השנה מלאו 100 שנים לייסודה של התאחדות האיכרים, הארגון שבראשו אני עומד ומוביל בשנים האחרונות גם את שולחן המגזר העסקי.
סביב חגיגות ה-100 צללנו לארכיונים ונזכרנו בנוסטלגיה נעימה בימי מאבקי התעסוקה במשק, עוד בטרם הונהג המושג "המשק הישראלי" בשנים שקדמו להקמת המדינה. היו אלו זמנים של מאבקים על עבודה עברית ועל זכותם של פועלים ופועלות לבצע עבודות קשות ולא מתגמלות בעליל, רק בשם האידאולוגיה.
100 שנים זה הרבה זמן. שוק העבודה הישראלי הולך ומשתנה לנגד עינינו כל העת, מקצועות חדשים נוספים, הטכנולוגיה משנה את דפוסי העבודה במקצועות אחרים, כשהחלום להיות פועל התחלף בחלומות אחרים. האתגר שלנו, המעסיקים, גם הוא כבר שונה לחלוטין וביתר שאת בשנתיים האחרונות עם השינויים שהנחילה הקורונה.
בשנים האחרונות שקדמו לפרוץ המגפה, חווינו ירידה לא מבוטלת בפריון במשק. ההכשרה המקצועית כבר לא תמיד מותאמת לצרכי החברות והמפעלים, כאשר גם פרק הזמן שבו עובד נשאר במקום עבודה פחת משמעותית. כל שינוי כזה משפיע בטווח הקצר, אבל עוד יותר מזה בטווח הארוך. ירידה בפריון, גם אם היא איטית ומינורית, הופכת כעבור עשור לפער משמעותי בינינו לבין מדינות אחרות ב-OECD. באותה נשימה עלינו לקחת בחשבון גם את השינויים הדמוגרפים שעוד נכונו לנו.
על פניו, אנחנו כארגוני המעסיקים לא אמורים לעסוק בשאלות חברתיות, אבל הלכה למעשה הנושא החברתי-כלכלי מעסיק אותנו רבות. יש לנו אג'נדה ברורה מאוד בנוגע לתרומה של חוסנו החברתי של המשק הישראלי לחוסנו הכלכלי.
אנחנו רוצים עובדים מרוצים עם ביטחון תעסוקתי וגם עם ההכשרה הנכונה והמדויקת שתאפשר להם לבצע את העבודה הכי טובה, וכמובן גם להתקדם בתוך מקום העבודה כמה שיותר.
אנחנו רוצים לפעול בתוך חברה חזקה, שבה הזכות לפרנסה שמורה לכולם באופן שווה. לשם כך, אנחנו חותרים לשינוי חברתי שמגיע מתוך השילוב בין מגזר העסקי, הציבורי והשלישי גם יחד. לשילוב הזה שייסדנו במגזר העסקי לפני כ-3 שנים קראנו הפורום הכלכלי חברתי, במסגרתו באמצעות שולחן העגול של 100 המנכ"לים הבכירים במשק (Business Roundtable) נבחרים נושאים חברתיים בעלי השפעה רוחבית על המשק, כמו נושא הפריון והתעסוקה, תוך מציאת פתרונות אופרטיביים באמצעות הפורום.
''מפתחים את ה-WAZE של שוק העבודה''
הפתרונות שאנו מציעים, בין היתר בהתבסס על נייר עמדה מקיף שחיברה עבורנו, עם הקמת הפורום, נגידת בנק ישראל בדימוס, פרופ' קרנית פלוג, מתחילים עוד בשלבי החינוך העל-יסודי ומאפשרים הכשרה מקצועית מדויקת בשיתוף המעסיקים, כך שבדומה למתרחש בעולמות ההיי-טק, גם בתעשייה וגם בתחומים אחרים, נדע לאתר מראש מועמדות ומועמדים מתאימים, עבורם נבנה אופק תעסוקתי ארוך טווח. במסגרת זו הקמנו את מנהלת המעסיקים עם המדינה.
אנו מפתחים גם מערכת טכנולוגית שנקראת מאי"ה, שתהווה את ה-"WAZE" של צרכי שוק העבודה המשתנה, ותהווה גשר מותאם שיחבר בין צרכי המשק לעובדים המגוונים. הגעה למקום העבודה, עם הכרה מדייקת של הצרכים הייחודיים לו תאפשר גם ביצועים טובים יותר ומתוך כך עתידה להוביל לעלייה בפריון. הקריירה שתחכה לעובדים שם תתמרץ אותם להתמיד ולהישאר במקום עבודה יותר שנים, ובכך תתרום להתמקצעות וליעילות שלהם, בשונה ממצב שבו אחת לשנתיים-שלוש נדרשת הכשרה מסיבית לעובדים חדשים.
אבל מעבר לכל, אנחנו פועלים ליצירת מגוון תעסוקה רחב משמעותית. בראש ובראשונה כדי לשנות את התפיסה שלפיה כתובת המגורים שבה נולדת תקבע את עתידך המקצועי, אבל גם כי אנחנו מאמינים שמגוון תעסוקה רחב מבחינה חברתית, מספק הזדמנות שווה לכולם ומייצר חוסן חברתי הכרחי.
השינויים הדמוגרפיים והגידול באוכלוסייה החרדית והערבית מחייבים אותנו לייצר תכניות מותאמות והנגשת תשתיות מותאמות לאוכלוסיות המגוונות, שכן ללא פתרונות תעסוקה מותאמים לחברה הערבית והחרדית, המגזר העסקי ימצא את עצמו בעתיד הלא רחוק במצוקת עובדים גדולה עוד יותר. כל עוד אנו משמרים את הפערים מצד אחד, ישראל תמשיך אולי למצב עצמה כמעצמת טק, אך מצד שני תישאר מאחור בכל הנוגע לשוק התעסוקה. הפער הזה בלתי נתפס, אבל למרות זאת – פתיר לחלוטין.
בעולם משתנה מבחינה דמוגרפית חלה עלינו חובה להיכנס מתחת לאלונקה, לייצר פתרונות מחוץ לקופסה בשיתוף מוסדות המדינה והחברה האזרחית, ולתכנן כמה צעדים קדימה תוך הסתכלות על הדורות הבאים.
הכותב הינו יו"ר נשיאות המגזר העסקי ומייסד הפורום הכלכלי חברתי וה- Business Roundtable הישראלי
