משק האנרגיה של ישראל מתקדם לשינוי דרמטי במקורות הייצור. לפי נתוני רשות החשמל שפורסמו החודש, כ–12.5% מצריכת החשמל הלאומית בשנת 2023 הגיעו ממקורות אנרגיה מתחדשים, ובישראל מדובר בעיקר באנרגיה סולארית פוטו־וולטאית. ישראל נמצאת בין המדינות המובילות בעולם בשילוב אנרגיה סולארית לייצור חשמל ויש במה להתגאות, אך אל מול הפוטנציאל הגלום בתחום ברור שאנו רק בפתחה של מהפכה. כדי להמחיש את גודל ההשפעה ניתן להיכנס לדשבורד של חברת ניהול המערכת (נגה), שבו מתפרסם תמהיל הייצור באופן רציף. ביום שישי לפני שבועיים סיפק הייצור הסולארי קרוב ל–50% מצריכת החשמל הלאומית. אמנם מדובר בנתון רגעי, שהתאים לשעה מסוימת ביום מסוים, אבל כבר לא מדובר בנתון שאפשר להתעלם ממנו, שכן הוא מסמן את תחילתה של מהפכה אמיתית במשק החשמל. ישראל נהנית מכ–330 ימי שמש בשנה וגם כשיורד גשם ויש יום סגרירי במרכז, פעמים רבות בדרום הארץ זורחת השמש. הפוטנציאל של האנרגיה הסולארית תמיד היה שם, אך מבקרי התחום גם ידעו להזכיר את העובדה שעם שקיעת השמש אין חשמל סולארי. מה שמשנה בימים אלו את המשוואה הוא תחום אגירת החשמל. הענק הסיני משבש (לחיוב) בימים אלו את עולם החשמל, עם סוללות מצוינות, אמינות וזולות. בליבת המהפכה נמצא הרצון של סין לשנות את עולם התחבורה. תוכניות ממשלתיות בסין, עם תקצוב עתק, יוצרות פתרונות חדשים וטכנולוגיות חדשות, ובעיקר ייצור במאסה שמוזילה את עלויות הסוללה. לפני שנים מעטות לא היו כלי רכב חשמליים שנוסעים 300 ק"מ בין טעינות, והנה היום יש כבר סוללות שיכולות להספיק ל–1,000 ק"מ.
בתוך תקופה של שנתיים גדלה יכולת אגירת החשמל בתא שטח קבוע בכמעט פי שניים ומחיר הסוללות התחיל לרדת השנה בקצב שמזכיר את השינויים שהתחוללו לפני כשני עשורים בתחום הלוחות (פאנלים) הסולאריים. הסינים נחושים לייצר שינוי במשקי החשמל בעולם ומדובר בבשורה של ממש לתחום האנרגיה הירוקה בעולם וגם בישראל. התלות של ישראל בגז טבעי ובמספר מוגבל של תחנות כוח מסוכנת. בוודאי שהגז ימשיך להיות חלק מתמהיל ייצור החשמל בישראל וגם חלק משמעותי ועיקרי לשנים ארוכות, אבל היום ישראל יכולה לזנק באופן מעשי בתוך עשור לייצור של 30% ויותר מהחשמל מאנרגיות מתחדשות, מה שיביא לכך שבחלק מהימים מלוא צריכת החשמל תגיע מהשמש ואחרי השקיעה חשמל סולארי אגור יספק את צורכי המשק. החסמים לשילוב סוללות רבים, אבל המדינה נערכת ליישום וסדרה של החלטות ייצרו מסלול יישומי לשילוב סוללות. תוכנית מתאר ארצית שאושרה קובעת היכן יוקמו הסוללות, וניתן פטור מהיתר בנייה להצבת סוללות (עד 100 קווט"ש, עם צפי להרחבה בקרוב ל–600 קווט"ש).
עשרות תוכניות מקודמות כיום לשילוב חוות סוללות ברחבי ישראל. הסוללות יאפשרו גמישות במשק החשמל ויוסיפו לחוסן הביטחוני של מערכת החשמל. מי שמתכנן לרכוש כיום גנרטור, כדי להיערך לתרחיש עלטה, צריך לבדוק קודם אם הוא יכול להקים גג סולארי משולב סוללה. המוצר הזה קיים בשוק ויש מאות התקנות מוצלחות. בעוד שגנרטורים מרעישים ומזהמים ותלויים במלאי דלק יקר, גם כאן השמש בשילוב סוללות מספקת פתרון מנצח. מה שנכון למשק החשמל נכון גם לבית הפרטי. ההיגיון שבפתרון האגירה צפוי להגיע כמעט לכל מערכת סולארית בישראל.
אנו נמצאים ערב פרסום למתן תוקף של אסדרה, שעליה החליטה כבר רשות החשמל, שתאפשר לקבל תעריף הזנה עבור חשמל סולארי אגור שנפרק לרשת מהסוללות (מעבר לתעריף הסולארי). מי שכבר התקין מערכת סולארית חייב להכיר את השינוי ולבדוק את ישימות שדרוג המערכת, ומי שטרם התקין חייב לבדוק את האופציה של שילוב סוללות, מה שיאפשר לו גם תוכנית כלכלית של החזר השקעה ורווח וגם ביטחון אנרגטי בשעת חירום. כמו מלחמת אוקראינה, שהביאה להאצה ביישום אנרגיה ירוקה באירופה, גם מלחמת "חרבות ברזל" צפויה לשמש כזרז מרכזי לחיזוק חוסן מערכת החשמל בישראל והתשובה תהיה סולארית וירוקה.
הכותב הוא מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל
