בחודש ינואר השנה יצאה לדרך מהפכת הייצור המבוזר. מדובר בהחלטה של רשות החשמל, שלפיה יוכלו הצרכנים "לרכוש ולמכור חשמל ישירות ממתקנים סולאריים ומתקני אגירה". משמעות השינוי המהפכני היא מתן אפשרות להקמה חופשית של מתקנים מבוזרים המחוברים לרשת החלוקה, ללא צורך במכסות או בהשתתפות במכרזים, ומכירת החשמל לצרכנים באמצעות מספקים פרטיים. בזכות רפורמת החשמל יוכלו לא רק יצרני חשמל בגז למכור חשמל לצרכני הקצה, אלא גם יצרני אנרגיה מתחדשת.
"מדובר במהפכה רגולטורית המשתלבת עם המהפכה הכלכלית והטכנולוגית", מסביר חוני קבלו, סמנכ"ל הכנסות ופיתוח מוצר בחברת אנלייט MENA, המספקת את הדור הבא של פתרונות אנרגיה ירוקה, ומאיצה את מהפכת האנרגיה במרוץ הגלובלי ל-net zero. "אנחנו נמצאים בתקופה היסטורית במשק החשמל בישראל, המשלבת את שלוש המהפכות המתרחשות במקביל".
משוק ריכוזי לשוק ליברלי
המהפכה הכלכלית, לדברי קבלו, באה לידי ביטוי בירידת עלויות הציוד, שהופכת את האנרגיה לזולה יותר. "המהפכה הטכנולוגית כוללת שילוב טכנולוגיות חדשות המאפשרות אגירת אנרגיה, באמצעות המתקנים הסולאריים שאנו מקימים כיום, והכוונה ליכולת אגירה של 6 שעות ויותר, דבר המאפשר לספק את כל שיאי הביקוש בשעות הערב ולמעלה מכך", הוא אומר. "המהפכה הרגולטורית במבנה השוק הופכת אותו משוק ריכוזי שנשלט על ידי גורם אחד, לשוק מבוזר שעובר ליברליזציה. אנחנו באנלייט מאמינים בשוק הישראלי, וביכולת שלנו לתרום ולסייע למהפכה זו".
לפי הנתונים שסיפקתם אנלייט היתה החברה הראשונה שהסבה את מתקני הייצור שלה למכירה לצרכנים. כיצד אתם מסכמים את החודשים הראשונים ליישום כללי השוק החדשים?
"נכון לימים אלה, שישה פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בהיקף של כ–140 מגה־ואט ו–280 מגה־ואט שעה כבר מוכרים חשמל לצרכנים תעשייתיים, מסחריים וביתיים, ביניהם חברות ענק כגון אמדוקס, סודה־סטרים, מלונות וורט, אפלייד מטיריאלס, פייבר, ביג ומגה אור. כולן צורכות את החשמל שלנו, חשמל ירוק נקי מפליטות, וגם חוסכות כסף רב בחשבון החשמל. חברות אלה עשו צעד אמיץ לכיוון של איפוס טביעת הרגל הפחמנית שלהן וקנו חשמל ממספק ירוק, מגמה שהולכת ומתחזקת. הן לא הסתפקו בפתרון הקל של 'גרין ווש' — רכישת חשמל מיצרן גז מזהם תוך שהן 'מקזזות' פליטות באופן עקיף. ליותר חברות באמת אכפת מהסביבה ומהקהילה שהן חיות בה וחשוב להן לשקף זאת גם למשקיעים, ללקוחות ולעובדים שלהן. הן באמת רוצות להפחית את הפגיעה באקלים והסביבה על ידי רכישת חשמל ירוק אמיתי".
אפשר לומר שאתם מפעילים, במלוא מובן המילה, את תחנת הכוח הירוקה של ישראל?
"כן. וחשוב להתייחס בהקשר זה להתפתחותו של תחום אגירת האנרגיה. זה אומר שתחנת הכוח הזו פועלת לא רק בשעות היום אלא, באמצעות טכנולוגיית האגירה ששילבנו באתרים הסולאריים, גם לאחר שקיעת השמש. המעבר לפעילות כמספק חשמל מתאפשר באמצעות הגיוון האנרגטי שאנו מציעים. הכוונה היא שאנחנו לא מתבססים על מודלים עסקיים 'וירטואליים' של רכישת אנרגיה מהרשת ומכירתה לצרכנים, אלא על תחנות כוח ירוקות פיזיות, אמיתיות, המגובות באמצעי אגירת אנרגיה מתקדמים. אלמנט נוסף משמעותי הוא החוסן הפיננסי שלנו, שאיפשר מימון בהיקפים של 800 מיליון שקל לפרויקטים הללו, בתקופה מורכבת ומאתגרת לשוק ההון המקומי והעולמי".
על מנת להביא את בשורת החשמל הירוק (והזול) לכלל הצרכנים בישראל, חברתם לאחרונה גם לחברת אלקטרה־פאוור.
"נכון. במבט קדימה אין לנו ספק שעתיד משק החשמל בישראל נמצא במתקני אנרגיה מתחדשת המשלבים יכולות אגירה. אנחנו גם מעריכים שעד סוף העשור כ–10%–15% מהחשמל שיוצע לצרכנים בישראל יהיה חשמל ירוק. לכן חברנו לשיתוף פעולה עם חברת אלקטרה־פאוור, מובילת שוק אספקת החשמל לצרכנים ביתיים, כדי לפנות גם לסקטור זה. הבחירה בספק חשמל ירוק בעל פורטפוליו, חוסן ויכולות מוכחות לספק את הסחורה היא אחת: ההחלטות הכלכליות והסביבתיות המשמעותיות שהחברות הגדולות בישראל יצטרכו לקבל בשנים הקרובות, וזוהי הוכחה שיש מה לעשות בתחום. חשוב לציין כי התפתחות המודעות למשבר האקלים ועולם האחריות התאגידית (ESG) מייצרת אצל חברות רבות ביקוש לחשמל ירוק, שיהיה להערכתנו גדול מההיצע הזה".
אתגר השדות האגרו־וולטאיים
אחת העובדות שעמן מתמודדת אנלייט היא שהיצע החשמל הירוק בישראל לשנים הקרובות מוגבל. "מדינת ישראל עומדת כיום על 12% ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, ובעוד שש שנים בלבד צריכה להגיע ל–30%", אומר קבלו.
אילו פתרונות יש לכך?
"אחד הפתרונות שאנו מביאים בחשבון, שרשות החשמל ומשרד האנרגיה שמים בו את מבטחם במכסות החדשות, הוא הקמת שדות אגרו־וולטאים. אנחנו מאמינים בפתרון האגרו־וולטאי ופועלים בימים אלו להקים שורה של פיילוטים לצורך הוכחת היתכנות קיומו של שדה חקלאי לצד שדה סולארי. עם זאת, חשוב לנו גם לשקף לשותפינו את המציאות כפי שהיא, על צדדיה הנעימים והנעימים פחות, והכוונה היא שלהקים פרויקטים בישראל זו משימה מורכבת, בטח ביחס לעולם. ב–15 השנים מאז שהושקה התעשייה הסולארית בישראל אישרו מוסדות התכנון 60 אלף דונם בלבד של פרויקטים קרקעיים סולאריים שקודמו על ידי היזמים (להבדיל ממכרזי מדינה) — קצב נמוך. המכסה האגרו־וולטאית המתוכננת (500 דונם ליישוב, ללמעלה מ–600 יישובים חקלאיים זכאים בישראל) עומדת על 300,000 דונם — פי חמישה (!) מהיקף זה. המשמעות היא שבתוך שנים ספורות 'יציפו' מאות תוכניות את מוסדות התכנון, והתוצאה תהיה סלקציה משמעותית בשלבי התכנון, שאחריה רבים מהפרויקטים יישארו בחוץ.
"במילים אחרות: לא מספיק שתהיה מכסה ולא מספיק הסכם אופציה תיאורטי להקמת המתקן. כדי להגיע לקצה הדרך תידרש שותפות פעילה בין יזם בעל יכולות תכנוניות וביצועיות מוכחות, יישובים בעלי קרקעות מתאימות ומגדלים עם מוניטין שיוכלו להפיג את חששותיהם של מוסדות התכנון מ'אגרו־בלוף': פרויקטים סולאריים שבפועל יבטלו בהדרגה את הגידול החקלאי. לצערנו פרויקטים רבים לא יעמדו ברף הזה. אנחנו באנלייט מציעים את ה'טריו' הזה בזכות היותנו חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בישראל, שב–16 שנות פעילותה הקימה פרויקטים של אנרגיה מתחדשת מהגדולים והמורכבים בישראל ופעילה ב–12 שווקים ברחבי העולם. לצורך העמידה באתגר הכניסה לעולם האגרו־סולארי יצרנו שיתוף פעולה עם 'בננות החוף' — המגדל החשוב בישראל, שמשלים את היכולות שאין לנו בצד החקלאי. החלק המשלים לפאזל הזה הוא הפרויקטים עצמם. נבחר את הפרויקטים שנקדם על בסיס ניתוח מקצועי מעמיק ונתקדם רק עם מה שלהערכתנו יכול לעבור את המשוכות הקנייניות, התכנוניות, החשמליות והכלכליות הייחודיות למשק הישראלי.
"דרך נוספת להתמודדות עם האתגר היא חשיבה מחוץ לקופסה ובניית פתרונות יצירתיים המאפשרים קידום פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, גם לאור קשיים והתנגדויות. דוגמה לכך היא פרויקט 'רוח בראשית' הממוקם במרכז רמת הגולן. מדובר בפרויקט האנרגיה המתחדשת הגדול בישראל, הכולל 39 טורבינות של חברת GE בהספק מותקן של יותר מ–207 MW, המפיקות כ–600 GWh בשנה, כמות מספקת לצריכת החשמל של 70,000 בתי אב. כדי לתת מענה לכלל הדרישות ולחששותיהם של התושבים, בנינו כבל תת קרקעי שנבנה במיוחד ומגיע עד לתחנת המשנה ביהודיה ברמת הגולן. זאת בנוסף למשטר הפעלה הכולל מכ"מ, שמזהה ציפורים ממרחק ועוצר את הטורבינות שלא יפגעו בהן כשהן מתקרבות לאזור".
חלוצת האגירה במתקני אנרגיה מתחדשת
לאנלייט פורטפוליו מגוון של פרויקטים באנרגיית רוח, אנרגיה סולארית ואגירת אנרגיה בארץ ומעבר לים, בדגש על ארצות הברית ומדינות אירופה. דוגמאות לפרויקטים בחו"ל הן חקאמה — חוות הרוח הגדולה בספרד; חוות הרוח Björnberget בשוודיה — מחוות הרוח היבשתיות הגדולות באירופה, המייצרת חשמל בהיקף צריכה של כ–300,000 בתי אב; ופרויקט Apex Solar במחוז Beaverhead שבמדינת מונטנה (ארה"ב), בעל הספק מותקן של 105 MW, שהוא אחד משני פרויקטי האנרגיה הסולארית הגדולים ביותר במדינה, לפי נתוני החברה.
כל זאת בנוסף לפרויקטים הרבים שהוקמו בישראל והעובדה שאנלייט יצרה למעשה תחנת כוח אחת גדולה המפוזרת במתקנים השונים ברחבי הארץ, שהיא ירוקה מכל בחינה. "יצרנו תחנת כוח נקייה וסביבתית המייצרת חשמל בכל שעות היממה, עבור התעשייה וגם עבור משקי הבית, דבר שחשיבותו באה לידי ביטוי ביתר שאת בשבעה באוקטובר", מדגיש קבלו ומפרט: "מי שלא רצה להבין קודם, הבין עכשיו את חשיבות היותנו משק חשמל עצמאי וירוק, דבר שבא לידי ביטוי גם במלחמת רוסיה־אוקראינה. אי אפשר לדמיין משק חשמל עצמאי שמספק ביטחון אנרגטי שהוא לא משק חשמל מבוזר, אחרת האויב יכול בכמה פגיעות מדויקות להשאיר את כל המדינה בעלטה. הפתרון של משק חשמל שכולל פאנלים סולאריים המפוזרים מדן ועד אילת, בנוסף לכל היתרונות שציינו כאן, ידרוש מהאויב 'לטייל' בארץ כדי לפגוע בכל מקורות החשמל שלנו, דבר שצה"ל לא יאפשר. מסיבה זו ועוד חשוב להמשיך ולקדם הן את החשמל הסולארי והן את תחום האגירה בישראל, שהוא בבחינת אקס פקטור ליצירת אותו ביטחון אנרגטי המאפשר אספקת חשמל למשך שעות ארוכות, והשלמה לאנרגיות מתחדשות כדי לייצב את הרשת".
לאתר >>> אנלייט
בשיתוף אנלייט
