קבוצת דוראל היא אחת השחקניות הבולטות בשוק האנרגיה בישראל מזה שנים. בימים אלה היא נמצאת בתנופת ביצוע והקמות משמעותיות של פרויקטים בהיקפים יוצאי דופן, אשר עתידים להפוך אותה כבר במהלך 2024 לשחקנית המובילה בישראל בעולמות האנרגיות המתחדשות. לצד הפרויקטים שהחברה מקימה בארה"ב ובאירופה, היא פרוסה בישראל מהדרום ועד צפון הארץ עם פרויקטים על גגות וסככות, פרויקטים סולאריים צפים על מאגרי מים, פרויקטים קרקעיים רחבי היקף ופרויקטים המשלבים חקלאות וסולאר באותו תא שטח.
אחד מהפרויקטים האלה הוא הפרויקט הסולארי בשילוב אגירה הגדול ביותר בישראל, שיוצא לדרך לאחר שנים של תכנון וקבלת אישורים. פרויקט "הדרי שאן" מתפרס על שטח של כ-1,900 דונמים המשותף ל-11 קיבוצים בעמק המעיינות ומוקם בשותפות איתם. "יש לנו את הזכות להוביל פרויקט יוצא דופן שטרם נראה בשוק האנרגיה המקומי, אומר אביטל אופק, מנהל הפעילות של דוראל בישראל. "זו הוכחה מובהקת להיותה של דוראל קבוצה יזמית מובילה הדוגלת בשיתופי פעולה וקשר הדוק עם קהל לקוחותינו השונים, בדגש על הקיבוצים והמושבים, תוך חיזוק הפריפריה".
"מדובר בפרויקט אנרגטי חלוצי בעל חשיבות לאומית ואזורית להבטחת עצמאותו האנרגטית של עמק המעיינות". מוסיף עופר סתוי, סמנכ"ל פיתוח ואסטרטגיה בדוראל ישראל. "הוא כולל מתקנים פוטו-וולטאים משולבי אגירה במתח גבוה וכן מתקן פוטו-וולטאי במתח עליון בהספק מצטבר של כ-200MW. הפרויקט הוא תולדה של שיתוף פעולה רוחבי ואזורי, אשר בחר לאגד את הפוטנציאל הסולארי המשמעותי במקום אחד, בשולי העמק, על אדמת מושע משותפת לטובת האזור כולו".
פרויקט הענק משלב כאמור אגירת אנרגיה שהיא ה"גיים צ'יינג'ר" בתחום האנרגיות המתחדשות. היא מאפשרת את הרחבת השעות בהן משתמשים באנרגיה סולארית גם לשעות הערב, שהן כידוע שעות העומס, התגברות על אתגרי רשת ואף שימוש בה כעתודות חשמל למקרי חירום.
דוראל שהקימה בעבר את פרויקט הסולאר והאגירה הראשון בישראל בקיבוץ חולית, מובילה את תחום האגירה ומחזיקה נכון לדיווח הרבעון השלישי ב-442MWh היקף אגירה מותקן מתוך צבר אגירה בשל בהספק של של 2.3 GWh.
העתיד הוא בדו שימוש
לצד הפרויקטים הקרקעיים רחבי ההיקף, דוראל ניצבת בראש תחום האגרו וולטאי בישראל – שילוב של חקלאות מתקדמת ואנרגיה סולארית באותו תא שטח. הקמת הפרויקט הראשון בקיבוץ רבדים, הכולל גידולי אבוקדו תחת פאנלים סולאריים ומתקן אגירת אנרגיה, הסתיימה ושלושה פרויקטים נוספים נמצאים בשלבי הקמה שונים בגושרים, גשר ומעלה גלבוע.
"אנחנו מקימים פרויקטים אגרו וולטאיים שלא נראו כדוגמתם בארץ ויתכן ואף בעולם", מציין אופק. "ייחודו הוא שהחקלאות חשובה בדיוק כמו האנרגיה הסולארית ושני הצדדים חייבים לצאת מורווחים. מיקומי הפאנלים הסולאריים מיטיבים הן עם צורכי הצמח והן עם האנרגיה הסולארית וישנם פיתוחים טכנולוגיים נוספים המשולבים בפרויקט ואשר מעניקים יתרונות רבים לחקלאים. היינו הראשונים לקדם את הנושא. ביססנו את הפרויקטים על מחקר רחב היקף בשיתוף אוניברסיטת בר אילן שבוחן את השפעת ההצללה על גידולים שונים, ייצרנו את בסיס הידע, את הרגולציה שמאפשרת הקמת מתקנים וכיום ברור גם למשרדים הממשלתיים שיש צורך בהקמה של יותר פרויקטים מסוג זה המשלבים חקלאות ואנרגיה סולארית".
"רשות מקרקעי ישראל מאפשרת עכשיו לכל יישוב חקלאי לקדם פרויקט אגרו וולטאי על שטח של 500 דונם מעבר לשטחים המוקצים לפרויקטים קרקעיים", מציין סתוי. "ההחלטה מבשרת על הכרה של כלל הגורמים בצורך של קידום פרויקטים לייצור חשמל בשימוש משותף. זה צו השעה ויש הירתמות למיצוי הפוטנציאל הגלום בפרויקטים מסוג זה. פרויקטים כאלה מקדמים את הכלכלה, החקלאות וכמובן תורמים לאיכות הסביבה".
