עידן הבינה המלאכותית פותח אפשרויות חסרות תקדים בתולדות היצירה האנושית, אך גם מייצר אתגרים. היכולת להגדיר תהליך כיצירתי או ייחודי משתנה. מה נחשב לפרי עבודתך ומה לא, כשהבינה המלאכותית מספקת תוצר בתגובה לבקשה שנשלחה אליה? האקדמיה, שבמשך שנים היתה מוקד מרכזי של יצירה ודעת, מנסה כעת להתמודד עם הסערה המתרגשת עליה, למצוא את מקומה מחדש ולהבין את תפקידה העדכני בהכשרתם של בוגרים בעלי ידע מעודכן ורלוונטי.
יכולות טכנולוגיות כתשתית ידע
פרופ' אלישי עזרא צור, דיקן הלימודים האקדמיים באוניברסיטה הפתוחה, מנסה להגדיר כיצד ניתן לייצר הוראה אקדמית בחזית הטכנולוגית ועדיין לשמור על יכולת הערכת ידע אובייקטיבית. "מצד אחד, אנו עושים שימוש בחזית הטכנולוגיה, ובפרט בכלי הבינה המלאכותית, על מנת להנגיש ידע לסטודנטים ביעילות ובחווייתיות חסרות תקדים. מצד שני, את הערכת הידע אנו עורכים בצורה קונבנציונלית — באמצעות מבחנים המבוססים על דף, עט וקוגניציה אנושית", הוא אומר. "אנחנו רוצים שהסטודנט יהיה אוריין טכנולוגית ויידע להשתמש בכלים, כולל אלו של בינה מלאכותית, ההכרחיים כיום, בצורה יצירתית, נכונה וביקורתית. אך המטרה היא שהוא ישתמש בהם כדי לבנות תשתית עמוקה של ידע והבנה. הייחודיות של האקדמיה היא בבנייה הדרגתית ומסודרת של תשתית ידע רעיונית ותיאורטית, המאפשרת לבוגר לחוות את עוצמת הידע, ומעבר לכך לעשות משהו יצירתי".
בינה מלאכותית גנרטיבית נבדלת מבינה מלאכותית קלאסית ביכולתה לייצר היפותזה יצירתית ולעשות אינטגרציה של ידע בצורה יצירתית, באופן שלא נעשה קודם לכן. אין כאן קופי-פייסט פשוט, אלא ישות המסוגלת לחשוב באופן יצירתי ומותאם על דברים. מדובר במהפכה חסרת תקדים בתולדות המחשבה האנושית. היא נוגעת במה שאנחנו מגדירים כיצירה או כתהליך ייחודי. כשכל מה שהיה זה ויקיפדיה וחיפוש דיגיטלי, התהליך היצירתי של האינטגרציה, העלאת שאלת מחקר בעלת ערך, פריטתה, חשיבה על גישה מתודולוגית ועל כלים להתמודד איתה — היה תהליך אנושי, יצירתי, שראינו כייחודי לבני האדם. היום אנחנו מבינים שעם הכלים הגנרטיביים שנמצאים בחוץ יש לנו מערכות שיכולות להעלות היפותזות בעצמן ולחשוב יצירתית על תיקופן והפרכתן. אפשר לומר שזה מחזיר אותנו לשאלה מאוד יסודית: מה זה תהליך יצירה — במה נבדל האדם מהמכונה.
"כיום יש תחושה שהשימוש בכלי AI מעמעם את חוויית הידע, חוויה המבוססת על תשתית עמוקה שנבנתה בצורה הדרגתית ומסודרת של תיאוריות והיפותזות. הבינה המלאכותית הגנרטיבית טישטשה במובן מסוים את הגדרת היצירה האנושית ואת הערך שבעצם חוויית הידיעה".
איך זה מתבטא בפועל?
"בהקשר האקדמי, כבר לא ברור מהו ערכה היצירתי של עבודה שמגיש הסטודנט הלומד קורס ומגיש מטלות. היום יש מערכות טכנולוגיות שיכולות לקבל כפרמטר את ספר הקורס ויחד עם הגישה לתשתית הידע באינטרנט ביכולתן לייצר תשובה אינטגרטיבית מלאה ויצירתית כמעט על כל שאלה מוצגת. העובדה הזאת מעלה שאלות עקרוניות בנוגע לתפקידה של המטלה האקדמית. עליה לשקף את יכולת הסטודנט להפיק יצירה בעלת ערך או את הידע הגולמי העצור בתוכו. זוהי סוגיה רלוונטית במיוחד לקורסים אקדמיים המבוססים על ידע ולא על מיומנות. בקורסים מבוססי ידע ישנה חשיבות רבה לאופן ההדרגתי שבו האקדמיה בונה את הידע — באופן מסודר ויסודי. לדוגמה כיום, בזכות הטכנולוגיה הגנרטיבית אדם יכול ללמוד להיות מתכנת ולהפוך לרלוונטי לחברות טכנולוגיה תוך זמן קצר יחסית. ייתכן שבעוד שנים ספורות כבר לא יהיו סטודנטים שיחליטו להקפיא את חייהם כדי ללמוד שלוש-שש שנים באקדמיה. אך בכל זאת אטען שעדיין יש ערך מוסף בהקדשה של מספר שנים ללמידה של יסודות האלגוריתמיקה והמתמטיקה — בבניית התשתית בצורה יסודית ועמוקה. בעיניי זוהי חוויה מהותית, שהיא נשמת אפה של האקדמיה. אני לא מתכחש לכך שהעולם משתנה ושהאקדמיה צריכה להשתנות ולהתייעל איתו, אך עליה להשתמש ביכולות הטכנולוגיות כדי לבנות את תשתית הידע של הסטודנט ולא להסתפק בהפיכתו של אדם לכלי יעיל ואפקטיבי. חשוב שהאקדמיה תישאר נאמנה למשימתה העיקרית — בניית חוויה אנושית של ידע עמוק באופן שבין השאר יאפשר פיתוחים רדיקליים מחוץ לקופסה. במציאות שבה הבינה המלאכותית משנה את העולם זה אתגר עצום לאוניברסיטאות, שצריכות למקם את עצמן מחדש במקום רלוונטי במציאות הזאת".
חשיבה בתוך סערה טכנולוגית
האוניברסיטה הפתוחה ייחודית בכך שתשתית העברת הידע שלה היא מלכתחילה דיגיטלית. הספרים הם בפורמט דיגיטלי וחלק ניכר מלמידת הסטודנט נעשה מול הרצאות מוקלטות או הנחיות בסביבה טכנולוגית עשירה. פרופ' עזרא צור מדגיש שכל תשתית הידע והעולמות התיאורטיים המיועדים לסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה כבר נמצאים בתוך מערכת טכנולוגית.
"זוהי שונות מהותית ביחס למוסדות אחרים, שם הידע מועבר פרונטלית על ידי מרצים. הדיגיטציה של חומר הלימוד באוניברסיטה הפתוחה נותנת לה יכולת להשתמש בבינה מלאכותית גנרטיבית בצורה מתקדמת מצד אחד, אך ייעודית עבור כל סטודנט מצד שני. החשיבה שאנו עושים בתוך הסערה הטכנולוגית הזאת נעשית מנקודת המוצא הרואה את הסטודנט במרכז והיא ההופכת את האתגר להזדמנות. האוניברסיטה הפתוחה מציעה את מלוא כוח המחשוב והטכנולוגיה לרכישת ידע ותרגולו, אך עושה זאת כשהסטודנט יודע שבסוף הקורס עליו להראות את הבקיאות שלו עצמו. במובן הזה העולם הטכנולוגי החדש מתלכד עם העולם הישן ויחד הם מייצרים עולם ייחודי שבו עומד סטודנט עם תשתית עמוקה של ידע ועם הבנה עמוקה של התיאוריות בתחום לימודיו. כך הוא מקבל את היכולת לעשות שימוש יצירתי בכל הכלים הטכנולוגיים שהקדמה מספקת מבלי להתפשר על חוויה אמיתית של ידע. הוא חווה את הדיסציפלינה ומבין אותה לעומק. העולם הטכנולוגי מאפשר לו להיות עוד יותר יצירתי ואפקטיבי".
תמחיש.
"התשתית הדיגיטלית העמוקה באוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לנו להורות למערכת הבינה המלאכותית ללמוד ביחד עם הסטודנט את הקורס. הסטודנט יכול להיוועץ עמה כאשר הוא נתקל בקשיים והיא עשויה להגיד לו: 'זוכר שבקורס א' למדת את ההוכחה הזאת ובקורס אחר למדת הוכחה אחרת? אז שזור את שתי הנקודות הללו יחד ותבין טוב יותר את מה שנלמד בקורס הנוכחי'. הבינה המלאכותית יכולה ללמוד את האופן שבו הסטודנט עצמו לומד ולהבין את אופן הלמידה המועדף עליו. ההזדמנות כאן היא אדירה והאוניברסיטה הפתוחה ממוצבת במקום האידיאלי למנף אותה".
לאתר >>> האוניברסיטה הפתוחה
בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה
