אירועי שבעה באוקטובר ייזכרו לעד כנקודת שבר, ששינתה את חייהם של תושבי חבל עוטף עזה מקצה לקצה. אחת התובנות הראשונות מאותה שבת ארורה, שעליה הכריזה ממשלת ישראל בניסיון להוביל לשיקום האזור שהפך בבוקר שמחת תורה 2023 לזירת לחימה עקובה מדם, היתה כי יש צורך בגוף על אשר יופקד על מאמצי שיקום האזור תוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח.
בהתאם לתפיסה זו התקבלה ב-11 באוקטובר 2023, ארבעה ימים בלבד לאחר הטבח הנורא, החלטת ממשלה בדבר הקמתה של מינהלת תקומה, במטרה מוצהרת לייצר מציאות חדשה, יד ביד עם תושבי העוטף והמועצות האזוריות הפרוסות במרחב.
לייצר מציאות חדשה ביישובי העוטף
"השפעות אירועי שבעה באוקטובר עתידות להשליך על תחומי חיים רבים במשך עשור לכל הפחות", מצהיר גורם בכיר במינהלת. בהתאם לכך חרתה המינהלת על דגלה להוביל את חבל הארץ שעליו היא מופקדת, המצוי בטווח של 7-0 ק"מ מגדר המערכת והכולל בתוכו 46 מושבים וקיבוצים ועיר אחת (שדרות), לכדי פריחה ושגשוג, להשיב את התושבים שנאלצו להתפנות ממנו לביתם ולשגרת חייהם ולהפוך עבורם את מקום מגוריהם לאטרקטיבי ומלא חיים.
יתרה מכך, במינהלת לא מסתפקים במציאות כפי שהיתה ב-6 באוקטובר ובוחרים להוביל את האזור למציאות שבה אלפים רבים יבחרו לקשור את חייהם באזור. נכון לחודש ינואר השנה חזרו להתגורר ביישובי העוטף כ-53 אלף תושבים, מתוך 64 אלף תושבים, מגמה שממשיכה לצבור תאוצה. ההערכה היא שעד הקיץ הקרוב יחזרו עוד חמישה-שישה יישובים לפעול במתכונת מלאה, בכפוף לכך שהמציאות הביטחונית או השיקומית בהם תאפשר זאת.
בהקשר זה יש לציין תהליך מקיף שהתרחש במסגרת המינהלת, אשר נועד לייצר מציאות חדשה ביישובי העוטף. בשונה מהחלטות ממשלה אחרות שהתקבלו בעבר, הוגדרה המינהלת כגוף עם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה שהגיעו מעולמות תוכן שונים. המטרה היתה לאגד אותם יחד לכדי גוף על שיוכל לזהות את הפערים והחוזקות שהיו בחבל, ולקחת אותם כמה צעדים קדימה. היתה זו תוכנית יסודית שנבנתה מלמטה למעלה, תהליכים שהגיעו מהשטח, החל מרמת היישובים, דרך המועצות האזוריות, ארגוני חברה, מחקר ואקדמיה. תפקיד המינהלת הוא לבצע סינרגיה בין כולם, משימה המבוצעת בחרדת קודש ועם תקציב חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל המסתכם ב-19 מיליארד שקלים. סכום זה נועד לפתח, להרחיב ולהחזיר את חבל הארץ היפהפה הזה למלוא תפארתו, ואף הרבה מעבר לכך.
מעטפת חינוכית רחבה
מאז היווסדה מתבסס אופי הפעילות של מערך אדם וקהילה במינהלת תקומה על מודל "משולש הזהב", המתמקד בשילוב כוחות שבין המינהלת, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. מודל זה מביא בחשבון את יציקת התכנים הספציפיים לפי צורכי כל רשות, בדגש על ההתאמות והדקויות שנועדו לתת את המענה האופטימלי בהתאם לצרכים המתגבשים.
אחד התחומים שבהם באה לידי ביטוי המגמה הזו הוא תחום החינוך, שבמסגרתו מוצעות מגוון תוכניות העצמה הן לימודיות והן בתחום השיקום הפיזי של מבני מוסדות חינוך. מרגלית רוטשטיין, מובילת נושא החינוך במינהלת תקומה, מספרת כי ההתגייסות לטיפול בנושאים הללו היתה מהירה ושצוותי משרד החינוך החלו לפעול כבר בימי המלחמה הראשונים. "התחלנו לפעול מיד עם פרוץ המלחמה עם מעטפת חינוכית רחבה, שכללה הקמה מהירה של בתי ספר עורפיים ביישובים שבהם נקלטו המפונים בהיקף של 140 מיליון שקלים 'בזמן אפס', חלוקת מלגות בסך עשרות מיליוני שקלים למכללת ספיר לטובת צרכים חינוכיים, כולל עבור הגיל הרך ומסגרות בלתי פורמליות", אומרת רוטשטיין, אשת חינוך ותושבת כפר מימון שבעוטף.
אילו פרויקטים מיוחדים אתם מובילים בתחום החינוך?
"פרויקט נוסף שתיקצבנו הוא 'רכז תקומה בית ספרי', ששולב בכל בית ספר מתוך הבנה כי נדרשת ראייה הוליסטית לבחינת המעטפת הניתנת לתלמיד. תפקידו של הרכז הוא להיות לעזר להנהלת בית הספר לסנכרון כל המענים: בריאות-חוסן, רווחה, חינוך בלתי פורמלי ועוד מענים בתוך בית הספר".
אלא שזהו רק חלק קטן מתוך פעילות ענפה שעליה אמונה המינהלת. למשל, כחלק ממלאכת הריפוי והתיקון שכולנו מייחלים לה לחברה האזרחית, פועלת תקומה בשיתוף פעולה הדוק עם יהדות התפוצות ופילנתרופים. יחד יצאו לאורך בשנה האחרונה בקול קורא להגדלת מספר המכינות הקדם-צבאיות בחבל מ-6 ל-11.
פעילות אחרת שבה מתגאים במינהלת, אשר מהווה דוגמה ליצירת עבודה אינטגרטיבית המשלבת בין נושאי הבריאות, החוסן והחינוך, היא מרכז החוסן האזורי שתוקצב בסכום של כ-100 מיליון שקלים. המרכז, אשר עתיד לקום בקיבוץ רעים בסמוך למתחם מסיבת הנובה, יפעל בשיתוף פעולה בין חמש רשויות בהובלת פרופ' רוני גמזו שיפעיל אותו בהתנדבות מלאה. במינהלת מציינים כי הפרויקטים הללו ועוד רבים אחרים יתבססו כולם על מנהיגות מקומית, שתהיה זו שתוביל את יוזמות השיקום.
הופכים משבר להזדמנות
אחד מעקרונות העבודה המרכזיים שעליהם הכריזה מינהלת תקומה בראשית דרכה הוא עבודה משותפת בכלל רובדי השלטון: ממשלה (משרד ממשלתי), מועצה ויישוב. בתחומי החינוך אימצה המינהלת את הפלטפורמה של משרד החינוך, שנוצרה כדי לאפשר גמישות פדגוגית ניהולית.
"במציאות הנוכחית ההבנה היא שילדינו זקוקים לסביבות חינוכיות אטרקטיביות וחדשניות, תוך שמירה על ה-DNA הכפרי", מדגישה רוטשטיין. "הרעיון היה לייצר דרך מערכת חינוך ברמה הגבוהה ביותר כר פורה לשגשוג האזור, בשילוב עם טכנולוגיה וחדשנות, דוגמת מהפכת ה-AI, כחלק מיצירת מערכת חינוך חדשנית, חווייתית ומשקמת שיש בה כדי ליצור גאוות יחידה הן למורה והן לתלמיד. מערכת שמייצרת חדשנות פדגוגית מיטיבה היא מערכת שמובילה לפיתוח חוסן משמעותי, תוך יכולת התמודדות עם אתגרים מורכבים".
על מנת להיווכח בהיקף העשייה החינוכית המתוארת משקף מוטי אדרי, מנהל אגף החינוך במועצה האזורית שדות נגב, מציאות חדשה המגלמת בתוכה תקווה ואופטימיות גדולה. "עם הפינוי למלונות, באוקטובר 2023, התפרקו בן רגע המסגרות החינוכיות הקיימות. תחילה משרד החינוך יחד עם המינהלת תמכו ביצירת מעטפת חינוכית מחודשת, שלוותה בהמשך בהחזרה הדרגתית של המסגרות הללו ליישובים או למקומות חלופיים. עם חלוף החודשים, ובשיתוף המינהלת, המטרה היתה לקחת את המשבר הגדול שחווינו ולהפוך אותו להזדמנות".
