לאי השוויון פנים רבות, אך הוא ניכר במיוחד בעולמות הספורט. פורצות הדרך המצליחות שקראו תיגר על סטריאוטיפים ותפישות עולם מיושנות, אלה שהדירו אותן מהשתתפות בתחרויות ספורט, סללו את הדרך להתפתחות והשתלבו בספורט. מרגש לראות את השינויים החשובים ואת שיעורן המספרי ההולך וגדל של נשים בענפי הספורט האישיים והקבוצתיים בכל הגילים בעולם ובישראל.
בשני העשורים האחרונים הולך וגדל מספרן של הנשים בספורט, אך הואץ בשנים האחרונות בהנהגתו של ד"ר תומאס באך, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, שביטא את חזונו ומחויבותו במפת הדרכים האסטרטגית לשוויון ולאיזון מגדריים, מתוך מטרה לצמצם את הפערים עד כדי שוויון בין המינים.
היעד: 50% מהספורטאים המשתתפים במשחקים האולימפיים פריז 2024 ואילך, יהיו נשים (בריו עמד מספרן על 45.6% ובטוקיו יעמוד על 48.8%). כחלק מהטיפול בחסמים המגדריים ומתן פתרונות עבור נשים מתחרות, תתבטא הגדלת השוויון במספר המשתתפות, במספר אירועים מעורבים לגברים ולנשים אשר יוכפלו מ-9 ל-18, כמו גם בתחרויות מעורבות חדשות של נשים וגברים בענפי השחייה, האתלטיקה, הג'ודו ועוד.
לאור המצב בישראל - תת-ייצוג בענפי הספורט השונים של ילדות, נערות ונשים (21.1%), תקצוב נמוך מאוד ולא מאוזן; מתקנים, תנאי אימון ותנאי תחרות ירודים; תת-ייצוג של מאמנות, שכר נמוך והיעדר יוקרה למאמנים/ות, חשיפה ותקשורת בלתי מאוזנים, חינוך ספורטיבי לא מספק, אי טיפוח מוטיבציה הישגית ועוד - אימץ הוועד האולימפי בישראל את התוכנית האסטרטגית של התנועה האולימפית ושם על סדר יומו את כל 25 המלצותיה תוך ביצוע פעולות ארגוניות הנתמכות בתקציבים.
מתוך אמונה בשוויון בין המינים בספורט, ועל מנת לקדם את השוויון המגדרי בספורט האולימפי בארץ, הקים הוועד האולימפי בישראל את הוועדה לשוויון מגדרי (2018) שביוזמתה, ולראשונה בישראל, נכתב התקנון למניעת הטרדה מינית ומוגנות בספורט. יודגש כי החוק להטרדה מינית, שנחקק בשנת 1998, לא הסדיר את מערכת היחסים שבין ספורטאי/ית למאמן, סוגיה הדורשת תיקון. המייחד את התקנון למניעת הטרדה מינית וקידום מוגנות בספורט, שמתייחס לכל סעיפי החוק למניעת הטרדה מינית ואף מרחיב עליהם, בהיבטי מוגנות שאינם נכללים בחוק והינם מהותיים לכבוד האדם ולאפיונים הייחודיים לעולם הספורט: בריונות, התעמרות, התנהגות רגשית שאינה הולמת ועוד.
התקנון מנחה, בין היתר, כיצד למנוע מראש הטרדות מיניות, כיצד לטפל ברגישות וביעילות בהטרדות שאירעו, ולא פחות חשוב - יוצא נגד קשר השתיקה בכך שהוא מדגיש שהתנהגות אסורה יכולה וצריכה להיות מדווחת ע"י כל אדם כדי למנוע פגיעה נוספת בספורטאי/ית.
במקביל, לאחר שהוכשרה והוסמכה לתפקיד, מונתה שלומית ניר טור כממונה למניעת הטרדה מינית ומוגנות בספורט האולימפי בישראל. מנכ"לי איגודי הספורט עברו השתלמות ע"י עו"ד אורי קידר, ראש הצוות המקצועי שכתב ועמל על תקנון חשוב זה, וע"י עו"ד אפרת נחמני בר מהמרכז לכבוד האדם, ובמרכזים ובאיגודים הכפופים לוועד האולימפי הישראלי הוצג מודל ההטמעה הקורא לאימוץ התקנון, מינוי ממונה והסמכתה וקיום הסברה והדרכה. נכון להיום אימצו את התקנון ומינו ממונה למניעת הטרדה מינית 18 איגודי ספורט בלבד. מה שמדגיש את עומק הטיפול שעדיין נדרש. הוועד האולימפי בישראל רואה ביושבי הראש ובמנכ"לי האיגודים אחראים ליצירת סביבת אימון ותחרות מוגנים ומכבדים, שיאפשרו לספורטאים/יות ביטחון ומיצוי יכולותיהם באופן מיטבי.
על מנת להדגיש את ערכינו והנורמות המצופות, נכתבה ונחתמה האמנה לשוויון מגדרי של הוועד האולימפי בישראל, מתוך מחויבות לקידום השוויון בין המינים בספורט בישראל. האמנה מנחה את כלל המעורבים בספורט התחרותי בכל אחד מהסעיפים הדורשים תיקון והאצת הטיפול.
נוכח היעדרן הבולט של נשים בצמרת ההנהגה, בתפקידים בכירים ובצומתי קבלת ההחלטות בספורט בכל הרמות, פתח הוועד האולימפי בישראל לנשים מובילות שני קורסים להכשרת דירקטוריות וניהול ספורט, על מנת להאיץ קידומן ושילובן של נשים בהנהגה, בעמדות מפתח וכמנהלות באגודות, באיגודים ובמרכזי הספורט.
אנו גאים ומוקירים את ספורטאיות העילית שלנו לדורותיהן, שבמציאות לא שוויונית בישראל סללו דרכן לצמרת הספורט ההישגי בכישרון, בנחישות ובתעוזה, וחלקן אף זכו למדליות אולימפיות ולמדליות יוקרתיות בתחרויות בינלאומיות. לכל אחת סיפור הדרך שלה, הרצוף אתגרים לצד הצלחות, ומפגש אישי עם הסוגיות המגדריות, המהווים עבור נערות ונשים מקור השראה וכוח, לגברים נקודת התבוננות על האתגר המגדרי, ולנו, כמערכת, אחריות לשינוי.
הננו פועלים מתוך תחושת שליחות חברתית, בשיתוף פעולה ובהרמוניזציה עם כל הגופים בארץ, בראשם: מינהל הספורט, היחידה לספורט הישגי, "אתנה" המכללה האקדמית בווינגייט, ובעולם: הוועד האולימפי הבינלאומי, הוועד האולימפי האירופאי ועוד, כי ביחד זה יותר! השינוי לא יקרה מאליו או ע"י ארגון אחד. על מדינת ישראל לשים את הנשים בספורט בסדר עדיפות לאומי גבוה ולפעול בנחישות תוך שיתוף פעולה והרמוניזציה לתיקון המצב.
**הכותבת היא יו"ר הוועד לשוויון מגדרי בוועד האולימפי בישראל
