מדינת ישראל נמצאת במלחמה מאז השבעה באוקטובר. זו נפתחה בהתקפת פתע רצחנית שבה איבדנו כ-1,300 אזרחים ביממה אחת, והיא נמשכת כבר למעלה משמונה חודשים. לא עובר יום כמעט, בדרום ובצפון המדינה, בלי ירי של טילי נ"ט, טילים בליסטיים, טילי שיוט, רקטות, כלי טיס בלתי מאוישים וכדומה. על רקע זה בולט בהיעדרו נזק פיזי שהיה יכול להיגרם באמצעות התקפות סייבר. מה הסיבה לכך?
מבלי להיכנס לפרטים, די אם נזכיר שהיינו המדינה הראשונה בעולם שהחליטה, לפני יותר מ-20 שנה, להיערך להגנה לאומית על תשתיות קריטיות מפני התקפות סייבר. מדובר בתשתיות של ייצור חשמל, מערך המים, הבריאות, התחבורה, ולמעשה כל שטחי החיים.
צעדים אלו ננקטו, החל מתחילת שנות ה-2000, מתוך הבנה שטכנולוגיות המחשוב מתפתחות בקצב גבוה מאד, וכתוצאה מכך, המחשבים והתקשורת ביניהם חודרים בקצב מהיר לכל תחומי החיים שלנו. זה מוביל אמנם לשיפור חיינו ומתבטא ביעילות גדולה יותר של כל מה שאנו עושים. אבל - אליה וקוץ בה - יש לטכנולוגיית המחשוב גם צד אפל. אנחנו הולכים ונעשים תלויים יותר ויותר בטכנולוגיות אלו, ולכן פגיעים יותר ויותר להתקפות סייבר.
מדינת ישראל הייתה גם המדינה הראשונה בעולם שהחליטה, לפני כעשור וחצי, "לצאת מהארון" ולהיות אחת המדינות המובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות הסייבר, גם מחוץ לתחומי המודיעין והביטחון. לשם כך, היה צורך לאמץ תוכנית לאומית שתכסה את כל שטחי החיים, החל מחינוך (כולל לימודי סייבר לבגרות, תארים באוניברסיטאות וכדומה), דרך עידוד התעשייה (שתחילתה בסטארט-אפים והמשכה בחברות בוגרות) וכלה בהקמת גופים לאומיים, שיטפלו בכל היבטי האקו-סיסטם. קשה להאמין, אבל מספיק אם נציין שב-2010, טרם התנעת התוכנית, לא הייתה אוניברסיטה אחת בעולם שבה ניתן היה לקבל תואר בלימודי סייבר.
הייתה לי הזכות לעמוד במרכזם של אירועים אלו, ולהקים באוניברסיטת תל אביב את מרכז הסייבר האוניברסיטאי הראשון, שבראשו אני עומד עד היום.
התוכנית הצליחה יותר מהמצופה. תוך שנים ספורות הגענו לנתח שוק של כ-10% מהשוק העולמי בסייבר, חברות סטארט-אפ חדשות בסייבר נפתחו מידי יום, ודי אם נציין שכשליש מחברות הסייבר בעולם שהן "חדי קרן", דהיינו שערכן עולה על מיליארד דולר, הן חברות ישראליות.
פוטנציאל כמעט בלתי מוגבל
בינתיים, המשיכו טכנולוגיות המחשב להתפתח בקצב אקספוננציאלי, הן בזכות התפתחות תשתיות המחשוב, והן בזכות רעיונות חדשים. כל אלו הביאו ל"התפוצצות" הטכנולוגיה הידועה בשם בינה מלאכותית.
אחת התרומות הגדולות הראשונות של הבינה המלאכותית בישראל, הייתה להגדלת היעילות של הגנת הסייבר באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית. אלגוריתמים אלו הצליחו, פעמים רבות, לזהות וירוסים הרצים בהודעות ברשת בלי הצורך להיכנס לרמת התוכן של ההודעה ובלי לפגוע בפרטיות של המשתמשים ברשת.
גם פה היינו בין הראשונים בעולם להבין את הפוטנציאל הכמעט בלתי מוגבל של תחום חדש זה, מעבר לתחום הסייבר, וניגשנו להתנעת תוכנית לאומית שהייתה אמורה להפוך את ישראל לאחת המדינות המובילות בעולם לא רק בסייבר, אלא גם בבינה מלאכותית.
לצערי, תוכנית זו מומשה רק באופן חלקי בגלל אי היציבות הפוליטית בישראל בחמש השנים האחרונות, שהביאה לכך שהתוכנית תוקצבה רק במספר תחומים קטן ולא לכל רוחב הספקטרום כפי שהיה צריך לעשות.
זו הסיבה לכך שאוניברסיטת תל אביב עורכת, מזה שנים רבות, שני כנסים בין-לאומיים גדולים כל שנה: כנס "שבוע הסייבר" וכנס "שבוע הבינה המלאכותית". השנה, בגלל המלחמה, איחדנו את שני הכנסים לשבוע אחד, וזה יתקיים בשבוע האחרון של חודש יוני.
לגייס את הטכנולוגיה למאבק בפייק ניוז
לא נצא ידי חובתנו אם לא נזהיר את הקורא, שלא הכל וורוד. נכון, השקענו רבות, והתוצאות מדברות בעד עצמן במניעת נזק למרחב הסייבר - הן במונחי המידע האגור במחשבים והן בהגנה הפיזית על מערכות הנשלטות על ידי מחשבים (כמו ייצור חשמל וכדומה). עם זאת, המלחמה חשפה תחום נוסף הקשור לטכנולוגיית הסייבר שמחייב הפקת לקחים ושינוי כיוון. מדובר בתחום השימוש ברשתות החברתיות, כדי להשפיע על קהלים מסויימים. הקלות הבלתי נסבלת של יצירה והפצה של שקרים (פייק-ניוז) ברשתות החברתיות, אינה יכולה להימשך עוד. זו אחת הסיבות הישירות לכך, שישראל סובלת כיום מתדמית נוראה בעולם, למרות האכזריות במתקפה הברברית של החמאס.
מן הבחינה הטכנולוגית, אין זו בעיה גדולה מדי לפתח אמצעי הגנה שיסמנו ברשתות החברתיות את הודעות הפייק ויחסמו את הפצתן הנעשית כיום בדרך כלל באמצעות רשתות מלאכותיות של בוטים. תארו לעצמכם שלכל הודעה שתקבלו ברשתות החברתיות יהיה צמוד "רמזור" קטן: אור אדום ברמזור יצביע על חשד שמדובר בפייק, אור ירוק יאמר שלא נמצא חשד ואור כתום יופיע במקרה של אי וודאות.
זו הסיבה לכך, שנושא ההשפעה ברשתות החברתיות יתפוס מקום מרכזי בכנסי "שבוע הסייבר והבינה המלאכותית" הקרובים, כולל מושבים לא שגרתיים, שיעסקו בסייבר ואנטישמיות.
מחקר: בינה מלאכותית, אבטחת מידע וקיימות - המניעים העיקריים למודרניזציה של IT
נוטניקס, מובילה במחשוב היברידי מרובה עננים, חשפה את ממצאי הסקר והמחקר השנתי השישי שלה Enterprise Cloud Index (ECI), הבוחן את ההתקדמות הגלובלית באימוץ טכנולוגיית הענן בארגונים מכלל המגזרים. הסקר והמחקר חושפים כי השימוש במודלים היברידיים מרובי עננים צפוי להכפיל את עצמו במהלך השנה עד שלוש השנים הקרובות, כאשר מקבלי החלטות בתחום ה IT-מתמודדים עם לחצים חדשים למודרניזציה של תשתיות IT בשל מניעים כמו בינה מלאכותית, אבטחת מידע וקיימות.
הסקר מצא, כי רוב הארגונים ממשיכים להתמודד עם מתקפות הולכות וגוברות, כאשר הגנה מפני תוכנות כופר נמצאת בראש הדאגות של צוותי ה-IT. האיום של מתקפות כופר ותוכנות זדוניות ימשיך להיות האיום הקיומי המוביל על ארגונים מודרניים במהלך 2024. לפיכך, הגנה על נתונים ושחזור נתונים נותרו אתגר עימו הארגונים מתמודדים, שכן 71% ממשיבי הסקר שחוו מתקפת כופר דיווחו כי לקח ימים או אפילו שבועות לשחזר את הפעילות המלאה. כדי להתמודד עם בעיה זו, 78% מהארגונים מתכננים להגדיל את ההשקעות בפתרונות הגנה מפני תוכנות כופר במהלך השנה.
הכותב הוא ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון וראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב
