המערכת האקדמית בישראל מתמודדת עם אתגרים ייחודיים הנובעים מהמציאות הביטחונית. חוסר הוודאות, הלחצים הנפשיים והצורך להסתגל במהירות לשינויים דרמטיים דורשים גמישות יוצאת דופן, יצירתיות ונחישות בלתי מתפשרת, תוך שמירה על חוסן אקדמי וחוויה לימודית משמעותית. השנה האחרונה, שהחלה בצל המלחמה ונמשכת באווירה של חוסר ודאות, הוכיחה עד כמה חשוב לשמור על חוסן אקדמי לצד רגישות למצוקות הסטודנטים והסגל.
המצב הביטחוני בצפון הארץ, שנמצא בקו העימות, הדגיש את עוצמתם של אתגרים אלו. המכללות והאוניברסיטאות בצפון עמדו בפני אתגרים רבים, בין היתר סטודנטים במילואים, סטודנטים שפונו מבתיהם ואווירה של חוסר ביטחון שהשתלטה על השגרה האקדמית והחברתית בקמפוסים. המוסדות נדרשו להפגין גמישות ונחישות ולהמציא פתרונות יצירתיים שיבטיחו שגרת לימודים תקינה ותחושת יציבות, לצד תמיכה נרחבת בקהילת הסטודנטים והסגל.
שגרת לימודים במציאות חדשה
המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל, כמו מוסדות אחרים בצפון, התמודדה עם אתגרים רבים. הלימודים החלו באיחור במתכונת מקוונת, וכאשר התאפשר עברנו ללמידה פרונטלית בהתאם להנחיות פיקוד העורף. האפשרות לעבור מלמידה בזום ללמידה פרונטלית וההיפך במהירות וללא עיכובים סייעה לסטודנטים לשמור על רצף לימודי גם במצבים המאתגרים ביותר.
בנוסף הושמו תוכניות התאמה ייחודיות לסטודנטים ששירתו במילואים, לבני זוג ובנות זוג של אנשי כוחות הביטחון ולנפגעי המלחמה. תוכניות אלו כללו הארכת מועדים להגשת עבודות, הקלות במבחנים ותמיכה כלכלית. מרכזי החוסן הפכו לכלי חיוני במתן תמיכה רגשית, אקדמית וכלכלית. מרכז החוסן שהוקם בתחילת המלחמה ממשיך לפעול ומספק שירותים חיוניים למאות סטודנטים ואנשי סגל. מודל זה ממחיש את הקשר החזק בין תמיכה אישית רגשית לשמירה על רצף לימודי, במיוחד בעתות משבר. המודעות הגוברת לחשיבותם של מרכזי החוסן מקדמת את ההשקעה בהם גם במוסדות אחרים.
מציאות רגשית מטלטלת
בשנה וחצי האחרונות כולנו — כמדינה, כעובדים וכאנשים פרטיים — מתמודדים עם מציאות מטלטלת וממושכת. אנו חווים טראומה קולקטיבית שמשפיעה על כל רובדי החיים, ובפרט על המערכת האקדמית.
טראומה היא חוויה נפשית קשה ועוצמתית הנובעת מאירועים מאיימים הנתפשים כסכנה ממשית לחיים או לשלמות הפיזית והנפשית. אירועים אלו, לרוב בלתי צפויים, מותירים חותם עמוק על הנפש ומלווים בתחושות חוסר אונים, פחד, הלם ובידוד.
במכללה האקדמית להנדסה בראודה, כמו במוסדות נוספים בצפון הארץ, אנו רואים את השפעות הטראומה על הסטודנטים והסגל, וניכרת עלייה משמעותית בפניות ליועצים רגשיים לקבלת תמיכה. השנה יותר הסטודנטים חווים הצפה רגשית, חלקם מתמודדים עם חרדה ומחלות הקשורות לתחום גוף-נפש שהתפרצו או החריפו בעקבות המציאות הביטחונית.
קיימת גם עלייה בפניות הקשורות לתחום הנגישות הפיזית. הסטודנטים זקוקים להתאמות עקב האתגרים הנפשיים והפיזיים שהם חווים. מצב זה מחייב אותנו, כמוסד אקדמי, לספק לא רק מענה אקדמי גמיש אלא גם מערכת תמיכה רגשית מקיפה. מרכזי החוסן שלנו ממלאים תפקיד מרכזי בתמיכה זו, וממשיכים להוות עוגן לסטודנטים ולסגל.
ראייה הוליסטית לשינוי מערכתי
אין ספק כי מלחמת "חרבות ברזל" יצרה מציאות מאתגרת ברמה הלאומית, החברתית והכלכלית, המשפיעה גם על מערכת ההשכלה הגבוהה. כדי להתמודד עם המשבר הנוכחי ולהבטיח איתנות אקדמית יש לפעול בשלוש רמות: הפנים-ארגונית, המקומית והלאומית.
ברמה הפנים-ארגונית: יש לפתח תוכניות לימוד גמישות המותאמות לצרכים המשתנים של הסטודנטים. תמיכה רגשית וכלכלית לסגל ולסטודנטים היא חיונית, באמצעות מרכזי חוסן מוסדיים, התאמות אקדמיות והקלות למועמדים. יש לקדם למידה מקוונת ופתרונות הוראה חדשניים שיאפשרו רצף לימודים גם בסמסטרים מקוצרים, מבלי להתפשר על איכות ההוראה.
ברמה המקומית: השלטון המקומי מהווה שחקן מרכזי בהבנת הצרכים הייחודיים של הקהילה האקדמית באזור ובמתן מענה מיידי וממוקד. הוא יכול לסייע בהקצאת משאבים לשימור ולשיפור תשתיות למידה, בהפעלת תוכניות רווחה וסיוע לסטודנטים ואנשי סגל, ולשמש כמקשר בין מוסדות ההשכלה הגבוהה לגורמים מדינתיים. במצבי חירום, השלטון המקומי יכול לפעול כגוף מתכלל לפתרון בעיות לוגיסטיות כמו תחבורה, דיור חלופי למפונים או הקצאת חללים מוגנים ללמידה פרונטלית. שיתוף פעולה הדוק בין המוסדות האקדמיים לשלטון המקומי יכול להוות עוגן של יציבות עבור הקמפוסים ולעודד תעסוקה מקומית, חיזוק הקהילה והזרמת משאבים לאזורים מאתגרים.
ברמה הלאומית: המדינה צריכה להקים מערך חירום למערכת ההשכלה הגבוהה, שיספק מענה מיידי לצורכי המוסדות בעתות משבר. תמיכה כלכלית לסטודנטים המשרתים במילואים היא צעד הכרחי נוסף. בנוסף יש להדק את שיתוף הפעולה בין המל"ג והמוסדות, לעודד שיתופי פעולה אזוריים וליצור מערכת אקדמית גמישה שמתאימה למציאות המשתנה. המהלך החשוב ביותר הוא פעולה משולבת של כל הגורמים — מקומיים, אקדמיים ולאומיים — שתתבסס על ראייה מערכתית כוללת, תכנון לטווח ארוך והתאמת מענים דינמיים למציאות המשתנה.
מבט קדימה
המאבק לשמירה על מערכת ההשכלה הגבוהה בצפון ישראל הוא מאבק על עתיד החברה כולה. המוסדות האקדמיים פועלים במסירות רבה, אך זקוקים למשאבים ולתמיכה ברמה הלאומית כדי להמשיך לתפקד ולשגשג. יציבות מערכת ההשכלה הגבוהה היא המפתח לחוסן הלאומי, הכלכלי והחברתי של ישראל. אם לא נפעל כעת, אנו עלולים לעמוד בפני השלכות חמורות שיפגעו לא רק בסטודנטים, אלא גם בעתיד המדינה.
המציאות הביטחונית בצפון יוצרת אי ודאות רבה, אך החינוך וההשכלה הם הכוח המניע אותנו קדימה. עלינו להבטיח שהסטודנטים שלנו יקבלו את המענה האקדמי והתמיכה שהם זקוקים להם, גם בתנאים המורכבים הללו.
שמירה על שגרת לימודים אינה רק הכרחית להמשך ההשכלה — היא חיונית לחוסן הלאומי של מדינת ישראל. החוויה בקמפוס אינה רק אקדמית — היא גם חברתית ופסיכולוגית, והיא תורמת לתחושת השייכות של הסטודנטים. המוסדות בצפון מבינים זאת היטב ופועלים לשמר את המרקם החברתי הייחודי.
במציאות של חוסר ודאות הגמישות, היצירתיות והנחישות של המוסדות האקדמיים בצפון מוכיחות כי עם התמיכה הנכונה ניתן לשמור על מערכת ההשכלה הגבוהה ולספק לסטודנטים את הכלים הדרושים להם להצליח, גם בזמנים המאתגרים ביותר.
הכותבת היא נשיאת המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל
