גיוון תעסוקתי הופך בשנים האחרונות מעוד סיסמה שחברות מתהדרות בה למחויבות ארגונית של ממש, במסגרתה מושקעים משאבים ומאמצים רבים לגייס לחברות עובדים מאוכלוסיות שסובלות מתת ייצוג בשוק העבודה. גם חברות שאמונות על הנושא כבר שנים, מחפשות דרכים חדשות ויצירתיות לקידום הנושא. אחת הבולטות שבהן היא חברת שטראוס, המשיקה בימים אלו שתי תוכניות, שמטרתן לקלוט בחברה עובדים מהחברה הערבית והחרדית בתפקידים אקדמאיים וזאת גם ללא ניסיון.
"חשוב להדגיש ששטראוס מקדמת אסטרטגיה של גיוון והכלה כבר למעלה מ-15 שנה", אומרת אלונה מגור שוהם, סמנכ״ל משאבי אנוש בשטראוס ישראל, וזאת מתוך הבנה שיש לכך משמעות ערכית ומוסרית לחברה הישראלית כולה, במקביל לתרומה עסקית לארגון. מודל 'גשר לתעסוקה' נולד מתוך הבנה שיש צורך לייצר גשר בין אוכלוסיות גיוון לשוק העבודה והמחויבות שלנו, כמעסיק מוביל בחברה הישראלית היא להניח את היסודות לכך".
"בבואנו לבנות את התוכניות החדשות, נקודת המוצא שלנו הייתה שקיים קושי אמיתי למועמדים לתרגם את ההשכלה שרכשו לעבודה, לקבל הזדמנות תעסוקתית ראשונה ולצבור ניסיון", אומרת אורית חלמיש, מנהלת פיתוח ארגוני בשטראוס. "הקושי נובע, בין השאר, מהעובדה שמעסיקים ומנהלים מונעים מהטיות, שגורמות להם לחפש את המועמדים הכי מנוסים ולא להיות מודעים למועמדים מצוינים אחרים שיכולים להתאים לא פחות. שתי התוכניות החדשות יאפשרו לנו להכין מועמדים מהחברה הערבית והחרדית טוב יותר לעולם התעסוקה ובמקביל הן יעמיקו את הההיכרות של המנהלים שלנו עם החברות האלה ואת הערך שבגיוס מגוון".
שתי תוכניות שונות, תהליך הכשרה דומה
התוכנית הראשונה, "זינוק" (انطلاقه), מציעה לסטודנטים מהחברה הערבית 50% משרה בשטראוס בשנה האחרונה ללימודיהם, במקביל למלגת לימודים. מעבר לניסיון התעסוקתי, התוכנית כוללת גם הכשרה לסטודנטים לאורך השנה לרכישת מיומנויות שונות בעולם הקריירה - הבנה מעמיקה יותר של תרבויות ארגוניות, כלים לכניסה לתפקיד, עבודת צוות ויכולות הבעה וביטוי עצמי. לאחר סיום הלימודים, חלק מהסטודנטים צפויים להיקלט כעובדים מן המניין בשטראוס והיתר יקבלו ליווי מלא עד למציאת עבודה, כולל סיוע ביצירת רשת קשרים מקצועית.
התוכנית השנייה נועדה להכשרת מנהלות מותג מהחברה החרדית.
"ראינו שכאשר אנחנו מנסים לקלוט נשים חרדיות לתפקידי שיווק, אנו מתקשים למצוא נשים עם ניסיון מקצועי מתאים, אז החלטנו להכשיר אותן אצלנו בתוכנית ייעודית", מספרת חלמיש. "בשלב הראשון נערכים תהליכי איתור ומיון למועמדות רלוונטיות, שיכולות להתאים מבחינת הפוטנציאל האישי והמקצועי. בשלב השני הן ישולבו בתוכנית בת שלושה חודשים, שתצייד אותן בידע מקצועי, תכין אותן לשוק העבודה ועוד. גם כאן חלק מהעובדות יקלטו בקבוצת שטראוס ויזכו לליווי לאורך הדרך. יתר העובדות יקבלו ליווי ותמיכה למציאת עבודה בארגונים גדולים אחרים.
"מדובר בשתי תוכניות שונות, שכוללות תהליך הכשרה דומה למועמדים, במטרה לאפשר להם להתנסות בסביבה בטוחה, להשלים פערים מקצועיים ולקבל מיומנויות חשובות לעולם התעסוקה", היא מדגישה. "אנחנו מאמינים שלתוכניות האלו תהיה השפעה משמעותית גם על בניית אמון אצל האוכלוסיות הללו ותתחדד אצלן את ההכרה שהמעסיקים אכן רוצים אותן כעובדים מן המניין".
גיוון והכלה כדרך חיים
לפי נתוני החברה, נכון לכתיבת שורות אלה, 46% משדרת הניהול בחברה הן נשים ו-26% מהעובדים מגיעים מהחברה הערבית. כאשר בוחנים את אוכלוסיית המנהלים בחברה נמצא, כי 5% מהם מהחברה הערבית ושם גם המיקוד של שטראוס בשנים האחרונות. "חשוב לנו מאוד לקדם תעסוקה איכותית ומשמעותית ולהגביר את הקולות המגוונים במוקדי קבלת החלטות", מדגישה מגור שוהם. "לשמחתנו, נתון זה הכפיל את עצמו בשלוש השנים האחרונות. בנוסף, 2.4% מעובדי החברה הם עובדים עם מגבלה ו- 1.5% נמנים עם החברה החרדית. אלו האוכלוסיות הבאות שאנחנו רוצים להתמקד בהן ולהגדיל את ייצוגן בחברה".
"אחרי שנים של עשייה בנושא למדנו שצריך להיות כל הזמן בתנועה. צריך ממש לעבוד בזה. גם ללמוד את הצרכים והרצונות של האוכלוסיות המגוונות וגם לבצע כל הזמן התאמות ושינויים. זה תקף גם לאופן בו אנו פונים, מאתרים ומגייסים את המועמדים שלנו וגם לעשייה הפנים-ארגונית שלנו. קחי לדוגמא סיטואציה שכיחה בה מועמד מהחברה הערבית מגיע לתהליך מיון ומתקשה לבלוט, כי עברית אינה שפת האם שלו. לא פעם מדובר באדם בעל יכולות גבוהות שעשוי להתפספס. כאשר אנו מודעים לחסמים הללו, יש לנו יכולת לתווך או להתאים תהליך גיוס שיביא את המועמד לידי ביטוי בצורה הכי טובה ונכונה", מוסיפה חלמיש.
"את ההתאמות האלה ועוד רבות אחרות חשוב לנו להביא לידי ביטוי גם במפגש עם האנשים שלנו בתוך הארגון. למשל, אנחנו מקפידים לייצר אירועי פנאי ורווחה מגוונים ככל הניתן ולקחת בחשבון ולכבד את כל הדתות, השפות והחברות", לדברי מגור-שוהם.
שותפים לדרך
"המסע שלנו לגוון והכלה כולל שיתופי פעולה עם ארגונים ועמותות שהפכו לשותפים אסטרטגיים לאורך זמן", מספרת חלמיש. "כדי להבין וללמוד יותר על האוכלוסיות עבורן אנו פועלים, חשוב לנו לעבוד עם גופים שבמהותם עוסקים בנושא התעסוקה עבור אותן חברות. הליווי מאפשר לגשר על הפערים התרבותיים, האישיים והמקצועיים, דבר שיוצר חיבור טוב ואפקטיבי. השותפים שלנו בפרויקט 'זינוק' הם 'קו אימפקט', 'קו משווה' ו'קרן אדמונד דה רוטשילד'. בפרויקט השני חברנו לעמותת 'מובילות', הפועלת למען שילוב חרדיות בשוק העבודה".
"השותפות עם שטראוס נוצרה לפני מספר שנים ובמסגרת הפעילות שלנו עם חברות גדולות במשק", מסבירה נוא ג'השאן - בטשון, מנכ"לית "קו אימפקט" - מיזם הפועל לקידום התעסוקה בחברה הערבית, ושילובה בתעסוקה הולמת בחברות המגזר העסקי והפרטי. "הודות לניסיון של קבוצת שטראוס בנושאי גיוון והכלה, היא מצליחה ליזום תוכניות ייחודיות כדוגמת גשר תעסוקה, שפותחת דלתות לאקדמאים מהחברה הערבית. אותם סטודנטים ובוגרים אקדמאים (שמספרם הולך וגדל), מגיעים עם רקע שלא תמיד מייצג את הניסיון אותו מחפשים המנהלים, לצד חשש להגיש מועמדות למשרות בחברות גדולות מסיבות אלו ואחרות. הגשר שאנו יוצרים, יחד עם שותפינו, מאפשר לאותם מועמדים להתנסות בחברה עסקית משמעותית, לצבור ניסיון וללמוד מהמנהלים הכי מנוסים במשק, כדי שיוכלו להשתלב בתעסוקה הולמת, גם ללא הניסיון הנדרש".
רק כשנפגשים באמת מכירים
בנוסף לתרומה של התוכניות לגיוון והיותן מנוע צמיחה לחברה, יש להן גם השפעה על החברה הישראלית, כפי שמסבירה חלמיש: "לא פעם שוק התעסוקה הוא המקום הראשון שמאפשר לאנשים שונים להיפגש לראשונה. קחי לדוגמא את מסלול החיים של ילד מהחברה הערבית וילד מהחברה הכללית. הם מגיעים מאזורים גיאוגרפיים שונים בארץ, מתחנכים במערכות חינוך שונות ועד ללימודים האקדמאיים, מרבית הסיכויים שלא יפגשו ויכירו זה את זה באמת. שוק תעסוקה, שנותן הזדמנות שווה לכולם, מייצר מקום למפגש, לשיח ולהיכרות עמוקה נטולת סטריאוטיפים ודעות קדומות. שטראוס מעבירה מסר ברור של סובלנות והכלה. המהומות האחרונות הוכיחו לנו שרק במקום בו נפגשים ובאמת מכירים מתקיים דו-קיום גם במצבים משבריים".
להרשמה לתוכנית זינוק: strauss-zinuk.com
להגשת מועמדות לתוכנית שיווק: office@movilot.org.il
משרות פנויות בשטראוס: https://www.strauss-group.co.il/career/
