לקט ישראל הוא ארגון הצלת המזון הלאומי, שעוסק בקטיף עודפי תוצרת חקלאית ואיסוף ארוחות מבושלות, מיונם וחלוקתם למאות אלפי נתמכים מידי שבוע באמצעות עמותות שותפות. הארגון מקיים בקרה על איכות המזון המוצל, תוך וידוא שהינו בעל ערך תזונתי גבוה ונשמר בתנאים מיטביים. "מעטפת הפעילויות של לקט ישראל היא תזונה בריאה. כל מזון שנאסף עומד בקריטריונים של איכות כדי לחזק ולקיים את האוכלוסיות הנזקקות לסיוע", אומר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל.
הארגון מציין השנה 20 שנות פעילות בתחום הצלת מזון והוא פועל להעלות לסדר היום את נושא אובדן המזון וקידום הפתרונות הישימים לצמצום אובדן מזון. הארגון אינו רוכש את האוכל המחולק לנתמכים, מתוך מחשבה וידיעה שקיים בארץ מספיק אוכל וצריך רק למצוא אותו ולנתב מהשפע למחסור. מעל 26 מיליון ק"ג בשנה של תוצרת חקלאית טרייה נאספים מחקלאים ומבתי אריזה. "אנו מגיעים לחקלאי וליצרן המזון בצומת שבו הם אמורים להחליט אם להיפטר או להשמיד תוצרת תקינה או שהם תורמים אותה לנו", מסביר גידי כרוך. "החקלאים הם ללא ספק תורמי המזון הגדולים בישראל.
"חשוב לציין", הוא מוסיף, "שהתוצרת החקלאית העודפת אותה אוסף הארגון היא תוצרת סוג א' שכולנו קונים. זה טיבם של העודפים ועוד לא נתקלנו בצורך לחפש תוצרת סוג ב'".
הפעילות השנייה של הארגון היא הצלת מזון מבושל עודף מבסיסי צה"ל, מחברות הסעדה, חברות עסקיות ומבתי מלון. מידי יום נאספות מעל 8,000 ארוחות, שכוללות מנת בשר ושתי תוספות, והן מועברות לבתי תמחוי, בתי ספר של הזדמנות אחרונה, דיור ציבורי לקשישים ועוד. 234 אלף איש מקבלים מידי שבוע פירות וירקות וחלקם ארוחות מבושלות.
כמה אנשים מעורבים בעבודת הארגון?
"בארגון עובדים 130 עובדים וכ- 54,000 מתנדבים. המתנדבים מהווים נדבך חשוב ומשמעותי בפעילות שלנו. הם מסייעים במיון ובאריזה של התוצרת החקלאית העודפת במרכז הלוגיסטי שלנו בגן חיים".
לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע
מזה שבע שנים שארגון לקט ישראל מפרסם את דו"ח אובדן המזון בישראל, שנערך ע"י חברת BDO ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה. הדו"ח האחרון שפורסם בנובמבר 2022 בחן לעומק את הפעילות לצמצום אובדן מזון במדינות ה-OECD וישראל דורגה בו אחרונה בכל הקשור ליישום מדיניות להצלת מזון. לפי הדו"ח, היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2021 עמד על 2.6 מיליון טונות בשווי של כ-21.3 מיליון שקלים המהווים כ-37% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, 50% הם מזון בר הצלה.
"עידוד השימוש בכלי המדיניות של הצלת מזון הוא בעל כדאיות גבוהה. בהיבט הסביבתי, הדבר מאפשר ניצול מיטבי של משאבי טבע קיימים וצמצום פליטות, מזהמים וגזי חממה, מדגיש כרוך. "בהיבט הכלכלי הצלת מזון מהווה חלופה לייצור מזון, תוך מניעת תוספת משאבים ועלויות רבות, ובנוסף חיסכון למשק של כחמישה מיליארד שקלים בשנה. בהיבט החברתי, המהלך תורם להקטנת הפערים ומחזק את הביטחון התזונתי של השכבות החלשות. בהיבט הבריאותי, הצלת מזון אבוד תחסוך למדינה הוצאות בריאות המוערכות כ-20 מיליארד שקלים בשנה. הצלת 20% מהמזון האבוד, בעלות של 0.9 מיליארד שקלים, תאפשר לסגור את כל פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל".
כיצד הצלת מזון משתלבת עם מגמת הקיימות?
"בדו"ח האחרון לאובדן והצלת מזון, קיים פרק שעסק בהשפעות ובעלויות הסביבתיות של אובדן מזון. הנתונים מדאיגים - העלות הסביבתית של אובדן המזון בישראל בשנת 2021 נאמדה ב- 3.6 מיליארד שקלים. אני מזכיר שבאמצעות הצלת המזון ניתן גם למנוע בזבוז משאבי טבע וייצור, לסייע בהפחתת פליטות ומזהמים ולחזק את המאבק במשבר האקלים. תעשיית המזון בכללותה היא תעשייה מזהמת, העושה שימוש בדשנים, ריסוסים, חומרי הדברה ועוד, בתהליך הגידול וגם בייצור. מפעלי הייצור תופסים משאבי קרקע גדולים, צורכים מים, אנרגיה וחומרים כימיים ומזהמים בפליטות.
"בנוסף לאובדן משאבי הטבע שהושקעו בגידול המזון, כמו מים, קרקע, אנרגיה ועוד, האובדן הופך לפסולת שיש להשקיע משאבים רבים כדי לטפל בה", הוא מוסיף. "אם נפחית את אובדן המזון, ישראל תוכל לעמוד ביעדי הפחתת פליטות גזי החממה שעליהן התחייבה ערב ועידת האקלים הבין-לאומית בגלזגו - הפחתה של 15% בגזי חממה עד 2030. ההשפעה של אובדן מזון בלבד היא כ-6% מסך גזי החממה. לפיכך, צמצום והפחתה של אובדן מזון וייעול הייצור יכולים להיות גורם משמעותי בהשגת היעד".
דרושה תוכנית בין-משרדית
בשנתיים האחרונות הארגון מרחיב את פעילות הצלת המזון ומייצר מוצרים שונים מהעודפים. "התחלנו לייצר מרקים קפואים וסלטים מהתוצרת החקלאית העודפת", מספר כרוך. "אנחנו מחלקים אותם לקשישים נתמכים ברחבי הארץ. התוספת הזו מהווה עבורם מנה חמה, מזינה, בריאה, מאוזנת ומגוונת, המעשירה את הצלחת של האוכלוסיות הזקוקות לסיוע. הצלת מזון היא לא רק עניין חברתי, כלכלי, סביבתי ובריאותי, היא הפכה להיות עניין קיומי שעלינו לתת עליו את הדעת ולא להמתין".
כיצד מגבירים מודעות ומעבירים את המסר לדור הבא?
"אנחנו פונים לכל הדורות באמצעות ההתנדבות ופרויקט 'שגרירי לקט ישראל'. אנו מעבירים את המסרים ומלמדים על הגנת הסביבה באמצעות הצלת מזון. חינוך הוא חשוב, אבל לא רק. בנושא הצלת מזון מעורבים משרדי ממשלה כמו המשרד להגנת סביבה, משרד הרווחה ומשרד החקלאות. ראוי שגם משרדי האוצר והכלכלה יהיו מעורבים, בשל ההשפעות על יוקר המחייה, וכמובן גם משרד הבריאות. על המשרד להגנת הסביבה להוביל ולקדם הכנה של תוכנית בין-משרדית לקידום תחום הצלת המזון, וליישמה באמצעות החלטת ממשלה".
ופעולות נוספות?
"הממשלה יכולה לכפות הצלת מזון על 44 חברות ממשלתיות שרובן לא עושות זאת כרגע, או להוסיף בכל מכרז ממשלתי סעיף לפיו עודפי מזון יועברו לתרומות, כפי שקורה בצרפת ובאיטליה, ומי שלא יעשה זאת ייקנס. הממשלה יכולה להעניק נקודות זכות במכרזים לחברות שיתחייבו על הצלת מזון ולהגדיל את הפטור ממס הכנסה לחברות שיצילו ויתרמו מזון. נכון להיום, הממשלה מתחילה להכיר בחשיבות הנושא בהובלת השרה והמשרד להגנת הסביבה. מטרתנו היא להגביר את המודעות ולחייב פעולות שעוזרות לכלכלה, לסביבה, לחברה ולבריאות. אין לנו זמן לרצון טוב. אם לא נעשה מעשים תומכי הגנת הסביבה עכשיו ומייד, אחר כך כבר עלול להיות מאוחר מדי".
בשיתוף ארגון לקט ישראל
