בשנים האחרונות הפכה ישראל מסטארט-אפ ניישן לאומת סקייל-אפ שופעת יוניקורנים, עם תעשיית היי-טק בתנופה גדולה וגיוסי הון אדירים.
היכולת להמציא פתרונות בעלי ערך הובילה לפריצות דרך טכנולוגיות ולצמיחה מואצת, אך בזמן שקטר הכלכלה זינק קדימה, קרון האוכלוסייה הערבית פשוט נשכח מאחור. הפוטנציאל האדיר של ההון האנושי האיכותי בחברה הערבית מעולם לא בא לכדי מיצוי, ולמרות מחסור בכוח אדם של אלפי כישרונות ממנו סובלת תעשיית ההייטק בישראל, אלפי אקדמאים ערבים במקצועות ההיי-טק, עדיין לא מועסקים בתעשייה. הפוטנציאל גדול אך ההפסד ענק מאוד.
זה גם לא סוד שבחלקים מסוימים בחברה הישראלית עדיין מסתכלים על האוכלוסייה הערבית בחשדנות ואפילו בבורות, אך מה שיותר מחריד הוא דווקא המעסיקים אשר חרתו על דגלם גיוון והכלה, אך בפועל לא עושים מספיק לשם כך וחלקם אף מוותרים על כוח אדם מיומן וזמין אשר עשוי לתרום לא רק לתמונת הגיוון בחברה, אלא גם לחדשנות פורצת דרך, פתיחת אפיקים חדשים, הצלחה בעולם תחרותי, וצמיחה כלכלית, והכל בזכות השוני.
גיוון הוא בעצם הרבה מעבר לערך אנושי או מרכיב המייצג את פסיפס החיים בישראל, שכן ויתור עליו הוא פספוס של כישרון. לא בכדי מחקרים רבים מוכיחים כי התועלת הכלכלית הגלומה בגיוון תעסוקתי הינה משמעותית במיוחד.
לכאורה זה ברור כי תעסוקה, גיוון והכלה של עובדים מחייבים הרבה מעבר לשיח אחר, אך במבחן המציאות, אף שהשיח על גיוון גואה, תעשיית ההיי-טק בישראל עדיין רחוקה מלהיות מגוונת. הדבר בולט בעשרות יוניקורנים שצמחו בישראל, וגם בסקטור הציבורי בו מתנהלת פעילות מו״פ רחבת היקף.
בעוד רוב החברות הגלובליות מפנימות כי הצלחתן נגזרת מיכולתן להכיל ולתת ביטוי לשונה, ואף משקיעות משאבים בגיבוש והנחלת מדיניות, ביעדים ומדידה, וגם בתקציבים, כשזה מגיע לרוב היוניקורנים או לסקטור הציבורי, המציאות עגומה. מספיק לבחון כמה כישרונות מהחברה הערבית מועסקים כיום על ידם. ספוילר? בודדים במקרה הטוב!
''הערבים נוהרים להיי-טק''
חרף המוניטין שדבק בה לעיתים, החברה הערבית מצמיחה לא מעט כישרונות משכילים, מיומנים ומשפיעים. חלקם אף זוכים לאייש את התפקידים הבכירים ביותר בהיי-טק העולמי.
מספיק להסתכל על ג'וני סרוג'י (Apple), פרופ' זיאד חנא (Cadence), שאדי קופטי (IBM), ג'וני עבדאללה (אמדוקס) ועל הצלחות של רבים אחרים בהיי-טק. אמנם רק כ- 9000 מהנדסים/ות מהחברה הערבית מועסקים כיום בהיי-טק בישראל, ומהווים כ- 6% מסך המועסקים ב- R&D, אך אותם אלפי מהנדסים מוכיחים בכל יום עד כמה מדובר בכישרונות איכותיים, שקדנים, רעבים להצלחה, עם העדפה לביטחון תעסוקתי וקריירה לטווח רחוק יחסית.
מסיבה זו הם נחשבים לויאליים למקום העבודה, ומעניקים למעסיקים שקט נפשי לבנות עליהם לעתיד. יתרה מזאת, לויאליות הוא נכס יוקרתי בתעשיית ההיי-טק, בזכות עומק הנושא ורמת הידע הנדרשת הנצברת עם הזמן.
