ההתפתחויות הטכנולוגיות השונות בשנים האחרונות הביאו לשיפור ניכר ברמת החיים, אבל בד בבד גם הגדילו את הדרישה לכוח אדם מקצועי שיקדם את פיתוח הטכנולוגיות המתעוררות, ויסייע להטמיע ולהתאים אותן לשימושים יומיומיים. למהנדסים בתחום החשמל והאלקטרוניקה תפקיד מוביל ודומיננטי במשימות אלה ולא בכדי הדרישה להם בשוק התעסוקה איננה יורדת עם השנים.
צרכי השוק משליכים ישירות גם על המוסדות האקדמיים שמכשירים את מהנדסי העתיד בכלל התחומים, ובמקצוע הנדסת החשמל והאלקטרוניקה בפרט. האתגרים מתפרסים מהצרכים של חשמל זרם חזק בתחומי הרכבים החשמליים וייצור חשמל בטכנולוגיות חלופיות, דרך אתגרים שמתעצמים חדשות לבקרים בתחומי התקשורת והמחשוב ועד לכלי תוכנה וחומרה מתקדמים, למימוש חזון האינטרנט של הדברים (IoT) והמציאות המדומה והרבודה.
ההתפתחות הטכנולוגית והצורך במהנדסי חשמל
בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת החלו לבצבץ דעות שסברו כי ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות שקדמו לעשורים אלה מיצו את היכולות והפוטנציאל של המדעים למיניהם להמשיך בקצב החידושים, או בשפת העם "המהנדסים יכולים ללכת לים, העבודה נגמרה". אלא שהמציאות התבררה כהפוכה כמעט וקצב פיתוח טכנולוגיות וחידושים רק הואץ ככל שנקפו השנים.
"בתיאום מצמרר לחוק מור (גורדון מור, מנכ"ל יצרן השבבים פיירצ'ילד א.פ.) בתחום רכיבי מחשוב אלקטרוניים, שצפה כבר בשנת 1965 את המגמה שמתקיימת עד היום, ולפיה מספר הטרנזיסטורים ברכיב חשמלי יכפיל את עצמו כל שנתיים, מגמה דומה מתקיימת גם בשאר הטכנולוגיות. זאת בנוסף לייזום של טכנולוגיות חדשות שנוצרו כאילו יש מאין", אומר ד"ר רמי אהרוני, עד לאחרונה מנהל תחום ההנדסה וטכנולוגיות מתקדמות במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה וכיום ראש המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל.
לדבריו, כל הטכנולוגיות הללו דורשות מעורבות של מהנדסי חשמל, כחלק מצוותי הפיתוח והתחזוקה, והענפים נוגעים בכל תחומי חיינו: טלפונים חכמים, מדפסות תלת-ממד, רכבים אוטונומיים, כלים של בינה מלאכותית ולימוד מכונה, מערכות של מציאות מדומה ומציאות רבודה (AR . VR ) וכלים שונים של תקשורת ותוכנה - כולם הופיעו בצורה משמעותית בחיינו אחרי תחילת המילניום האחרון.
בעבר מהנדסים נחלקו לדיסציפלינות ברורות גם בתחום החשמל והאלקטרוניקה: היו לנו אנשי זרם חזק שטיפלו במערכות הספק וייצור חשמל, מהנדסי בקרה, שתכננו והפעילו פסי ייצור ורובוטים, ומהנדסי תכן מעגלים שתכננו כרטיסים אלקטרוניים שונים. כיום הגבולות בין התחומים הטשטשו ומהנדס שהחל דרכו בתכן כרטיסים יכול למצוא את עצמו מטפל במערכת של מציאות רבודה, ומי שהתמחה בבקרה רובוטית יוכל להתמודד גם עם אתגרים בתחום ההינע החשמלי, מערכת הסוללה ואספקת החשמל. בכל מקרה כל מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה כיום נדרשים לידע בכלי תוכנה מתקדמים ובבינה מלאכותית, שמעשירה ומשפרת הרבה מהתוצרים שהם אמונים עליהם, גם אם הם "רק" חומרתיים.
לימודי כלי בינה מלאכותית
טכנולוגיות שהכרנו בעבר והתפתחו מאוד לאחרונה דורשות כיום מהנדסי חשמל. אלה קשורות להפקת אנרגיה חלופית, שיטות דימות רפואי, תקשורת, מחשוב, רובוטיקה, מערכות תצפית ולייזרים למגוון שימושים ועוד. כך שלא רק שהמהנדסים אינם יכולים "ללכת לים", אלא שהם נדרשים להפשיל שרוולים ולהירתם למשימות מאתגרות יותר בתחומים שונים ומגוונים שעליהם ללמוד מחדש.
מה זה אומר מבחינת הכשרת מהנדסים כך שיהיו רלוונטיים להווה ולעתיד לבוא? פשוט מאד - שיש הכרח לבצע התאמות בתוכנית לימודי התחום. "אנחנו בבראודה מודעים למגמות הללו ושואפים לכוון את תוכנית הלימודים כך שתיתן מענה לדרישות שנוצרו בשטח", אומר ד"ר אהרוני. "ראשית שמנו דגש חזק על לימודי כלים של בינה מלאכותית, כדי לתת מענה לתחום חדש ומרתק זה בפועל. בנוסף, אנו מרחיבים ככל הניתן את ההתנסות של הסטודנטים עם משימות מעשיות שלקוחות מה'עולם האמיתי', החל ממעבדות במדידה וניתוח של תופעות הנדסיות שונות, דרך פרויקטים של בנייה ומימוש של מעגלים חשמליים למשימות שונות והתנסות ישירה עם מודל של כלי רכב שנבנה על ידי הסטודנטים, ועד לפרויקט מלא של תכן הנדסי, שבו הסטודנט מתמודד עם בעיה הנדסית שנלקחה ישירות מהתעשייה או ממשימה מחקרית".
שיטות הלימוד אפוא, עוברות שינויים דרמטיים. הדגש עובר מלימוד בשינון והפנמת נושאים תאורטיים להתנסות ישירה ולהתמודדות עם חומר לימוד חדש באופן עצמאי, וגם בעבודת צוות של סטודנטים, לעיתים עם שיתופי פעולה בין-תחומיים, כשכל אחד תורם את חלקו בקבוצות העבודה. יש לקוות ששינוי מבורך זה, שהוא צו השעה בהכשרה הטכנולוגית העולמית, יכשיר את הסטודנטים טוב יותר להתמודדות עם המציאות המקצועית שמצפה להם בעולם שמתחדש בקצב שלא נודע בעבר.
