יתרונות הגיוון התעסוקתי ידועים ומדוברים, אך עדיין ניתן למצוא ארגונים וחברות שנראות כאילו עובדיהן משכפלים את עצמם. הדבר נכון גם במגזר הציבורי, שלעיתים הדבר היחיד שנותן בו הרגשה של גיוון בעובדים ומאפייניהם הן דרישות אפליה מתקנת.
יחד עם זאת, ישנן גם חברות המהוות מגדלור של ממש בכל הנוגע להשתלבות עובדים וגיוון תעסוקתי. דוגמה מובהקת לכך היא "החברה למתנ"סים", חברה ממשלתית גדולה ומשמעותית בתחום החינוך הלא פורמלי והחינוך המשלים, הפרושה בכל הארץ ובכל האוכלוסיות והמגזרים.
ואכן, מדי שנה זוכה החברה למתנ"סים לדירוג גבוה בנושא כוח אדם וייצוג הולם בדו''ח שכר וכוח אדם של רשות החברות הממשלתיות.
החברה הינה זרוע ביצוע ממשלתית יעילה ומפעילה תוכניות רוחביות בכל הארץ, כשהיא מיטיבה לנהל כ-200 מתנ"סים וכ-1,000 שלוחות המהווים בית לכ-2 מיליון אזרחים. כמו כן היא מעסיקה כ-5,000 עובדים, עם שיעור גבוה של עובדים בדרגות ניהול. עם זאת, במקרה זה נכון יהיה להתייחס דווקא לנשים העובדות המהוות 62% מכלל העובדים וכ-60% מסך העובדים הבכירים, "השיעור הגבוה ביותר מבין החברות הממשלתיות", לפי ממצאי הדו"ח.
"רוב לנשים מנהלות"
סיגל פריינטה, מנהלת מחוז דרום בחברה למתנ"סים, דרגה המקבילה לסמנכ"ל, מסבירה כי "בסופו של דבר אנו צריכים מנהלים טובים עבור המרכזים הקהילתיים שלנו. דרישות הקבלה לעבודה הן גבוהות, יש סינון משמעותי ותהליך הכשרה טוב ומפרך. אומנם אני לא יכולה לקבוע שנשים מנהלות טובות יותר מגברים, אבל ברור שלפחות במקרה של החברה הנפלאה שלנו בה אני עובדת, בסוף תהליך לא פשוט בכלל ואף מאתגר של קבלה לעבודה, קיים רוב לנשים מנהלות''.
אלא שהייצוג המגוון של העובדים בחברה למתנ''סים לא נעצר בנשים, שכן בקרב עובדי החברה ניתן למנות 1.7% בנות ובני העלייה האתיופית (זהו גם השיעור של עולי אתיופיה באוכלוסייה הכללית), שיעור עובדות ועובדים מהעדה הדרוזית אשר עומד על 2.7% (גבוה אף משיעורם באוכלוסייה העומד על 1.6%), יחד עם שיעור העובדות והעובדים מהמגזר הערבי בחברה העומד על למעלה מ-13% (עדיין נמוך מהשיעור באוכלוסייה העומד על כ-19%). נתונים אלו ממקמים אף הם את החברה בצמרת החברות הממשלתיות.
"להסיר מחסומים בדרך לגיוון"
לדברי עאדל חטיב, מנהל מחוז צפון בחברה למתנ"סים, "לחברה דרישות גבוהות מעובדי התוכניות ועוד יותר ממנהלי המרכזים הקהילתיים. מלבד השכלה אקדמית רלוונטית, קיימת גם דרישה לניסיון ניהולי משמעותי המשמש חסם מסוים בקרב צעירות וצעירי החברה הערבית.
מספרי הגיוסים מדברים בעד עצמם ומהווים מקור לגאווה. עם זאת, זוהי משימה של כולנו להסיר מחסומים באקדמיה ובשוק התעסוקה, בצד מאמצי ארגונים כמו החברה למתנ"סים להגיע לכמה שיותר מנהלים ועובדים איכותיים בחברה הערבית, עד שהשיעורים יהיו דומים לשיעור באוכלוסייה. זהו מאמץ משולב''.