לא רק על הקרקע, גם על המים מקימים פרויקטים סולאריים. לחברה פרויקטים שהוקמו על מאגרי מים ובריכות דגים, שהאחרון שבהם הוא הפרויקט במאגר סער שבוצע על ידי דוראל ונבנה על ידי חברת הבת ENCO. החברה החלה גם בתכנון וביצוע של אחד מפרויקטי המאגרים הגדולים בישראל בקיבוץ ניצנים בהשקעה של למעלה מ-150 מיליון שקלים. מאגר זה עתיד להיות המאגר הראשון בעל מתקן אגירת אנרגיה בהיקף של כ-70 מגה וואט שעה. רק כדי לסבר את האוזן, המאגר עתיד לספק צריכה ממוצעת שנתית של עיר דוגמת אשקלון.
"בישראל, בה הקרקע היא משאב מוגבל, יש צורך משמעותי בפרויקטים של דו שימוש העושים שימוש כפול בקרקע – הקמת פרויקטים על מבנים בנויים קיימים דוגמת גגות, סככות ומחלפים, מאגרי מים וחלקות חקלאיות. זו הדרך היחידה בה ניתן יהיה להתקרב ליעדי האנרגיה המתחדשת שישראל הציבה לעצמה", מציין אופק
איפה נמצאת מדינת בישראל מבחינה אנרגטית ביחס לעולם?
אופק: "זה לא סוד שישראל מפגרת מאחור בהשוואה ליעדים שהממשלה בעצמה הגדירה, כשמדברים על שימוש ב-20 אחוז אנרגיות מתחדשות עד 2025 ו-30 אחוז עד 2030. אנחנו עוד רחוקים מאוד מהיעד, ולכן צופים שהרבה מאוד אנרגיה מתחדשת תוקם בשנים הקרובות. זה משתלב עם תחום עתיר פוטנציאל שדוראל גאה לקחת בו חלק משמעותי".
סתוי: "יש התעוררות רגולטורית של המדינה שמבינה שאנחנו נמצאים בשעת כושר. ישנה הבנה ברורה של רשות מקרקעי ישראל ויתר מוסדות התכנון במדינה, שאין מנוס מלשחרר חסמים, כולל כאלה שבמשך תקופה ארוכה עיכבו התקדמות של פרויקטים בשוק האנרגיה. משבר האקלים מחייב אותנו לשחרר חסמים, ולעשות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות שיאפשרו לישראל לצלוח את האתגרים האנרגטיים והעלייה המתמדת בצריכה. דוראל בהיבט הזה נמצאת בנקודת זינוק מצוינת ומנצלת את הניסיון והידע המקצועי שצברה במשך שנים רבות, לטובת ביצוע פרויקטים אנרגטיים איכותיים בכל רחבי הארץ".
החשמל המיוצר בפרויקטים של דוראל יסופק החל משנת 2024 גם לצרכני קצה, במסגרת הרפורמה במשק החשמל שתיכנס לתוקפה בחודש ינואר. "דוראל הקימה את מספק החשמל הירוק וחתמה על עסקאות להספקת חשמל ירוק עם צרכנים גדולים דוגמת ICL, מליסרון ועוד. מאחר ואין בישראל מספיק חשמל ירוק כדי לענות על הביקוש, החברות מיהרו לשריין לעצמן נתח מהחשמל הסולארי כבר לפני כשנה. אנחנו מאמינים שהביקוש הער שמגיע מהצרכנים יביא גם הוא לעלייה במספר הפרויקטים הסולאריים המוקמים בישראל", אומר אופק.
לאן מועדות פניה של דוראל בשנים הקרובות בשוק הישראלי?
סתוי: "דוראל נבנתה מראשית דרכה יחד עם הקיבוצים והמושבים במרחב הכפרי בישראל. ישנן כל הזמן אסדרות חדשות ותקנות שמאפשרות הקמה נרחבת של פרויקטים ואנו נמשיך באותה מתכונת גם בשנים הקרובות, ובמיוחד בעת הזו ובזמן הזה".
אופק: "אנחנו ממשיכים בהקמה נרחבת של פרויקטים בשילוב אגירת אנרגיה והחל משנת 2024 נתחיל לספק כאמור גם חשמל ירוק. תחום האנרגיה הוא מנוף לצמיחה כלכלית. זוהי הסיבה שאנו רואים בפעילות שלנו גם היבט ציוני להמשך פיתוח הארץ. עבורנו, זוהי זכות לקחת חלק בפרויקטים כלכליים וסביבתיים בעלי השלכות מרחיקות לכת לטווח הארוך. זה משתלב עם השאיפה שלנו הדוגלת 'בשילוש הקדוש' – ביטחון אנרגטי, ביטחון תזונתי, בזכות חקלאות משגשגת, וביטחון סביבתי. אלו הערכים שדוראל נשענת עליהם מאז ומעולם, וכך נמשיך גם בעתיד".
לתאר החברה >>
בשיתוף דוראל אנרגיה
