אין זה סוד כי עולם התעסוקה משתנה בקצב מואץ בשנים האחרונות. משבר הקורונה היווה זרז לתהליכים הללו, כמו גם המחסור בכוח אדם איכותי שהולך וגובר בקרב מעסיקים מכל הסקטורים במשק.
בניסיון לענות על הצורך האקוטי, ובמקביל לפעול למען שילובם של צעירים אקדמאיים מרחבי הארץ ולהקל עליהם את הכניסה אל שוק העבודה, מפעיל מזה כעשור ארגון אלומה ביוזמת קרן אדמונד דה רוטשילד תכנית התמחות ייעודית, שהפכה לפני כשלוש שנים למיזם משותף יחד עם המועצה להשכלה גבוהה בלמעלה מ-20 מוסדות אקדמיים ברחבי הארץ.
תכליתה של התכנית היא לאפשר לצעירים ניסיון תעסוקתי ''על יבש'' כבר במהלך לימודיהם האקדמיים, זאת מתוך הבנה שהוכחה מחקרית כי ניסיון מגדיל משמעותית את הסיכויים להשתלב עם יציאתם מהאקדמיה במעגל העבודה, בתעסוקה אשר הולמת את השכלתם.
''אנו גאים להוביל תכנית לאומית בעלת ערך משמעותי עבור צעירים המגיעים ברובם מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ולהוביל אותם יחד צעד אחר צעד במסלול שיאפשר להם לצבור ניסיון תעסוקתי, ולייצר שורה משמעותית בקורות החיים, שתעניק להם הזדמנות טובה להשתלב בעולם התעסוקה'', מסבירה אורי ניר-וינטר, מנהלת התכנית.
יצוין כי התכנית אשר זכתה לשם ''אקדמיה משלבת התנסות'' זוכה להצלחה כבירה. היא פועלת זו השנה השלישית כתכנית לאומית עם למעלה מ-3500 סטודנטים הלוקחים בה חלק (לעומת כ-200 בלבד לפני עשור) ומקבלים קרדיט אקדמי על השתתפות בה כחלק אינטגרלי מלימודי התואר הראשון או השני. ''מדובר בהיסטוריה, שכן לראשונה האקדמיה בישראל מבינה כי בנוסף לתפקידה כגורם המקנה ידע ומקדם מחקר, יש לה גם תפקיד בהכשרה של הון אנושי איכותי שישתלב בצורה מיטבית בשוק העבודה'', כך לדבריה.
כשהיא נשאלת באשר לערך המוסף של התכנית, מתארת ניר-וינטר את היותה כלי אפקטיבי לגיוון תעסוקתי המאפשר לארגונים ולחברות מהמובילות במשק לבחון ביסודיות את התאמת הסטודנטים הצעירים, ללא כל התחייבות כלכלית מצידם או היקשרות ביחסי עובד-מעביד.
''הערך המוסף של התכנית טמון בעצם היותה מתודה להתנסות בהעסקה של עובדים מכל רובדי האוכלוסייה הישראלית: מהחברות הערבית והחרדית, צעירים עם מוגבלות, צעירים מהעדה האתיופית ועוד.
המטרה היא לעודד שינוי מודעות חברתי ולהטמיע את ההבנה בעצם חשיבותה של פרקטיקת התמחות, שהינה WIN WIN לשני הצדדים. הסטודנטים הצעירים מחד זוכים להכיר מקרוב את אתגרי עולם התעסוקה ולהשתלב בתוך חברות וארגונים מובילים, תוך היכרות עם המשימות השוטפות והדרישות מהם, בעוד שגם המעסיקים מעידים בסקר שבוצע לאחרונה, שהם זוכים להכיר צעירים משכילים בעלי תשוקה להצלחה, אותם הם יכולים לבחון בצורה מקיפה עוד בטרם העסקתם באופן רשמי''.
על אילו ערכים מושתתת התכנית?
''כארגון חברתי הפועל מזה כארבעה עשורים בישראל ובעל אות הגיוון התעסוקתי מטעם הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, אנו באלומה רואים בעצמנו גוף אשר מסוגל לקדם את ערכי השוויון. תכניות ההתמחות שלנו חותרות לשני יעדים ברורים.
הראשון הוא מוביליות חברתית, שתפקידה לאפשר לאוכלוסיות פריפריאליות אפשרויות ניוד ושיפור מעמדם באמצעות תעסוקה משופרת, ובה בעת חיזוק תחושת השייכות לחברה הישראלית שהיא נדבך מהותי עבורנו בארגון. הכוונה היא לא לכור היתוך, אלא בדיוק להפך. הרצון הוא לשמר את מרכיבי הגיוון והזהות של כל אחד מהצעירים עמם אנו עובדים ולהעצים אותם, אך באותה נשימה עדיין לשמור עבורם על שוויון הזדמנויות תעסוקתי''.
''בוגרי תכנית ההתמחות מרוויחים יותר"
בין האוכלוסיות הלוקחות חלק בתכנית ניתן לציין, בין היתר, סטודנטים מהחברה הערבית, החברה החרדית, בני העדה האתיופית וכן סטודנטים עם מוגבלות. אלו זוכים להתמחות במקצועות שאינם כוללים התמחות מובנית כדוגמת מדעי החברה והרוח, מדעים מדויקים, עיצוב והנדסה.
האם התכנית אכן מובילה את הצעירים להשתלבות במעגל התעסוקה?
''לאורך השנים מתבצע מחקר מלווה שמטרתו להוכיח את האפקטיביות של התכנית. כך למשל עולה כי קיים פער של 31% במציאת עבודה הולמת השכלה לטובת סטודנטים שביצעו את תכנית ההתמחות, ביחס לאלו שלא. עוד עלה מהמחקר שביצע המכון הישראלי לדמוקרטיה כי ממוצע ההשתכרות של סטודנטים שסיימו את התכנית בהצלחה, גבוה מצעירים אחרים בפער של 5000 ועד 20 אלף שקלים בשנה''.
האם המעסיקים נענים להשתתף בתכנית?
''נכון להיום יש במאגר למעלה מ-1000 ארגונים חונכים מהמגזר הציבורי, העסקי והחברתי בישראל, כולל חברות היי-טק מקומיות ובינלאומיות, משרדי ממשלה, סטארט-אפים, תעשייה מסורתית, חברות מקומיות ועוד. אנחנו לא קוראים להם מעסיקים, מעצם העובדה שאין יחסי עובד-מעביד בינם לבין הסטודנטים. זוהי הזדמנות יוצאת דופן עבור הארגונים הללו לגלות אחריות תאגידית ולהתנסות בהעסקה מגוונת של עובדים משכילים, אשר יתכן כי כלל לא היו מקבלים את ההזדמנות אלמלא ההתמחות בשל החוסר בניסיון.
חשוב לומר כי הארגונים שעובדים איתנו זוכים ליהנות מתהליך גיוס בעלויות מינימליות מצד אחד, אך מעמיק ואפקטיבי בצורה יוצאת דופן עם סטודנטים שמגיעים אליהן למינימום 100 שעות ללא עלות. זוהי הזדמנות מעולה עבורם להכיר את הפוטנציאל של הצעירים, לחשוף בפניהם את הארגון והתרבות הארגונית הקיימת בתוכו, וכך לאחר תקופה משמעותית משותפת, להיערך לקראת גיוס אפשרי. אנחנו קוראים לזה – ראיון העבודה הארוך ביותר''.
תועלות נוספות אותן מציינים באלומה שהופכות את שילוב המתמחים ליעיל במיוחד עבור הארגונים, כוללים אספקת תוצרים מקצועית ופתרונות מצד הסטודנטים בהתנסות, שמביאים עימם חשיבה מרעננת ופורצת דרך.
ומה הלאה? ''השאיפה שלנו היא כי בסיום שנת הלימודים האקדמית תשפ''ד, בעוד כשנתיים וחצי, כל סטודנט בארץ הלומד תואר ללא התמחות מובנית, יוכל להתנסות בעולם העבודה כחלק מלימודיו האקדמיים. הטמעת תרבות ההתמחויות היא יעד מרכזי כערוץ כניסה מרכזי של צעירים לעולם התעסוקה ולמען חברה שוויונית יותר''.
אין ספק אם כך ששני הצדדים מרוויחים. הסטודנטים מחד והארגונים החונכים שמשלבים סטודנטים בהתנסות זוכים לשורת רווח כפולה - חברתית ועסקית.
על מנת להצטרף לתכנית הלאומית "אקדמיה משלבת התנסות" ולהיות חלק ממאגר הארגונים החונכים, פנו למטה התכנית באמצעות הלינק: bit.ly/aluma_internship
בשיתוף עמותת אלומה
