נושא התעסוקה במשק הינו אחד מהנושאים הבוערים בישראל, במיוחד מאז משבר הקורונה שפרץ לפני שנתיים. על פי מומחים, מדובר במשבר התעסוקתי החמור ביותר מאז 1929.
נשאלת השאלה, כיצד השפיע משבר התעסוקה על אוכלוסיות הגיוון, וכיצד המדינה מסייעת להן להתגבר על המשבר ולהשתלב בשוק העבודה?
אם כן, אוכלוסיות אלו, אשר בשגרה התקשו גם כך והיו האחרונות להשתלב בשוק העבודה, חוו פגיעה וחוסר יציבות, והתקשו עד מאוד לשוב למקומות העבודה. חלקן מתקשות עד היום, כאשר הפערים ברמת הכישורים, המיומנויות, השפה או האוריינות הדיגיטלית, צמצמו את סיכוייהן לחזור או למצוא את דרכן חזרה בשוק העבודה.
מי שאמון על פיתוח מענים תעסוקתיים לאוכלוסיות הגיוון הוא מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה במשרד הכלכלה, הפועל להגדלת שיעור ואיכות התעסוקה של אוכלוסיות הגיוון, על ידי שילובן וקידומן בשוק העבודה. בין אוכלוסיות אלו, יש לציין, נמנות האוכלוסייה החרדית, הערבית, אנשים עם מוגבלות, יוצאי אתיופיה, מבוגרים, ועוד.
''חשוב להבין את תמונת המאקרו לפני שצוללים לפרטים. מי שמביט על תחזית הגידול הדמוגרפי במדינה, מבין שבשנת 2065 יותר ממחצית האוכלוסייה תשתייך לאוכלוסייה החרדית והערבית. שוק העבודה הישראלי לא יכול לוותר על האוכלוסיות הללו. אין לנו את הפריווילגיה הזו", כך לדברי, יוליה איתן, ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע בעבודה של משרד הכלכלה.
"המטרה שלנו היא להפוך כל אבן על מנת למצוא פתרונות אפקטיביים אשר יאפשרו לא רק גיוס של עובדים לשוק העבודה, אלא גם אופק תעסוקתי ארוך טווח ושילוב בתעסוקה איכותית", היא מוסיפה. ''על מנת לממש את הייעוד הזה, אנו נמצאים בלמידה מתמשכת. אנו מבינים שמה שיתאים לאמא צעירה מאזור המרכז לא יתאים לאישה מבוגרת מהפזורה או גבר חרדי. אלו לצורך העניין יזדקקו לחיזוקים שונים מאלו של אדם עם מוגבלות.
אנו בוחנים כל הזמן מה סל הכישורים והמיומנויות להם שוק העבודה זקוק במטרה להעניק את ההכשרות המתאימות והליווי המתאים לעובדים למען שילוב אפקטיבי".
בשאלה לגבי חשיבות המעסיקים על תהליכי הגיוס והמיון בשוק העבודה, מציינת איתן כי יש להם השפעה מהותית על היכולת להגיע לאוכלוסיות הגיוון, בניסיון לאפשר לעובדים להתמודד באופן שוויוני על משרות תחרותיות במשק.
"מדובר במטרה לאומית, חברתית ומוסרית. צריך להכיר את הקודים התרבותיים של המועמדים, להכשיר את מערך הגיוס כולו, ליצור סביבת עבודה רב תרבותית ומכלילה, וזאת מבלי לפגוע בדרישות הסף שהמעסיק הציב לגיוס. חשוב לומר בהקשר הזה שהמינהל גם מסייע במימון התאמות למעסיק הקולט אנשים עם מוגבלויות".
עוד מוסיפה איתן. ''חשוב לנו ללכת יד ביד עם המגזר העסקי, ולשקף עבורו את הבסיס הכלכלי הטמון בתפיסת העולם שלנו, שכן אוכלוסיות הגיוון מהוות עתודה משמעותית ביותר למשק ולשוק העבודה, ויכולות להציע מענה איכותי ומיידי לדרישות של שוק העבודה כיום. מתפקידנו לשקף את הצורך, ולבצע פעולות אקטיביות על מנת לממש את תפיסת העולם הזו, בעזרת כלים למעסיקים שיסייעו להם בהליכי הקליטה והשילוב.
עברנו כברת דרך ארוכה, ביחד ולחוד. מובן שאנחנו במקום טוב הרבה יותר מבחינת ההכרה בצורך בגיוון, בתועלות הצפויות ממנו וביישום שלו בשוק העבודה, אבל הדרך עוד ארוכה והמלאכה רבה. נתוני השילוב בתעסוקה הם אחד המדדים הראשיים לכך''.
בחודשים האחרונים פרסמו במינהל כלי סיוע משמעותי - 'שובר למעסיק' אשר תוקצב עד כה ב-20 מיליון שקלים לעידוד העסקה של דורשי עבודה מאוכלוסיות הגיוון. השובר מעניק למעשה מימון חלקי של שכר העובדים לאורך תקופת ההעסקה הראשונית, ומתמקד בתמרוץ חזרה לעבודה עבור עובדים עם מגבלה ועובדים בגילאי 40+, כמו גם תמרוץ להעסקת ג'וניורים מאוכלוסיות הגיוון.
בנוסף, זרוע העבודה הקימה בשיתוף הפורום הכלכלי החברתי את מנהלת המעסיקים המהווה נדבך מרכזי בעבודת המשרד עם המגזר העסקי המציעה מגוון פתרונות ומענים למעסיקים.
לראות במשבר כהזדמנות
איתן מציגה קו מחשבה לפיו השינויים בשוק העבודה הישראלי שנגרמו בעקבות הקורונה אמנם פגעו בראש ובראשונה באוכלוסיות היעד, אולם גם מהווים הזדמנויות פז לשילובם. ''נוצר חלון הזדמנויות לשינוי בחלק ניכר מהענפים, שפתח פתח לאוכלוסיות הגיוון להשתלב באופן מותאם ורלוונטי, בין היתר בזכות השפעות המעבר ללמידה ועבודה היברידית, המאפשר להגדיל באופן משמעותי את יכולת ההשתלבות של אוכלוסיות בשוק העבודה, ולכל הפחות לצמצם את הפער ממנו. לאורך כל תקופת הקורונה חזינו גם בשינוי ניכר ביחס לשימוש בכלים מקוונים ודיגיטליים וגידול בצריכת שירותים באופן מקוון כמעט בכל האוכלוסיות. השינוי הזה מאפשר לצמצם את הפער בכישורים, באוריינות דיגיטלית, בשפה ובחשיפה לעולם העבודה, שהם החסמים העיקריים בכניסה לעולם העבודה".
מיהו קהל היעד העיקרי מולו אתם פועלים?
"אנו נמצאים בקשר ישיר מול אוכלוסיות הגיוון והמעסיקים גם יחד. המינהל מסייע למשתתפי התכניות החל מהכוון ואבחון תעסוקתי, ועד לליווי לאחר השמה, הפניה להכשרות מקצועיות, לימודי הנדסאות, לימודים באקדמיה ועד סדנאות לכתיבת קורות חיים והצגה עצמית בראיונות עבודה. אנחנו מקצים לפעולות הללו תקציבים משמעותיים, מתוך רצון לקדם את השיח לכדי פרקטיקות בשטח עם מענים המותאמים לכל סוגי האוכלוסיות''.
איתן מדגיש את היקף הפעילות הנרחב של המינהל עבור אוכלוסיות אלו, הכולל בין היתר, מרכזי ההכוון התעסוקתי הפרוסים בכל רחבי הארץ (מרכזי ריאן לחברה הערבית, מרכזי מפת"ח לחברה החרדית, מרכזי הזדמנות הפועלים בשיתוף הרשויות המקומיות, ומרכזי הכוון לאנשים עם מגבלה הפועלים במסגרת תכנית תעסוקה שווה).
בנוסף למרכזי ההכוון, פועלות תכניות תעסוקה והכשרה ייחודיות לשילוב בהייטק כמו She codes ו- פורסאטק, תכניות לקידום תעסוקתי בקרב יוצאי אתיופיה כמו תכנית ''למרחק'' ו-''עולים ביחד'' לאקדמאים יוצאי אתיופיה, תכנית ''אמצע הדרך'' למבוגרים ועוד. מלבד מהשירותים והתכניות למשתתפים, ישנם גם מענים למעסיקים, החל ממימון התאמות להעסקת אנשים עם מגבלה, ליווי מקצועי לאחר השמה של עובדים מאוכלוסיות הגיוון ועד לשוברים למעסיקים.
כמו כן השיקו לאחרונה במינהל כלי חדשני בדמות מענקי חדשנות בתעסוקה. ''מדובר בקול קורא להקצאת מענקים שעשויים להגיע אף למיליוני שקלים לפרויקטים נבחרים וחדשניים מכווני אתגרי תעסוקה או אוכלוסיות יעד ממוקדים.
הכלי נועד לסייע בהתמודדות עם אתגרים שונים בתחום התעסוקה והשתנות שוק העבודה בישראל", אומרת איתן. במסגרת הקול הקורא יפורסם בימים הקרובים מסלול שני בסימן 'שנת מעבר' הממוקד בשילוב וקידום תעסוקתי של צעירים מהחברה הערבית.
