ישראל נמצאת בתקופה מהמאתגרות ביותר מאז קום המדינה. סערת הרפורמה המשפטית שהחלה בראשית השנה וקרעה את העם התחלפה במלחמה עקובה מדם ואסון נוראי לעם ישראל. תעשיית האנרגיה הירוקה ספגה קורבנות ושכול, אבי חסדאי ז"ל (עובד כהנא), שיר ג'ורג'י ז"ל (עובדת פלאגו) ואבידן תורג'מן ז"ל (אחיו של קניאל תורג'מן מנכ"ל נביטאס), שנרצחו בשבת שחורה, והלוחמים הגיבורים סרן ארנון בנבניסטי ז"ל (מנכ"ל BSR), סרן יפתח יעבץ ז"ל בנו של גלעד יעבץ (מנכ"ל אנלייט) ורס"ן בן שלי ז"ל, בנו של משה שלי (מנכ"ל תמנת אנרגיה). לבנו עם משפחותיהם והיקרים להם ותקוותנו כי מותם לא יהיה לשווא, וכי ישראל תתחזק תפרח ותצמח בזכותם.
מלחמת "חרבות ברזל" לימדה אותנו כמה חשובה היא העצמאות האנרגטית של ישראל, וכמה חשובה היערכות מקדימה למשברים ואירועי קיצון. מאות אלפי תושבי אזורי הלחימה עזבו את בתיהם והמונחים רעות ואחדות התמלאו בתוכן ממשי. במשך חודש הושבתה אסדת הגז תמר ומשק החשמל נכנס למצב חירום כשכולנו יכולים לדמיין כיום מה היה קורה אילו החשמל היה פוסק.
לעוסקים באנרגיה ירוקה קל לשרטט את העתיד האנרגטי של ישראל, הוא ממוקד בביטחון אנרגטי, החל מהבית פרטי וכלה ביכולת המשק להמשיך ולספק חשמל בשעת חירום, גם במקרה של פגיעה בתשתיות קריטיות. האנרגיה הסולארית בשילוב אגירה יכולה לספק שרידות למבנים, החל מהממ"ד והבית הפרטי וכלה במרכזי חוסן וכן גם ליישובים שלמים שיכולים להפוך לאי אנרגטי, מיקרוגריד שיכול להמשיך ולספק לצרכניו חשמל, להפחית עומס מהרשת הארצית, ואולי אף לסייע לה להתמודד עם משבר.
שיקום חבל תקומה היה אחד הנושאים הראשונים בהם עסקו מקבלי ההחלטות לאחר פרוץ המשבר וסוגיית התשתיות, בדגש תשתיות האנרגיה, עלתה כבר בתחילת הדיונים. רשות מקרקעי ישראל הייתה הראשונה לקבל החלטה מעשית ומיידית, בקביעתה על הגדלת המכסה לאגודות החקלאיות בחבל לחוות סולאריות, מ-250 דונם ל-400 דונם. צעד זה יבטיח את עתידם הכלכלי של האגודות בד בבד עם חיזוק חוסן משק החשמל בביזור אתרי ייצור החשמל וגיוון מקורות האנרגיה, שכיום מתבססים על גז טבעי.
משק החשמל של ישראל הוזנח כשני עשורים. מאבק הרגולטורים הכלכליים בחברת החשמל (הרפורמה) הסתיים רק בשנת 2018. רשת החשמל, שלא פותחה שנים ארוכות הייתה צמאה לתוכנית פיתוח, אך זו נחתמה ואושרה רק בשנת 2023. התוצאה היא בלימה דה-פקטו של חיבור מתקני אנרגיה חדשים לרשת החשמל והמשך תלותה של ישראל בדלק עיקרי יחיד, הגז הטבעי, תלות שיכולה לעלות לישראל במחיר כבד שקשה לתאר.
בכדי לזנק מייצור של כעשרה אחוז אנרגיה מתחדשת בשנת 2023 לכפול ויותר בשנת 2024 יש צורך בתוכנית חירום לאומית להאצת פיתוח רשת החשמל. מעבר לאישור התוכנית יש לקבוע לוחות זמנים דחופים לביצוע ולממן בדחיפות את האצתה. התוכנית מגיעה בזמן טוב, בו טכנולוגיית האגירה בסוללות הפכה למסחרית ובשלה והיא יכולה לחסוך הקמה של חלק נכבד מהרשת וגם לספק לרשת את ממד הגמישות הקריטי - הוא עמוד השדרה של כל משק חשמל מתקדם וערוך למשבר.
על ישראל להפוך את משבר פיתוח רשת החשמל להזדמנות להתחדש ולצמוח. תשתיות חשמל חדשות פירושן צמיחה וקידמה וכל שנותר כעת הוא לקבוע לוחות זמנים מחייבים וגם להציג לראשונה תוכנית ביצוע ויישום רב שנתית לקידום אנרגיה מתחדשת, להבדיל מההצהרות על יעדים שאפתניים שנשארים על הנייר. השיעור הגדול שלמדה ישראל ממשבר אוקטובר הוא שהכל יכול לקרות ובמשק האנרגיה ההיערכות לאסון חייבת להתחיל מחר בבוקר. הפתרונות קיימים וידועים ורק ממתינים להחלטות הנכונות והמתבקשות של משרדי הממשלה. אסור שעצמאות אנרגטית תמשיך להיות סיסמא ריקה, בכוחנו למלא אותה בתוכן ועשייה.
הכותב הוא מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל
