עולם היזמות הפרטית במשק החשמל בישראל הפך זה מכבר לעובדה מוגמרת, בעיקר בכל האמור לתחום הייצור, ובהדרגה גם לאספקת החשמל. בעקבות הרפורמה במשק החשמל מ-2018 הועברו לידי הסקטור הפרטי מחברת החשמל 4 אתרי מתקני ייצור קונבנציונאלי בהיקף כולל של כ-4,000 מגוואט והקמת שתי יחידות נוספות באתרים הנמכרים בהיקף של כ-1,000 מגוואט.
בנוסף, פורסמה אסדרה שצפויה להביא לשילובם של כ-4,000 מגוואט נוספים במשק החשמל בעשור הקרוב. במקביל, קצב שילוב אנרגיות מתחדשות במשק הינו בשיעור של כ-1,100 מגוואט בלבד על בסיס שנתי בעיקר בגלל אילוצי רשת, אליהם צפויים להצטרף עד סוף העשור כ-5,000 מגוואט של מתקני אגירה עם יכולת ייצור של כ-25,000 מגוואט שעה. זאת בשעה שהמדינה מבקשת להגדיל את היעדים באנרגיות מתחדשות בלפחות 35% בעשור הקרוב, מה שישפיע ישירות גם על כמות האגירה הנדרשת. בעולם האספקה הווירטואלית עבור כ-300 אלף צרכנים למספקים פרטיים שקצב הגידול מתעכב בעיקר נוכח היעדר הספק זמין של ייצור לאותם עסקאות.
על פי נתוני רשות החשמל עד סוף העשור צפויים להיות מושקעים במקטע הייצור והאגירה כ-50 מיליארד שקלים בנוסף לעשרות מיליארדים שהושקעו בשנים האחרונות במכירת תחנות חח"י לסקטור הפרטי והקמת מתקני ייצור באנרגיות מתחדשות. בשנת 2024 60% מהחשמל יוצר ע"י יצרנים פרטיים וצפוי לגדול לכ-77 אחוזים בשנת 2030.
היעדים והאתגרים
בכנס התאגדות המהנדסים באילת קיימתי מושב ייעודי לדיון בהיבטים ייעודים של היזמות במשק החשמל. המושב החל בהרצאה של עוז לוי, סמנכ"ל חטיבת תחרות ופיתוח מקטע ההולכה ברשות החשמל, במהלכה הוצגו עיקרי המדיניות והאסדרות של הרשות להסדרת פעילות היזמות הפרטית במשק החשמל. במושב, בו השתתפו יזמים ממגוון תחומי פעילות במשק החשמל ונציג מהגופים הממנים, הוצגו עיקרי הסוגיות המהותיות שמלוות את היזמות במשק החשמל. במאמר זה ננסה להציג בקצרה 3 מהסוגיות המרכזיות שעומדות על הפרק מנקודת מבטם של היזמים, בהתבסס על הנאמר המושב והיבטים נוספים. ברי כי אין בכך לכסות את מכלול הסוגיות.
ודאות רגולטורית
בכל מפגש הדן בפעילות היזמות עולה כחוט השני הצורך של היזמות בוודאות רגולטורית. אם בעבר הקמת מתקנים לוותה באסדרה ברורה ומובטחת יחסית המבטיחה תשלומי זמינות ונותנת מענה לעלויות האנרגיה לתקופה ארוכה בתחום הקונבנציונאלי ותעריפי הזנה בעולם האנרגיות המתחדשות, הרי שבעידן המעבר לשוק התחרותי רמת הוודאות יורדת באופן יחסי ותלויה יותר במחירי שוק ובעסקאות בין השחקנים השונים. מציאות זו מורכבת יותר בעת הנוכחית מכיוון שחלק ממרכיבי אסדרת השוק המרכזיים טרם גובשו כגון ה-(MARKET CLEARING PRICE) MCP שלא ברור כיצד צפוי להשתנות וכן, המודל לפעילות מספקים וירטואליים כאשר הרשות מדגישה שהוא אכן צפוי להשתנות בשנים הקרובות. העברת "הסיכון" לשוק הפרטי הופכת את מלאכת המימון למורכבת יותר ויכולה להתבטא, בין היתר, במנגנוני מימון לתקופות קצרות יותר בתקופת הפרויקט ובמודלי מימון מורכבים יותר.
אין ספק שכל פעילות יזמית תידרש לניתוח ומודלים מורכבים יותר הצופים פני עתיד, כמו גם שינויים רגולטוריים בתרחישים שונים. במקביל, עם הקטנת הוודאות לטווח ארוך הרי שהרשות המפקחת תצטרך, מנגד, ליצור רגולציות שיכללו מרכיב של "ודאות דינמית" באסדרות לפעילות היזמות הפרטית באופן תכוף יותר, לפחות בשנים הקרובות, וזאת עד שהשוק יתייצב, הן במקטע הייצור והן במקטע האספקה. מציאות זו באה לידי ביטוי כבר היום בפעילות הרשות וצפויה להימשך גם בשנים הקרובות.
הרפורמה במשק החשמל
אחד הנושאים המרכזיים שעלו במושב הוא שלב ב' של הרפורמה הצפויה במשק החשמל שהחלה ב-2018. שתי סוגיות מרכזיות עלו בדיון. האחת, האם בניגוד לעיקרי הרפורמה הקודמת, בה הוחלט להוציא את חברת החשמל ממקטע הייצור תוך מיקודה בפעילות התשתית במקטע ההולכה והחלוקה, הרפורמה החדשה תאפשר לחברת החשמל לחזור להיות שחקן פעיל במקטע הייצור ובאלו תנאים. הסוגייה השנייה, ככל שאנו מתקרבים למציאות בה חלקה של חברת החשמל במקטע האספקה במתח נמוך ירד מתחת ל-60%, הרי שיתאפשר לחברה להיות שחקן פעיל במקטע האספקה ולהתחרות במספקים פרטיים.
הדילמה הניצבת בפני מקבלי ההחלטות היא כיצד מאפשרים לחברה, שכל עוד היא ספק שירות חיוני שעלויותיו והכנסותיו נקבעות ע"י הרגולטור, להיות פעיל בשוק תחרותי. ככל שייושם מודל שילוב החברה בתחרות במקטע האספקה, הרי שהוא חייב להיעשות על בסיס עקרונות של תחרות אמיתית ולא מדומה. יצירת תחרות מדומה תייצר על פני הזמן עיוותים שיפגעו במטרת הרשות להגיע לשוק בעל מאפיינים תחרותיים.
הגז הטבעי
סוגיה שנדונה בהרחבה במושב גז טבעי שניהל עו"ד עמית קריספין בפתיחת הכנס ועלתה שוב במושב יזמות. הסוגיה העיקרית בתחום היא מציאת האיזון בין שמירה על עתודות הגז והבטחת יתירות למשק הישראלי, לבין מתן אפשרות לספקיות הגז להגדיל משמעותית את היקף הייצוא. באחד התרחישים שהוצגו בכנס, תרחיש קיצון שבו לא מתגלות עתודות חדשות, עתודות הגז עלולות להסתיים זמן קצר לאחר שנת 2046. תרחיש כזה, במציאות שבה חלקו של הגז הטבעי בתמהיל האנרגיה צפוי להגיע ל-60%–65% – כאשר היעדים לאנרגיות מתחדשות יוגדלו ל-35%–40% – הוא תרחיש כאוטי שמקבלי ההחלטות וספקי הגז בוודאי לא יאפשרו לו להתממש. לכן, מציאת נקודת האיזון בין צורכי המשק לבין שאיפות היזמים היא חיונית וגם אפשרית.
הכותב הוא סגן יו"ר רשות החשמל בעבר, והיום הבעלים של חברת איסקון אי אנד אר. חברת איסקון היא חברת ייעוץ בתחום הרגולציה והכלכלה במשק החשמל לגופים פרטיים וגופי מימון מזה למעלה מ-15 שנים. החברה מפתחת מודלים פיננסיים ומודלים לחיזוי מחירים במשק החשמל לטווח קצר וארוך – SMP, רכיב ייצור ותעו"ז
