לאחרונה התוודענו בכלי התקשורת למהלך משותף של שרת החדשנות והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, ושרת הפנים, איילת שקד, לייבוא עובדים זרים לענף ההיי-טק, המתמודד עם מצוקת כוח אדם משמעותית בשנים האחרונות. במסגרת התוכנית שמקודמת בימים אלו ממש, עתידים סטודנטים זרים שסיימו ללמוד בישראל, כמו גם מומחים מחו''ל להשתלב בתעשייה, באמצעות קבלת אשרת עבודה ייעודית.
מדובר במהלך מבורך של שתי השרות, אולם כלל לא בטוח כי הוא מספיק על מנת לצמצם את המחסור בעובדי היי-טק. בסקר של חברת ''אתוסיה'' שפורסם החודש, הוצגה תמונת מצב עגומה למדי, לפיה קיים מחסור של כ-21 אלף עובדים, הנדרשים לשם הגעה ליעד הממשלתי השואף ל-15% עובדים בענף ההיי-טק מתוך כלל המועסקים במשק הישראלי.
נשאלת השאלה, איך בכל זאת ניתן לצמצם את הפער? את התשובה מנסים לספק כמה מנהלים בכירים בתעשיית ההיי-טק, המציגים תוכנית אסטרטגית מקיפה המושתתת על עיקרון של גיוון תעסוקתי, אשר לוקחת בחשבון את מגוון שכבות האוכלוסייה החיות בישראל, כמו גם הון אנושי השוכן מעבר לים, אשר יידרש להגיע ארצה לתקופות קצובות של רילוקיישן לצורך חיזוק תעשיית ההיי-טק כחול לבן.
שינוי המדיניות המתואר עתיד להוביל בטווח הארוך לצמצום הפער הקיים בענף ההיי-טק. עם זאת, הדרך לשם ארוכה ומצריכה העלאת מודעות לערכי גיוון והכללה, כמו גם מחויבות מצד המעסיקים וגיוס משאבים מתאימים לטובת מימוש התהליכים הללו.
עבודה זרה: זריקת עידוד לתעשיית ההיי-טק?
לפני שנתיים העבירה חברת KLA, מובילה עולמית בפיתוח, ייצור ומכירה של מערכות מדידה ובקרה לתעשיית המוליכים למחצה, צוות מוצר של כ-10 עובדים מאתר החברה בקליפורניה לישראל. "היום כל המחקרים מצביעים על כך שגיוון באוכלוסיית העובדים יכול רק לתרום לעסקים. אצלנו זה קורה יום-יום עם צוות מקצועי מקליפורניה שיחד עם הצוות הישראלי מגיעים להישגים יוצאי דופן", אומר אורי תדמור, נשיא KLA ישראל.
מהלך נוסף שיזמה החברה לפני שנתיים מול אוניברסיטת מישיגן בארצות-הברית, ונועד להזמין סטודנטים לעבוד ב- KLA ישראל לפרקי זמן קצובים, מושהה כתוצאה ממשבר הקורונה, אבל בשאיפה יתחדש כשעניינים יירגעו.
גם ערן וגנר, שותף מנהל ב-i3 Equity Partners ומרצה ליזמות באוניברסיטת רייכמן תומך במהלך ייבוא העובדים הזרים לתעשיית ההי-טק, וגורס כי מהלך שכזה יכול לסייע מבחינה כלכלית למשק הישראלי.
"יש להביא לישראל את המומחים המוכשרים ביותר, בכל תפקידי ההיי-טק. חשוב שהם יגיעו להתגורר במחיצתנו ויעבדו כאן יחד עם המוחות המקומיים. האקו-סיסטם הישראלי נמנה על אחד מעשרת מרכזי ההייטק המובילים בעולם, אולם אסור לנו לקחת את המצב הזה כמובן מאליו. עלינו להמשיך להשביח ולשפר את האקו-סיסטם שלנו, בשילוב אוכלוסייה איכותית מחו"ל, שלא רק תצמצם את הפער במשרות, אלא גם תאתגר אותנו ותעזור לדחוף את התעשייה כולה למעלה''.
''אין עובד בעולם שיכול להשתוות לעובד הישראלי''
יש גם מי שמתנגדים ליוזמה הזו וסבורים כי הטיפול במחסור בעובדים צריך להתמקד אך ורק בהכשרת מגוון האוכלוסיות שכבר חיות בישראל, וכי אין צורך להביא עובדים מבחוץ. אלון יעקב, מנכ"ל חברת פורטק, המתמחה בהפצת פתרונות בתחום אבטחת מידע וסייבר, מסביר כי אמנם בתחום הסייבר קיים מחסור עצום בעובדים, אולם הוא אינו רואה מצב בו חברות ישראליות מייבאות מנהלי אבטחת מידע מחו"ל. "לדעתי, גם חברות אשר הקימו מרכזי פיתוח במתכונת של 'אופשור' במזרח אירופה או במזרח הרחוק לא ירצו להחליף את הסידור הנוח והיעיל הזה.
בנוסף גם חברות המסתמכות על כוח האדם הישראלי האיכותי לא ירצו להחליף אותו, מהסיבה הפשוטה שאין עובד בעולם שיכול להשתוות לעובד הישראלי מבחינת איכות, יצירתיות, כושר אלתור ונכונות לעבוד 24/7."
מי שעוד שותף לדעה הזו הוא רן רייכברג, מנכ"ל חטיבת הדיגיטל והחדשנות של חברת שירותי התוכנה ONE. לדבריו, "הרעיון לייבא כוח אדם זר לעבודה בחברות הייטק ישראליות הוא לא מוסרי ולא ציוני, אבל יותר מכל הוא פשוט לא מקצועי.
עבודה מרחוק בהיי-טק היא פשוטה וזמינה, כאשר אנגלית היא ממילא השפה המרכזית בתחום והמרחק הגאוגרפי איננו מהווה חסם. במציאות שכזו ניתן להעסיק אנשים בודדים מרחוק או להקים מרכזי פיתוח מרוחקים גדולים יותר, הכל בהתאם לצורך. לכן, אין שום הגיון כלכלי בהבאת מהנדסי תוכנה זרים לישראל, להרחיק אותם מהמשפחות שלהם, לשכור עבורם דירות ולדאוג להסעות שלהם בכבישי ישראל הפקוקים. אף אחד לא ירוויח מכך, מלבד אולי כמה מאכערים שיגזרו קופון''.
לשאלה מה ניתן לעשות על מנת לגשר על המחסור בקרב עובדי ההיי-טק, מציג רייכברג תפיסה רב-מערכתית. "המדינה צריכה לפעול בשלוש חזיתות: להוריד את יוקר המחייה, לבנות עתיד טוב יותר לעובדים האיכותיים וכמובן להכשיר כמויות גדולות של עובדי היי-טק תוך קיצור, או האצת תקופת ההכשרה".
"לאחרונה תל אביב קבלה את התואר המפוקפק של העיר היקרה בעולם, אבל נראה לי שהתואר תקף למדינת ישראל כולה. אם לא ינקטו צעדים מערכתיים יוקר המחייה ימשיך להוביל לבריחת מוחות והמחסור בעובדי הייטק איכותיים רק יגדל בשנים הקרובות'', מוסיף יעקב.
אז מה עושים? אחד הכיוונים המרכזיים המוסכמים על המנהלים הבכירים בתעשיית ההיי-טק נעוץ במיצוי קבוצות באוכלוסייה שהודרו עד היום, אשר שילובם בשורה של תפקידים עתיד לספק רווח כפול – הגדלת התפוקה והפריון למשק, יחד עם כניסה של כוח עבודה מגוון ואיכותי למעגל התעסוקה והפיכתו למרכיב בלתי נפרד מהחברה הישראלית כולה.
