הידעתם? פריון העבודה במשק הישראלי נמוך ב-15% בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD חרף התפתחות שוק העבודה המקומי והיותנו אומת היי-טק טכנולוגית ומתקדמת.
הפערים מצטמצמים בקצב איטי, ומקורם בסיבות רבות ומגוונות, כאשר אחת המשמעותיות נעוצה בהבדלי המיומנויות בין קבוצות האוכלוסייה השונות: לפי מדד PIAAC, ישראל הינה במקום הראשון בפערים בין בעלי כישורים גבוהים לנמוכים!
החברה הערבית, אשר שילובה במעגל התעסוקה הינו אינטרס לאומי והכרחי לצורך הגדלת הפריון והצמיחה במשק, היא אחת מהקבוצות הללו, כאשר פערי מיומנויות, מוכנות ובקיאות בשפה העברית נחשבים לחסם להתקדמות החברה הערבית, להעלאת המוביליות החברתית-כלכלית ורמת החיים.
הביטוי המובהק לכך הינו אי מימוש הפוטנציאל שלהם בשוק העבודה הישראלי. היעדר בקיאות בשפה העברית, שבא לידי ביטוי באוריינות קריאה וכתיבה נמוכה, משפיע באופן ישיר על יכולת התקשורת וניהול שיחה. בניסיון לשנות את המציאות העגומה, שמותירה לא מעט אזרחים המשתייכים לחברה הערבית מאחור מבחינה תעסוקתית, פועלים במשרד הכלכלה בשיתוף ג'וינט תבת להסרת מחסום השפה מתוך שאיפה לאפשר שילוב מיטבי שלהם בכלל הסקטורים במשק.
"מחקרים הראו שקיים מתאם חיובי בין רמת הבקיאות בשפה העברית לבין סיכויי ההשתלבות בתעסוקה וגובה השכר", אומרת אלה בר-דוד, מנהלת תחום בכיר תעסוקה איכותית במנהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה של משרד הכלכלה.
פעמים רבות אנחנו מזהים כי רמת העברית, גם של התלמידים המצטיינים ביותר במוסדות החינוך של החברה הערבית היא בסיסית ביותר, ואינה מאפשרת שילוב אמיתי בשוק העבודה. על מנת לפתור את המצוקה הזו, החלטנו לייצר בעצמנו בשותפות של מינהל תעסוקת אוכלוסיות וג'וינט תבת מענה ייעודי, שיאפשר למועמדים לזכות 'בשער כניסה' והזדמנות שווה להוכיח את כישוריהם''.
מענה זה מתממש באמצעות תכנית עברית+, מודל ייחודי ללימוד עברית לבוגרים דוברי ערבית, אשר קרם עור וגידים בשנים האחרונות, ונועד להוביל את המשתתפים בו לשיפור ניכר ברמת העברית שלהם, כחלק מיצירת סל כלים פרקטי שישמש אותם לצורך השתלבות בשוק העבודה.
”מדובר בתוכנית פורצת דרך שנועדה לייצר סטנדרטיזציה בלימודי העברית כשפה שנייה", מוסיפה בר-דוד כשהיא מיטיבה לשטוח את עיקרי התוכנית. ''עברית+ מחולקת ל-4 רמות לימוד, כולל רמה ללא אורייניים. בתוכה נקלטים משתתפים מהחברה הערבית רבתי, הן ממזרח ירושלים, כפרים בצפון, יישובי הנגב ואזורים נוספים. התוכנית מומנה עד היום מתקציבי זרוע העבודה ותבת והיא עתידה להתרחב בשנים הקרובות באמצעות איגום תקציבי שעשינו כחלק מהחלטת הממשלה 550 לפיתוח כלכלי של החברה הערבית''.
בר-דוד מוסיפה: "החזון הוא להגדיל תוך טווח של 5 שנים מהיום את כמות המשתתפים בתוכנית מ-4,000 ל-40 אלף. זו תהיה תמונת הניצחון המשותפת שלנו. ברור לנו שעל מנת לעמוד ביעד הזה, יש צורך לקדם למידה היברידית המשולבת עם קורסים דיגיטליים.
לשם כך, הצלחנו לגייס תקציב של כ-6 מיליון שקלים שמיועד כולו לפיתוח דיגיטלי של קורסי העברית שיינתנו בזמינות גבוהה ובחינם לכל אזרח, או אפילו עבור מעסיקים גדולים או מוסדות חינוכיים.
זה המקום לציין כי הקורס הדיגיטלי הראשון במסגרת עברית+ מתוכנן להיות מושק באפריל הקרוב במסגרת פלטפורמת ''ישראל דיגיטלית'' (קמפוסIL) ולהוות סנונית ראשונה בדרך לקורסים מקוונים נוספים".
שפה ככלי שרת לגיוון תעסוקתי
"בג'וינט תבת קיימת תפיסה רחבה לגבי נושא הגיוון", אומרת סוזן חסן-דאהר, משנה למנכ"ל ג'וינט תבת. "כבר מספר שנים יש מגמה של עלייה בהשתלבות אוכלוסיות מגוונות בתעסוקה, בצד שמירה על פריון נמוך ואי שוויון. לכן, אנחנו עוסקים בפיתוח כישורים של אוכלוסיות על מנת שיוכלו בשלב ראשון להשתלב בשוק התעסוקה, אבל חשוב מזה, בהמשך גם להתקדם ולהתפתח בקריירה שלהם לתפקידים נוספים".
תוכנית עברית+ פועלת זו השנה השישית במספר. עד היום לקחו בה חלק כ-4,000 משתתפים, שהצליחו רובם ככולם לגשר על פערי השיח והדיבור, מתוך הבנה של חשיבות השפה העברית לטובת היטמעות בשוק העבודה הישראלי, ובדגש על ארגונים וחברות, בהן השפה העברית היא השפה השלטת''.
''המצב כיום הוא כזה שבקרב רבים מהתלמידים הערבים המסיימים תיכון נוצר פער ניכר בכל הקשור ליכולת פיתוח השיח וההתנהלות היום יומית בעברית - מה שמקשה עליהם להתקדם לשלב הבא בחייהם, אם זה בהשתלבות בתעסוקה, רכישת מקצוע או אפילו הצלחה באקדמיה'', מוסיף סעיד דיאבאת, מנהל תכניות בג'וינט ישראל תבת האמון על התוכנית.
''התוכנית שפיתחנו מאפשרת לגשר על הפערים שנוצרו לאורך עשרות שנים, ולתת לעשרות אלפי צעירים כלים וכישורים להצלחה בקריירה. לשם כך נעשתה מחשבה מקדימה ביחס לצרכים של הצעירים ומחפשי העבודה מהחברה הערבית, ובניסיון אמיתי לפעול לצמצום אי השוויון''.
דיאבאת מתאר שורה של פיתוחים במסגרת התוכנית שהותאמו עבור החברה הערבית, והוכחו כבעלי ערך מוסף למען שיפור הבקיאות בשפה העברית. התאמות תרבותיות שנועדו לקרב את התוכן הנלמד לאזרח הערבי, כגון שימוש בדמויות או מובילי דעת קהל מהחברה הערבית לצד תיאור אזורים גיאוגרפיים קרובים לחברה הערבית. בנוסף, שילוב כישורים ומיומנויות הנדרשים בשוק העבודה, כדוגמת היכולת לעבוד בסביבה משתנה, השתלבות בצוות מגוון ויכולת מיתוג ושיווק עצמי הם חלק מהפיתוח החדשני של חומר פדגוגי המיועד ללימוד עברית כשפה שניה.
במקביל, אנחנו עוסקים רבות בהכשרה פדגוגית מקצועית של מורים, מתוך הבנה כי קיימת חשיבות עליונה בצוות מיומן שיוכל לעבוד ישירות מול החברה הערבית, ולהוביל אותם להישגים תוך מתן יחס מקצועי ואישי תוך שימת דגש על ההבדלים הבין-תרבותיים. עד היום הוכשרו במסגרת התוכנית למעלה מ-100 מורים ברחבי הארץ, והיד עוד נטויה''.
אלמנט נוסף עליו מבקש דיאבאת לשים את האצבע במסגרת התוכנית כולל את תחום הפיתוחים הדיגיטליים, הכולל בין היתר מבדקי מיון מיוחדים לבחינת רמת השפה העברית של המשתתפים השונים. ''החלוקה לרמות נעשית באמצעות מבחן רמה דיגיטלי ייעודי. זהו כלי בוחן חשוב מאין כמוהו, שמשקף עבור המשתתפים את מצבם ביחס לידיעת השפה העברית.
המבדק בנוי על פי מדרג בינלאומי CEFR וזוכה להצלחה בקרב מפעילי התכנית, שזוכים לייצר קבוצות למידה אחידות ועבור מחפשי העבודה לקבל הערכה אמיתית שתאפשר להם לדעת היכן עליהם להשתפר על מנת להגיע לרמת העברית הנדרשת בשוק העבודה''.
האם קיים קשר בין משבר הקורונה לצורך בהגדלת היצע העובדים הבקיאים בעברית במשק?
דיאבאת: ''הקורונה זירזה הרבה מאוד תהליכים, ובמובן מסוים הקדימה את זמנם של חידושים שהיו צפויים. אם הצפי היה שנעבור לעבודה מרחוק רק בשנת 2030, הרי שהתהליכים הללו התרחשו עשור קודם לכן.
בתכנית עברית+ לקחנו על עצמנו את האתגר שהציבה הקורונה, ובאמצעות התאמה דיגיטלית של תכנים, פיתוח כלים שיסייעו במהלך הוראת והפעלת קורסי העברית וכמובן הדרכת צוותי המורים והרכזים בגופי התעסוקה - יצרנו תשתית שסייעה להמשיך את פעילות תכנית עברית+ גם מרחוק. כיום, עשרות קורסים של התכנית מועברים בכל יום מרחוק ומשתתפים בהם מאות מחפשי עבודה. עברית+ מנסה לקחת חלק קטן במאמץ הלאומי הזה, ולפעול להגדלת כמות העובדים מהחברה הערבית דרך הסרת חסם השפה, ויצירת תקשורת בריאה ככלי למרחב שוויוני יותר''.
מהו ''האני מאמין'' שלכם בתוכנית ביחס לסוגיות גיוון תעסוקתי בשוק העבודה?
חסן- דאהר: ''אנחנו שומעים רבות את הצורך ביצירת גיוון במקומות העבודה. צריך להבין שלא מדובר כאן רק על ייצוג הולם והעלאת שיעורי המועסקים מכלל האוכלוסיות המרכיבות את החברה הישראלית, אלא גם בעצם היכולת של הארגונים ומקומות העבודה לאפשר לעובדים לבטא את עצמם ואת התרבות ממנה הגיעו, על מנת שגם החברה תקבל אותם בסופו של דבר בצורה מכבדת ומכילה.
חשוב לציין שבג'וינט תבת אנחנו פועלים גם לקדם את ההיכרות עם השפה והתרבות הערבית מהצד של המעסיק, כחלק מ"מהלך רקמה" לקידום רב תרבותיות בשוק התעסוקה. בתקשורת יש אחריות של כל הצדדים, שכן אם המעסיקים יכירו טוב יותר את הרקע של המועמדים והעובדים שלהם, והמועמדים ישפרו את השפה העברית, כל הצדדים ירוויחו''.
עוד מוסיפה חסן-דאהר: ''עבור זרוע העבודה וג'וינט תבת, "עברית+" היא חלק ממערך שלם שחותר לגיוון כתהליך דו-סטרי בו לוקחים חלק גם העובד, וגם המעסיק. השפה במקום העבודה היא מרכיב יסודי בבניית תקשורת בריאה. יתרה מזאת, שליטה בשפה הנהוגה במקום העבודה, תאפשר לעובד להשתלב בצורה אופטימלית, להצליח במשימות ואף להרחיב את אופקיו ולהתקדם בסולם התפקידים. מסיבה זו, שיפור השפה העברית עבור עובדים מהחברה הערבית הוא מרכיב חיוני לצורך כניסה והשתלבות מוצלחת בשוק העבודה הישראלי''.
"מוכח שבארגון שיש בו גיוון תעסוקתי והכללה של אוכלוסיות שונות המאמץ משתלם למעסיקים, מעבר לכך שזה מייצר חשיבה יצירתית וחדשנית, גיוון מעלה הרבה פעמים את שורת הרווח ופותח בפני העסק גם שווקים חדשים. אז נכון שזה דורש מאמץ ושינוי בשלב הראשון, אבל בטווח הארוך צריך לזכור שגיוון נותן פירות אמיתיים", מסכמת בר-דוד.
למידע נוסף על התכנית חפשו "עברית+" באתר זרוע העבודה ובספריית הידע של הג'וינט.
בשיתוף מינהל תעסוקת אוכלוסיות וג'וינט תבת