תחום נוסף בו החברה למתנ"סים מגלה חוזקה יחסית הוא שילובם של עובדים עם מוגבלות. מפרסומי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עולה כי כ-6% מהאוכלוסייה הישראלית מתמודדים עם מוגבלות חמורה בגילאי שוק העבודה.
לפי דו"ח 2019, כ-3% מעובדי החברה למתנ"סים הם עם מוגבלות, נתון המצוי בפער ניכר מהממוצע בקרב שאר החברות. יש לציין כי ישנם קשיים אובייקטיביים במדידת שיעור עובדים עם מוגבלויות בחברות השונות, משום שעובדים אינם נדרשים להצהיר על כך ולמעסיקים אסור לשאול על כך, ומשכך ייתכן תת-דיווח.
בהקשר של השתלבות, החברה למתנ''סים שמה דגש על השתלבות ילדים, בני נוער ואנשים עם מוגבלות בקהילה, כאשר בין תוכניותיה הפועלות בכל הארץ ניתן לציין את "מעגלים" לשילוב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, "עמיתים" לסיוע והשתלבות אנשים עם מוגבלות נפשית, "רעים" המיועדת לנוער ובוגרים על הרצף האוטיסטי, כמו גם תוכניות הסברה להשתלבות אנשים עם מוגבלות פיזית-חושית.
"פברואר יוצא מן הכלל" - חודש שכולו שילוב
המרכזים הקהילתיים בניהול החברה למתנ"סים פועלים ומקדמים השתלבות של אנשים עם מוגבלות בכלל התוכניות, האירועים והפעילויות לקהל הרחב. בתוך כך ייסדה החברה לפני ארבע שנים את מיזם "פברואר יוצא מן הכלל", במהלכו ניתן דגש אף מעבר לרגיל בנושאי קידום השתלבות. במסגרת המיזם העומד בפתח מתקיימים מאות אירועים ופעילויות משולבות במתנ"סים בכל הארץ, שמטרתם לעודד שילוב, נגישות, היכרות ושותפות של ילדים ואנשים עם מוגבלות בתוך הקהילה.
לדברי טל בסכס, מנכ"ל החברה למתנ"סים, "החברה פועלת שנים רבות להטמעת נושא הנגישות וההשתלבות במרכזים הקהילתיים, כך שגם אנשים עם מוגבלות יהיו מעורים בקהילה המקומית, ישתתפו בפעילות, יהנו ממשאבים וכן יהיו בעלי השפעה במוקדי הכרעה. הדרך עוד רבה, ונדרש שינוי תפישות ועמדות בכלל האוכלוסייה, אך אנחנו נמשיך לשאת את הדגל של נגישות והשתלבות, לא מתוך הכרח אלא מתוך ההבנה שאף קהילה אינה שלמה, אם לא כל הפרטים בה מרגישים ויודעים שהם חלק מהקהילה, וכי יש להם מקום ואמירה כמו כל אדם אחר''.
בסכס קורא לכלל הציבור להשתתף בפעילויות "פברואר יוצא מן הכלל" במתנ"סים השונים. "מדובר בערכים חשובים של גיוון, השתלבות והכלה. מדובר באנשים כמונו שמתמודדים עם מוגבלות. על כן, זוהי האחריות שלנו להכיר ולאפשר את המקום שמגיע להם, כמו לכל חבר אחר בקהילה''.
עוד מוסיף בסכס: ''בסופו של דבר הגיוון הוא מה שמביא להרמוניה ומהווה מקור למצוינות, בין אם בהקשרים חברתיים, קהילתיים או תעסוקתיים. החברה למתנ"סים מוכיחה פעם אחר פעם עד כמה היא מגוונת, ממש כמו האוכלוסיות, המגזרים והיישובים שהיא משרתת. אנו לא עושים זאת בגלל ש'צריך', אלא בשל העובדה שאנחנו בוחרים עובדות ועובדים, מנהלות ומנהלים, טובים, מקצועיים ומחויבים. זה מה שהופך אותנו לארגון של אנשים ולקהילה בפני עצמה''.
בשיתוף החברה למתנ"סים
