במשך שנים המגזר החרדי הוחרג מעבודה בתחום ההיי-טק כיוון שמעסיקים לא ידעו לספק לאוכלוסייה זו את התנאים שיאפשרו להם לקחת חלק בענף, תוך התחשבות באורח חייהם. לאורך תקופה ארוכה חברות רבות בענף ההיי-טק דיברו על גיוון תעסוקתי, אבל בפועל פשוט רצו שכל מי ששונה יהיה כמוהן ויתאים את עצמו אליהן כדי שיוכלו לגייס אותו. היום התמונה קצת אחרת, כאשר יותר ויותר חברות מבינות כי הן יכולות מצד אחד לתרום לשילוב המגזר בתעשיית ההיי-טק ומצד שני להרוויח ממנו תוצר עסקי שווה ערך לכל עובד חילוני אחר. "מילת המפתח היא 'הכלה'", מסבירה ליבי אפין, סמנכ"לית תפעול (COO) במטריקס R&D Services & Offshore ומייסדת חטיבת תלפיות בחברת מטריקס. "גיוון בתעסוקה לא אומר שנשים חרדיות צריכות להתאים את עצמן לעולם החילוני כדי להשתלב בתפקידי היי-טק נחשקים, אלא זה אומר שניתן לייצר להן את המרחב המאפשר להן לשמור על אורח חייהן ולהשתלב באופן מלא ושווה בכל הנדבכים המקצועיים בחברה. זה בסדר גמור להיות אמא חרדית במשרה מלאה ולעבוד במקביל בתפקיד טכנולוגי בהיי-טק שמונה שעות ביום וגם לשמור על המסורת ואורך החיים החרדי".
תלפיות מספקת שירותי פיתוח ובדיקות תוכנה איכותיים ומתקדמים במודל מיקור-חוץ למאות ארגונים, החל מגופי ממשלה, דרך ארגונים עסקיים במגוון ענפים ועד חברות היי-טק וסטארט-אפים. כיום מועסקות למעלה מ-1,000 נשים חרדיות במרכזי החברה בבית שמש, מודיעין, באר-שבע, ירושלים, חיפה ותל-אביב.
הצורך בגיוון - ערכי ועסקי
בשנים האחרונות חלה התקדמות בחברה הישראלית מבחינת ההבנה שעל חברה עסקית לדאוג לשילובן של אוכלוסיות מגוונות, במיוחד בתעשיית ההיי-טק, שנחשבה במשך שנים לתעשייה של יוצאי יחידות מודיעיניות וטכנולוגיות. חברות רבות מחפשות ליצור שוויון מגדרי ומגזרי מכיוון שהן מבינות עד כמה ריבוי דעות, עמדות ותרבויות שונות בארגון יכול מצד אחד לתרום לשיפור מעמדן של אותן אוכלוסיות בחברה הישראלית, אבל מצד שני להעשיר את הארגון ולמנף את הפעילות שלו. אחת מאלו שהשכילו לעשות זאת היא חברת הטכנולוגיה התל אביבית יוטפו (Yotpo), המפתחת מערכות לניהול קשרי לקוחות עבור משווקים באתרי סחר מקוון. "חברות רבות חוששות לצאת למהלך של שילוב אוכלוסיות שונות בחברה שלהן בגלל פערים תרבותיים שונים, אבל הן חייבות להבין שאם הן רק יפתחו את עצמן לשינוי הזה, הן יגלו שאין שום הבדל - להיפך", אומר עמיחי קדרון, סמנכ"ל מרכז הפיתוח ביוטפו.
לפי קדרון, "לפני קצת יותר משנתיים רצינו לצמוח בקצב יותר מהיר ולצאת מגבולות תל-אביב, תוך שמירה על רמה גבוהה של מקצועיות הצוותים. בחנו מספר אופציות להתרחבות מהירה ואיכותית, בארץ ובחו"ל, ומתוך ההבנה שהצלחת התהליך טמונה ביכולת של הצוות החדש שנגייס להיות תקשורתי וזמין, הבנו שאנחנו כמובן צריכים לעבוד עם צוות מקומי, שעובד באותן שעות כמו שלנו ובאותה שפה. לאחר פיילוט ראשוני עם צוות של תלפיות גילינו שאין הבדל באיכות התוצר שלהן ושל הצוותים בתל-אביב ומאז כבר הקמנו עוד שלושה צוותים שמונים כ-25 עובדות, שפועלות במתחם שעונה על צרכיהן בזמן שהמודל אינו מהווה שום מגבלה לפעילות העסקית הרציפה של החברה".
"בשוק ההיי-טק וה-IT, שיש בו מחסור כרוני של טאלנטים בכל העולם, מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להתעלם מה'טאלנט פול' שקיים בחברה החרדית", אומר זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס ומטריקס R&D Services & Offshore. "המיזם החלוצי שלנו בתחומו ובסדר גודלו, מבוסס על העובדות הטובות ביותר בחברה החרדית. מיזם זה מוכיח את עצמו כל שנה כמרכז פיתוח מתקדם בחזית הטכנולוגיה, שמאפשר לחברות להאיץ את תהליכי הפיתוח ברמות הגבוהות ביותר, עם חדשנות ועבודה במתודולוגיות ניהול המתקדמות ביותר. העובדה שרוב רובם של הלקוחות ממשיכים לעבוד אתנו לאורך כל השנים מצד אחד וכל שנה מצטרפות חברות הייטק וסטארט-אפ חדשות מצד שני, מוכיחה את ההצלחה של המודל ומחייבת כל חברה בתחום לשקול את השימוש בעובדות מהחברה החרדית במודל הנירשור, כחלק מתהליכי הגיוס וניהול המשאבים שלהם". מנדל מוסיף, כי "הצורך לגיוון תעסוקתי נדרש והוא חובה היום - לא רק ברמה הערכית, אלא גם ברמת העסקית, והדבר מחייב שינוי חשיבה לכל חברה שעוסקת בתחום הטכנולוגי ורוצה להיות תחרותית".
לאזן בין אורח החיים האישי לעבודה
פרויקט תלפיות הוקם לפני כ-17 שנים מתוך חזון של שינוי במעמד התעסוקה של נשים חרדיות בענף ההיי-טק ובכלל. לאורך השנים סייעה הפעילות של החטיבה הזו בשילוב של כ-5,000 נשים חרדיות בתפקידים שונים בתעשיית ההיי-טק. במסגרת התהליך עוברות הנשים מסלול הכשרה ייעודי בליווי מקצועי אישי של מנטורים מוסמכים. בסופו הן מוכשרות לתפקידי פיתוח, תכנות וכיוצא בזה ולאורך תקופת העבודה עומדות לרשותן גם האפשרויות להשתתף בתוכניות הכשרה והעשרה נוספות, שמספקות ידע טכנולוגי נוסף, כמו גם כלים ניהוליים. בהתאם לכך, לעובדות קיימת אפשרות גם להתפתח מקצועית לתפקידי ראשות צוותים וניהול, בדיוק כמו כל עובד אחר. על מנת להתמודד עם תרבות העבודה בעולם ההיי-טק, תלפיות מספקת לעובדות גם תוכניות ליווי והדרכה, שמאפשרות להבין את עולם ההיי-טק בצורה מעמיקה יותר ומגשרות על הפערים כדי לייצר שפה מקצועית משותפת.
מרבית העובדות משתלבות במגוון רחב של חברות היי-טק כאשר מקום העבודה שלהן ממוקם במתחם נפרד המאפשר להן לקיים את אורך החיים אליו הן רגילות, והכל על פי הנחיות רבנים בכירים בקהילה החרדית המקומית. בהתאם לכך ישנו שירות הסעות לעובדות על מנת שיוכלו להגיע הביתה בזמן, הפרדה בין נשים לגברים, חדר אימהות, חדרי ישיבות עם קירות זכוכית שקופים כדי למנוע סוגיות ייחוד, מטבח כשר ועוד. כמו כן, גם פעילויות ההווי וימי הגיבוש מותאמים לאורך החיים של האישה החרדית ומתקיימים בתיאום מלא מול הרבנים.
לאחר טבילת האש הראשונית תחת המעטפת החמה שמספקת תלפיות, ישנן נשים שפורשות כנפיים ויוצאות להשתלב באתרי החברות השונות, בהן ההקפדה על מסגרת עבודה מותאמת עבורן אינה הדוקה כמו במתחמי תלפיות. ולמרות זאת הן עדיין מוצאות את הדרך לאזן בין אורח החיים האישי לבין העבודה.
"במשך 17 שנים מאז שהקמנו את תלפיות ישנה תנופה הרבה יותר גדולה בעולם החרדי בכל הנוגע להשתלבות בהיי-טק, בעיקר בקרב נשים", מסבירה אפין. "הצלחנו לבנות בית, שמאפשר לאותן נשים חרדיות לעבוד בתחום ההיי-טק ולקבל כלים להתמודד עימו, תוך שמירה על ה'אני מאמינה' שלהן וזה אחד ההישגים הכי גדולים של הפרויקט הזה, שמייצר שילוב וגיוון תעסוקתי על אמת. חלקן בוחרות לעבוד במתחמים המותאמים עבורן וחלקן בוחרות לעבוד באתר החברה, תוך שמירה על אורח חייהן, אבל המשותף לכולן הוא שהן מצליחות לעבוד ולפרנס, ולעשות זאת בצורה טובה ומוצלחת, וגם לנהל חיי משפחה וחיים על-פי אמונתן". לפי אפין, "היום אישה חרדית שנכנסת למקום עבודה בהיי-טק זה כבר לא חריג כמו פעם וזה רק הולך ומשתפר, ככל שיותר ויותר חברות נפתחות לתהליך של שילוב וכיבוד אורח חיים שונה של חרדיות, שאנו שמים לנו למטרה לקדם בחברה הישראלית".
