה היא משמעותית בצמיחה של האקו-סיסטם הזה.
האם בפועל ניתן לראות שיותר יזמים ומשקיעים נכנסים לתחום?
"אכן, יש היום יותר יזמים שמתעניינים בתחום, במיוחד אלה שהצליחו בסקטורים אחרים ומחפשים להשקיע כעת במשהו משמעותי עם אימפקט. אלה נכנסים לתחום הזה ומביאים איתם יכולות וניסיון מתחומים אחרים. בארץ יש 700 מיזמים בתחום ואיכות הצוותים טובה מאד, בפער גם מתחומים אחרים בארץ. רמת היזמים בהתאם מתגברת. יחד עם זאת, עדיין יש מכשולים כמו רגולציה, היכולת להגיע מהר לשוק ועוד, אבל זה משתנה וארגוני ענק בין-לאומיים רבים נכנסים לתחום ומתמקדים בקיימות ויעילות במערכות הקיימות שלהם. זה לא קל כי הם איטיים וכבדים, אבל 'האסימון נפל' והם מבינים שאלה תהליכים חשובים, מעבר לשאלות של יוקרה, ואפשר להשתמש בתהליכים האלה כדי לייעל את העבודה היום-יומית. במקביל, יש עליהם לחץ מהמשקיעים והאנליסטים לתקשר את טביעת הרגל הפחמנית שלהם וכיצד לצמצם אותה. לחץ זה מהווה גם הוא קטליזטור להגדלת המודעות של הארגונים השונים".
מה הצפי לשנים הבאות? האם ההאטה בהיקף ההשקעות בהיי-טק הישראלי והעולמי מצביעים על האטה גם בהשקעות בתחומי האימפקט?
"ברמה עולמית אנחנו בקצב טוב. אולי תהיה ירידה השנה בגלל מצב השוק, אבל אני צופה שהירידה בהשקעות תתרכז בתחומים אחרים ופחות בתחומי האקלים. גם בארץ התחום יתפוס נתח שוק על חשבון תחומים אחרים. בישראל יש יזמים עם חוסן חזק וזה הזמן שהם יביאו רעיונות חדשים וינסו לעשות דברים עם יותר משמעות. אני בהחלט חושב שנראה יותר יזמים שנכנסים לתחום עם רעיונות מחוץ לקופסה, וזה יביא לפריצה של רעיונות טובים ומתוחכמים שיובילו לחברות מצליחות בתחום".
