החברה הישראלית נחשבת שלא בכדי לאחת מהחברות הרב-תרבותיות ביותר עם מגוון אוכלוסיות המרכיבות אותה.
מאפיין נוסף של החברה הישראלית טמון ביכולות הטכנולוגיות הגבוהות לצד רוח היזמות, הממצבות את ישראל בחוד החנית של תעשיית ההיי-טק הבינלאומית.
העולם הטכנולוגי לכאורה פתוח לכולם, אלא שבפועל ישנן אוכלוסיות שלמות, שהנוכחות שלהן בעולם ההייטק נמוכה משמעותית מחלקן באוכלוסייה. ההפסד הוא לא רק שלהן, אלא גם של התעשייה המשוועת לעובדים טובים.
אחת מהאוכלוסיות הללו היא קהילת יוצאי אתיופיה, המתגוררת ברובה בפריפריה החברתית, ומתמודדת בנוסף לאתגרי הפריפריה גם עם סטיגמות ומחסור משמעותי בנטוורק הנדרש כדי להשתלב בתעשייה.
טק-קריירה הוקמה בדיוק בשל המצב המתואר, ומטרתה לשנות את מעמדה הסוציו-אקונומי של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, באמצעות הגדלה משמעותית של מספר בני הקהילה העובדים בתפקידים טכנולוגיים בתעשייה. על הדרך היא גם מספקת מענה לצרכי החברות הסובלות ממחסור אדיר בכוח אדם מקצועי.
ראשית דרכה של העמותה החל בשנת 2002, כאשר אשר אליאס, בן להורים יוצאי אתיופיה, החליט להרים את הכפפה.
"אשר היה אחד ממהנדסי התוכנה הראשונים מקרב יוצאי אתיופיה שעבד בתחום. ככל שהתעמק הוא התקשה להאמין למציאות שהתגלתה לנגד עיניו: רק 5 מבני הקהילה עבדו באותה תקופה בתפקידים טכנולוגיים", מספר טקלה מקונן, מנכ''ל ''טק קריירה'', אשר מגולל את סיפורו של מייסד העמותה. ''אחרי שחקר את הדברים, התברר לו שחסמי הכניסה העיקריים הם מחסור בתעודת בגרות ברמה הנדרשת לקבלה למחלקות טכנולוגיות באקדמיה, שירות צבאי ביחידה טכנולוגית או רשת קשרים ענפה.
כדי לעקוף את החסמים הללו, חבר אשר לגלן סטיין, יהודי אמריקאי בעל ניסיון רב בפרויקטים חברתיים-טכנולוגיים. יחד ייבאו השניים תכנית אמריקאית מצליחה ששילבה אוכלוסיות מרוחקות מההיי-טק באמצעות מסלולי הכשרה אינטנסיביים המוכרים כיום בשם Coding Bootcamps, ומאז הכל היסטוריה''.
ואכן, תוך שני עשורים הפכה 'טק קריירה' לארגון המוכר ביותר בקרב יוצאי אתיופיה בדרך למוביליות חברתית וכלכלית. עד היום הוכשרו באמצעותה כ-1000 בוגרים ובוגרות בתחומים מליבת החדשנות וההיי-טק הישראלי, החל מפיתוח ובדיקות תוכנה, סייבר, תקשורת נתונים, מערכות טכנולוגיות וביג-דאטה.
מודל הפעילות של 'טק קריירה' הפועלת מתחומי העיר לוד, אך מקבלת משתתפים מכל רחבי הארץ, כולל תהליך מיון מאתגר, הכשרה אינטנסיבית מסביב לשעון ובתנאי פנימייה, מעבדות מחשבים העומדות לרשות הסטודנטים 24/7, תרגולים ופרויקטים על ידי חברות ומתנדבים מהתעשייה, קורס הכנה לקריירה, האקתון, סימולציות של ראיונות ומנטורים מתנדבים המלווים את הבוגרים עד להשתלבות מלאה בתעשייה.
''מדובר בתקופת לימודים אינטנסיבית שנמשכת 10-8 חודשים ובסך הכל למעלה מ-2000 שעות לימוד (800 שעות מרצה, 1200 שעות תרגול)'', מציין מקונן. ''טק-קריירה דואגת למימון מלא של הלימודים, בעזרת משרדי ממשלה שונים – רשות החדשנות, זרוע העבודה במשרד הכלכלה והאגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, לצד תמיכה של קרנות פילנתרופיות וחברות עסקיות".
אלא שגם כאן לא מסתכמת פעילותה של 'טק קריירה', המסייעת הלכה למעשה בשילובם של הצעירים בחברות וארגונים מובילים בתעשיית ההיי-טק. ''הסטודנטים מתארחים בחברות לאורך הקורס על מנת שיכירו את התרבות הארגונית הנדרשת'', מוסיף מקונן. ''העמותה משתפת פעולה עם החברות המובילות במשק, ומקדמת יחד איתן ליווי של מנטורים מתוך התעשייה. זהו הליך חשוב ביותר שנועד לחנוך את הסטודנטים שלנו ולסייע להם בכל הנדרש לאורך כל שלבי הלימודים, ובהמשך גם בכניסה לשוק העבודה''.
חשוב לציין כי טק-קריירה מודדת את הצלחתה רק באחוז הבוגרים העובדים בתעשייה. החל מ- 2013 ועד הקורונה ההצלחה עמדה על 93% השמה, במגוון חברות הייטק גדולות וקטנות, כאשר המוכרות ביניהן הן: Wix, Check-Point, RadHat, Intuit, Orbotech, Cognyte, Ironsource, ולצידן סטראט-אפים בשלבים שונים ובתי תוכנה.
''רק 1.5% מקרב יוצאי אתיופיה בגילאי העבודה עובדים בהייטק''
על אף כברת הדרך שנעשתה בגזרת העמותה, מציג מקונן תמונת מצב עגומה, לפיה עדיין קיימים פערי חסרי תקדים בין השתלבות יוצאי אתיופיה בתעשיית ההיי-טק בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
''המציאות היא שרק 1.5% מקרב יוצאי אתיופיה עובדים בהייטק, בהשוואה ל- 10% מכלל כוח העבודה בישראל העובדים בתעשייה. זה מצב בלתי נסבל שמחובתנו כחברה לשנות מן היסוד'', הוא מבהיר.
האם טק קריירה לבדה מסוגלת לשנות את המצב?
''אנחנו עושים את המיטב. הצבנו לעצמנו כיעד לשלב בתעשייה במהלך העשור הקרוב 5000-3000 בוגרים נוספים שישתלבו במגוון חברות בהיי-טק הישראלי.
זו הזדמנות לקרוא לחברות בתחום להצטרף אלינו לתכנית, הן כמנטורים לליווי הסטודנטים שלנו אך בעיקר בקליטת הבוגרים שלנו ויצירת הזדמנות אמיתית עבורם להוכיח את עצמם. מעסיקים שקולטים את הבוגרים שלנו זוכים לאנשי מקצוע שרכשו ניסיון רב בלמידה עצמאית, עם מוטיבציה בשמיים ויכולות גבוהות של עבודת צוות. על מנת להוביל באמת לצמצום הפערים והשתלבות אמיתית של הקהילה המופלאה שלנו במשק, חשוב שכל אחד מאיתנו יעשה את מאמץ, שכן עלינו לזכור שהשוויון מתחיל בנו''.
עד כמה משמעותית ההשתלבות של יוצאי אתיופיה במעגל התעסוקה?
''המשמעות היא קריטית. מדובר בסופו של יום באוכלוסייה קטנה אותה ניתן להוביל תוך שנים בודדות להישגים כבירים, וכך לשפר לאין ערוך את מצבה הכלכלי ומעמדה החברתי. בעצם ההגעה שלנו לתפקידים איכותיים בחברות המובילות במשק, יש אימפקט סביבתי אדיר שמייצר מהפכה אמיתית בעתידה של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. לשמחתנו הבוגרים שלנו חוזרים להתנדב בעמותה, מתוך שאיפה להנחיל גם בקרב הדורות הבאים את הערכים והאמונה ביכולתם להשתלב בתעשיית ההיי-טק. יש בכך מסר של ערבות הדדית ותקווה לשינוי אמיתי''.
מה צופן העתיד לצעירי הקהילה האתיופית?
''אנחנו בטק קריירה מאמינים כי ללא שוויון כלכלי, לא ניתן יהיה להגיע לשוויון חברתי, על אחת כמה וכמה כשמדובר באוכלוסייה מודרת. נמשיך להשקיע משאבים על מנת להוביל את אוכלוסיית יוצאי אתיופיה למחוזות גבוהים יותר, כחלק אינטגרלי ממעגל התעסוקה הישראלי''.
בשיתוף טק קריירה