מה הכוונה?
"המטרה הראשונית של שיתוף הפעולה היתה למנוע סיטואציה שבה החבל יינטש. לשם כך אנו רואים בחינוך מנוף משמעותי במיוחד. עלינו להבטיח כי החינוך בעוטף יהיה הטוב ביותר בארץ. זוהי לטעמנו הדרך היחידה שבה התושבים יישארו, ומנגד תוכל להימשך קליטה של תושבים חדשים. זוהי העדות המוצקה ביותר לשיקום האמון של התושבים במדינה, שנשבר באותה שבת ארורה. לצורך המחשה, במועצה שלנו התקציב לפני שבעה באוקטובר היה כ-6,500 שקלים פר תלמיד. כיום בזכות התקצוב של מינהלת תקומה אנחנו מדברים על סדר גודל של כ-18 אלף שקל לתלמיד. מחובתנו לנצל את התמריץ הכספי הזה כדי לייצר כר פורה למערכת החינוך הטובה בישראל".
אילו פרויקטים ממחישים את ההשקעה החינוכית הזו?
"במשך 15 החודשים האחרונים נעשתה כאן עבודה מקיפה. בין הפרויקטים שאני אישית גאה בהם מאוד אפשר לציין את חדרי החוסן שהוקמו בכל אחד מ-14 בתי הספר הנמצאים באחריות המועצה. החדרים הללו כוללים מטפלים מקצועיים, החל מטיפול רגשי, דרך טיפול באמנות, ביבליותרפיה ותחומים נוספים. אלו מספקים מענה אד-הוק לתלמידים, כחלק ממערכת הוליסטית המסתכלת על הנפש שלהם, שעברה כל כך הרבה. חדרי החוסן הללו הם מקום מלא חמלה, שבו אותם תלמידים יכולים לקבל את הליווי הצמוד מבלי להרגיש חריגים.
"פרויקט נוסף הוא שיעורי עזר שנועדו ליישר קו עם תלמידים המתקשים בחומר הלימודי, הניתנים הן בין כותלי בית הספר והן בקהילה. המטרה היא לצמצם פערים שנוצרו כתוצאה מהיעדר מסגרת חינוכית קבועה לאורך זמן. הפידבק מהתלמידים פשוט מדהים, בתקווה שנוכל להרחיב את הפרויקט הזה עוד יותר כבר בעתיד הקרוב. בנוסף ייצרנו סביבות למידה חווייתיות חדשניות בדמות שני מטבחים לימודיים-טיפוליים. זהו מקום שמאפשר לתלמידים לעבוד במשותף כחלק מקבוצה, בשילוב חממות ענק שנבנו בשטחי בית הספר, המשלבות תהליך לימודי מרתק, ממש 'מהזרע ועד לצלחת'. התלמידים לומדים כיצד לגדל צמחים במסגרת למידה מעשירה המשולבת עם טכנולוגיות על טהרת בינה מלאכותית. מדובר בחוויית לימוד שטרם נראתה בישראל, אשר נועדה לבדל את מערכת החינוך הכפרית כמקור גאווה כחול-לבן.
"בשנה זו, תשפ"ה, ניכר היה כי כלל הקהילות הקדישו את הזמן להתייצבות ולבחינה מחודשת לאן פניהן, ובאחריותנו יחד עם משרד החינוך והמועצות לראות שאכן התקציבים מנוצלים לצורך פריצה חינוכית משמעותית", מסכמת רוטשטיין. "אנחנו מסתכלים קדימה אל עבר העתיד בציפייה גדולה. אם כל התוכניות המתגבשות ייושמו, אין לי ספק שחבל הארץ המדהים שבו אנו חיים יהיה גם אחד המקומות הטובים בארץ מבחינת איכות חיים וחינוך.
"זה הזמן להמשיך להאיץ את העשייה ואת הקשר החשוב שבין משרד החינוך, מינהלת תקומה והרשות המקומית. בעבודה משותפת ונכונה נצליח להצמיח את החבל, ולהוביל את תושבינו היקרים לחזור לחלום ובגדול".
