השמירה על תשתיות מורכבות ויקרות עוברת באמצעי הגנה פשוטים ויעילים. זוהי לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל נגה ניהול מערכת החשמל, אחת המסקנות המיידיות שמאז מתקפת השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" שפרצה בעקבותיה, בה עוסקים בחברת נגה.
"אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה הם מהסוג שלא הכרנו. התקפת החמאס הייתה עם המון רוע ואכזריות, אך אם לומר את האמת היא נעשתה באמצעים פשוטים שהצליחו לנטרל את כל מנגנוני ההגנה הטכנולוגיים ומתוחכמים שלנו", אומר גולדשטיין. "כפי שאלקעידה נהגו בפיגוע בתאומים, החמאס השתמש ברחפנים ובטרקטורים לפרוץ את גדר עוטף עזה. ההבנה הזו גרמה לנו לחשוב אחרת, ומאז אנחנו עוסקים בזה. בודקים ונערכים לפגיעות באמצעים פשוטים.
"דבר נוסף שעזר לנו הוא תרגיל שביצענו לפני כחצי שנה, כחלק משגרת ההיערכויות. בתרגיל שהתקיים בראשותי, יחד עם חברת חשמל והשותפים האחרים, אחד הלקחים המשמעותיים היה שתרגיל הייחוס שקיבלנו, לא התאים למציאות המזרח תיכונית ולכן החלטנו להתכונן לתרחישים רחבים ומשמעותיים יותר ממה שקיבלנו. לדוגמה, הכנת מלאי דלק גדולים יותר ועוד. אח"כ, ראינו בהתקפה של אויבנו ב-7.10 שהשימוש בלוחמים קרקעיים גדול משמעותית, ולכן, שינינו את כל תפישת עולם ההגנה אל מול תקיפה קרקעית".
אלו ההיערכויות נוספות נעשו על מנת לאפשר אספקת חשמל סדירה לכל אזרחי ישראל?
"כמובן שמסיבת מובנות אינני יכול לפרט את כל ההיערכויות, אבל, אני כן יכול לומר שלקחנו את התרחישים של אויבנו, וניתחנו אותם עם מומחי אבטחה חיצוניים שבנו עבורנו תרחישים ופתרונות, אותם יישמנו. בנוסף, למדנו מהאוקראינים איך הם פעלו והתגוננו מהתקפות רוסיות לניסיונות פגיעה בתשתיות אנרגיה, שהרי גם שם וגם כאן ניכרות טביעות האצבע של איראן. מה שהפתיע אותי בשיחה עם מקבילי האוקראיני הוא הרוע של הרוסים - איך הם מנסים להציף, להרעיב, להצמיא את האוכלוסייה האזרחית ואף לגרום להם למות מהקור העז בחורף, והכל דרך פגיעה בתשתיות החשמל".
כמנכ"ל נגה ניהול מערכת החשמל אתה מוגדר בחירום כראש רשות הכוח של משק החשמל. מה זה אומר בעצם?
"בזמן מלחמה ישנה רשות עליונה לאנרגיה בראשה עומד מנכ"ל משרד האנרגיה אליה כפוף ראש רשות הכוח שאחראי על כל משק החשמל. למעשה, זו הפעם הראשונה שהפעלנו את רשות הכוח, בוודאי מאז שנכנסתי לתפקידי. לאט לאט אנו לומדים את דרכי הפעולה של רשות הכוח שיש לה אחריות מלאה על כל משק החשמל, וכך פעלנו כבר באותו יום שבת בבוקר. כולנו הבנו את המשמעות של ניהול נכון של משק החשמל ע"י גורם מתכלל אחד, ולשמחתי כולם נשמעים להנחיות שלנו ובמקביל מציעים הצעות שאנו מתדיינים עליהן בכובד ראש. אבל כפי שאמרתי, בסוף, ההחלטות מתקבלות על ידינו כיוון שהאחריות על משק החשמל מוטלת עלינו. על מנת להסביר את הפעילות היומיומית, אז כל בוקר מתחילת המלחמה אנו עורכים הערכת מצב פנימית שלנו, לאחר מכן מתקיימת הערכת מצב נוספת עם בכירי חברת החשמל, ובצהריים אנו מצטרפים להערכת מצב כוללת של רשות האנרגיה העליונה שמתכללת את מצב משק הגז, המים והחשמל. כולם מבינים שאספקת חשמל היא קריטית לשגרת החיים והלחימה שלנו".
פרסמתם החודש שהיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2023 עלה ב-25% לעומת 2022. האם להערכתך, אנחנו מתקדמים בקצב ראוי בכל הקשור לאנרגיות מתחדשות?
"ייצור החשמל ע"י אנרגיות מתחדשות חשוב, כיוון שאנו באמת מאמינים בצמצום פלטות מזהמים לאטמוספירה, אבל חשוב לזכור שהשמש, שהיא מקור ייצור החשמל המשמעותי באנרגיה מתחדשת, לא יציבה והיא תלויה בהמון משתנים. דבר נוסף, ישראל היא אי אנרגטי ואין לנו קשר לייצור חשמל עם מדינות אחרות ולכן, חשוב מאוד לשמור על אמצעי ייצור אחרים על מנת לייצב ולהבטיח אספקת חשמל סדירה לכלל אזרחי ישראל בכל מזג אוויר".
"יש רצון של כלל הגורמים להתקדם עם ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות אבל הקצבים של הכנסת אנרגיה מתחדשת למערכת לא תמיד מספקים מסיבות כגון חוסר בקווי הולכה. תהליך הקמת תשתיות קווי ההולכה בישראל נמשך זמן רב, בין 7-10 שנים, ועל מנת להכניס למערכת את האנרגיה המתחדשת מצפון ומדרום לאזור המרכז צריכים קווי הולכה שכרגע אין מספיק, אבל תוכנית הפיתוח שלנו נותנת מענה טוב ואני תקווה שקצב הקמת המערכת יהיה טוב מבעבר.
"נקודה נוספת, הגורמים הפרטיים הם אלה שמקימים את החוות הסולאריות בישראל והיום, בגלל עליה משמעותית במחירי חומרי הגלם והריבית הגבוהה ישנה פגיעה ברווחיות וחישוב מחדש שלהם לגבי הקמת חוות סולאריות. גם על זה אנו חושבים ומנסים למצוא פתרונות במטרה להקל ולהוריד חסמים לגורמים הפרטיים על מנת לאפשר הקמת חוות סולאריות נוספות בישראל".
מה הם הקשיים והיתרונות של שימוש באנרגיות מתחדשות?
"כפי שאמרתי קודם, היתרון המשמעותי ביותר של ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות הוא שמירה על הסביבה, הן ירוקות ונקיות יותר. החסרונות הן שהן לא יציבות ותלויות בגורמים כגון עננות, אובך, גשם וכו'. כמו כן, העלות יקרה יותר ביחס לאנרגיות פוסיליות וההשפעה על תעריף מחיר החשמל לצרכן הקצה היא דרמתית.
בתוכנית הפיתוח ל-2030, שהגשנו למשרד האנרגיה כבר לפני שנתיים, יש מספר אמצעים שאפשר לעשות בכדי להקל על הקשיים בשימוש באנרגיות ירוקות כמו למשל אגירה. כיום, בישראל אין כמעט אגירה ולדעתי היא צריכה להיות תנאי לכל חווה סולארית שמוקמת שיהיה בצידה גם מתקני אגירה.
"דבר נוסף שמטריד אותנו כחברה הוא קווי ההולכה. ישנו גודש בקווי ההולכה שמקשה מאוד הן על הקמת חוות סולאריות חדשות והן על מתקני אגירה שיוכלו להיכנס למערכת במתח עליון וגבוה. הקמת קווי הולכה נוספים הם תנאי לעמידה ביעדי הממשלה".
לסיום, איך היית ממליץ לאזרחי ישראל לצרוך חשמל בזמן שגרה ובעת מלחמה?
"ראשית, הייתי ממליץ לכל אזרחי ישראל להזמין פאנלים סולארים ולהתקינם בגגות ביתם, חניות ובכל מקום אפשרי. יש בזה גם שמירה על הסביבה וגם כדאיות כלכלית. לגבי הצריכה ישנו משפט ש'הקוט"ש הכי נקי הוא קוט"ש שלא נצרך'. כלומר, חשמל שלא צורכים לא מזהם.
אם הציבור רוצה לעזור על שמירת הסביבה בצמצום הקמות תחנות כח וגם על חשבון החשמל שלו זו הדרך.
"הציבור התרגל לצרוך חשמל באמצעות מכשירים זוללי אנרגיה דוגמת מכונות כביסה, מייבשי כביסה, מדיחי כלים ורכבים חשמליים. אם יעשו זאת בשעות הערב, אחרי השעה 21:00, הם יעזרו בהעברת גודש צריכת החשמל ויווסתו אותה. אמצעי נוסף, שהיום מהווה כ-50% מצריכת החשמל הביתית, הוא המזגנים. אני חלילה לא אומר לא להשתמש במזגנים, אבל תפעיל מזגן שיהיה לך נעים. כלומר, בחורף שלא שיהיה חם מדי ותלך כמעט ערום בבית, או בקיץ שיהיה קר מדי ותתכסה בשמיכת פוך בלילה. חשוב להבין, כל ירידה ב-1 מעלה מורידה 5% מהצריכה. שימוש נכון ויעיל יכול לצמצם משמעותית את זיהום האוויר ואפילו הקטנת תחנות כח חדשות בעתיד.
בנוסף, יש כיום המון מספקי חשמל חדשים שנכנסו לשוק בהתאם לרפורמת החשמל. אני מציע לבדוק ולעשות סקר שוק על מחיר החשמל שיכול לרדת משמעותית בהתאם להרגלי צריכת החשמל הסובייקטיביים של כל אזרח ואזרח.
"לסיום, אני רוצה לומר לכל אזרחי ישראל, אתם יכולים להיות רגועים כיוון שכל הגורמים במשק החשמל פועלים ועמלים בכדי שיהיה חשמל לכלל אזרחי ישראל באופן רציף בשגרה ובחירום".