לצד המועסקים, ישנם גם אלפי מועמדים בוגרי אקדמיה, אשר ארגון ''צופן'' פועל לשילובם בתעשייה, כמו גם כ- 7000 סטודנטים וסטודנטיות הלומדים נכון להיום את מקצועות ההיי-טק במוסדות האקדמיה השונים בישראל. כן, כבר אמרנו שהערבים נוהרים להיי-טק, וכך גם נשים ערביות המהוות 25% מכלל המועסקים, וכ-60% מכלל הסטודנטים בארץ.
כדי לקדם גיוון תעסוקתי והכלה, לא רק שנדרש מבט מערכתי פנים ארגוני וגיבוש והנחלת מדיניות, אלא גם תכניות ותהליכי עבודה אשר יאפשרו זאת. כמו כן, גיוון אינו מסתיים בגיוס. הוא אינו נעצר בשער הכניסה או בדרג הנמוך, שכן בהמשך תידרשנה תוכניות הכלה וקידום לשילוב מיטבי במקום העבודה. אם תעשיית ההיי-טק בישראל, בדגש על חברות היוניקורן והסקטור הציבורי, הייתה משכילה לשבור את חומות החשדנות וההטיות, ולהפנות תשומת לב ניהולית ומשאבים לשילוב של כ-2000 כשרונות מהחברה הערבית בכל שנה, חלק נכבד מהמחסור בכוח אדם ממנו סובלת התעשייה היה מקבל מענה, החדשנות הייתה פורחת והכלכלה משגשגת.
כדי שזה יקרה, ועם הניסיון המוכח בטיפוח והשמת אלפי אקדמאים מהחברה הערבית בתעשיית ההייטק, והבאתה אל תוך הערים ערביות, ארגון ''צופן'' פועל מאז ומתמיד לקידום היי-טק וחדשנות בחברה הערבית, והכל מתוך תפיסה כי תפקיד ההיי-טק אינו רק להוביל את הכלכלה, אלא להוביל לשינוי חברתי. המודל הטוב ביותר הוא העיר נצרת בה צמחה בעשור האחרון סצנת היי-טק אשר מהווה מודל שניתן לשכפל לערים אחרות בחברה הערבית.
הצלחה זו הובילה את הארגון לקדם תכנית מדיניות סדורה לקידום היי-טק וחדשנות בחברה הערבית, בשיתוף עם הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות, וגורמי מפתח בכלכלת החדשנות, אשר התקבלה לאחרונה כהחלטת ממשלה בתקציב כולל של כ-600 מיליון ש״ח במסגרת החלטת ממשלה 550. התכנית כוללת מתן מענים מערכתיים ריאליים למיצוי הפוטנציאל של ההון האנושי בחברה הערבית, פיתוח תשתיות פיזיות ודיגיטליות, הקמת מתחמי תעסוקה וחדשנות בערים ערבית, וזאת במטרה לבנות את הערים מבחינה כלכלית, תרבותית וחברתית.
משימת שילוב ערבים בהייטק, וכינון היי-טק בערים ערביות או מעורבות אינה רק אינטרס של החברה הערבית, אלא אינטרס של כולם. על כולנו לעבוד יחדיו כדי למצות את החלטת הממשלה יחד עם כל בעלי העניין, לרבות מעסיקים. אמנם המחסור בכוח אדם הגביר את תודעת התעשייה והמעסיקים כי שילוב של אוכלוסיות גיוון עשוי לתת מענה למחסור, וכי הגיוון תורם לחדשנות, לפריון ולרווח, אך על התעשייה לקחת אחריות כשותפה אמיתית ביצירת המענים, אחרת הפספוס יהיה גדול.
אך יותר מכל, שילוב מוצלח ואיכותי בהיי-טק של האוכלוסייה הערבית, וכינון הייטק בערים ערביות, יביאו גם לחיזוק המארג החברתי והחיים המשותפים במדינה, ולשגשוג ממנו ייהנו כלל האוכלוסיות בישראל. על כולנו לקחת את האחריות לכונן ולצעוד קדימה, ומוטב היום לפני מחר.
הכותב הינו דירקטור פיתוח עסקי וחבר הנהלת ארגון ''צופן'', ארגון זוכה פרס יו"ר הכנסת, המקדם הייטק בחברה הערבית כמנוף לפיתוח כלכלי ולקידום חברה משותפת ליהודים וערבים.
