מוביל את המהפכה האדריכלית בהתיישבות הכפרית

לאחר שתכנן כ-1,000 בתים בעשרות קיבוצים ומושבים, הפך "אבי שטרנפלד אדריכלים" למשרד המוביל את המהפכה האדריכלית בהתיישבות הקיבוצית והכפרית. בראיון מיוחד הוא מסביר כיצד התכנון משפיע על מערכת היחסים הפנים-קיבוצית, איך משלבים חדש וישן ומעריך כיצד ייראה המרחב הכפרי בשנת 2048 בה נציין 100 שנה להקמת מדינת ישראל

אסף צור
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מוביל את המהפכה האדריכלית בהתיישבות הכפרית
מוביל את המהפכה האדריכלית בהתיישבות הכפריתצילום: הדמיה יח"צ
אסף צור
תוכן שיווקי

בניגוד לדעה הרווחת כאילו אין בישראל עתודות קרקע ובגללן היעדרן קיימת עלייה במחירי הקרקעות, נתפרסם לאחרונה, כי רק 10% מקרקע המדינה תפוסה על-ידי נדל"ן. מצד אחד זה מבורך, כי המרחב הפתוח חשוב לכולנו. מצד שני, יש לאן לצמוח ויש היכן ליישב. לתנועה הקיבוצית וליישובים במרחב הכפרי יש הזדמנות פז להשפיע ולהוביל את המהלך ליישוב הקרקע, תוך מתן הזדמנות למשפחות איכותיות להצטרף לסביבה ירוקה, איכותית ומגורים בקהילה תומכת.

"להבדיל מרכישת דירה בבניין בה אין ועדות קבלה ואין פרמטרים לאיכות רוכשי הדירות, דווקא בקיבוצים בהם מקבלים משפחות לאחר סינון כזה או אחר, ניתן ליישב וליצור אלפי בתים צמודי קרקע, ליישב את הארץ ולהזרים דם חדש ביישובים מתרוקנים", אומר האדריכל אבי שטרנפלד, המיסד והבעלים של משרד "אבי שטרנפלד אדריכלים", שנחשב למשרד מוביל בהתיישבות הקיבוצית והכפרית.

שליטה טובה יותר על צביון הבנייה

לדברי שטרנפלד, בניית בתים פרטיים בהרחבות בקיבוצים מיועדת, בראש ובראשונה, לבנים ממשיכים וטוב שכך. אך לעיתים יש צורך במאסה גדולה יותר של בתים כדי לתמוך בעלויות הפיתוח וכדי לעבות את הקהילה הקיימת. הבתים המתוכננים לא יהיו בשיטת "בנה ביתך", אחרת נקים שכונות מתעשרים חדשים בתוך קיבוץ. הבנייה המרוכזת הקהילתית נעשית לאחר התלבטות רבה של הקיבוץ ובמלאכת מחשבת של המתכננים. בבניית אב טיפוס של דגמים, האדריכל יכול להשפיע על צביון השכונה וההשתלבות שלה במרקם הקיים.

קיבוץ רמת הכובש צילום: עוזי פורת

שטרנפלד מציין, כי הקורונה, שעימתה את הציבור הישראלי עם אורחות חייו, ועם צורת המגורים השבלונית בדירות קופסה מתוחמות, האיצה את תחילת המעבר לבתים פרטיים בהם הגינה הפרטית משמשת מפלט מטרדות ה"סגר". ברור שחלום הבית הפרטי עם הגינה יועד עד כה רק למתי מעט שידם משגת. אך בתים פרטיים הנבנים בקיבוצים אינם נחשבים יקרים לבנייה והם צנועים, לרוב חד-קומתיים או דו-קומתיים, כך שמחירם הכולל הינו מחצית מבית שהיה נבנה בערים.

לדבריו, ככל שהוויכוח עם רמ"י והקיבוצים על עלויות הקרקע וזכויות השימוש בה יגיע לידי מיצוי, כך נוכל לחזות בהאצה גוברת ובגדילה משמעותית ביחידות הדיור. לתפיסתו, אין סיבה אמיתית להגדרת גודל קיבוץ ב-300-400 משפחות. אלה מספרים שנכתבו בידי בני אדם. אם ישנם קיבוצים שיש בהם עתודות קרקע, הרי היקף הביקושים והקיבוצים צריכים להגדיר את גודל שטח ההרחבה ומספר יחידות הדיור בה".

טיפוסי בתים שונים המותאמים לצרכי הלקוח

26 שנים חלפו מאז סיים שטרנפלד את לימודיו בבצלאל. ממשרדו המונה עשרה מתכננים במרכז הארץ הוא חולש על תחומי תכנון רבים - החל בתוכניות בינוי, דרך הרחבות קהילתיות ועד מרפאות לכל קופות החולים, מרכזים לוגיסטיים ועוד. כמו מתכננים רבים הוא מתכנן וילות ובתי יוקרה. את הידע שצבר בתחום זה הביא לשיא כאשר זכה בתחרות תכנון של צה"ל לשכונה ביישוב עומר עבור 120 אנשי קבע. מכאן הדרך לתכנון הרחבות קהילתיות הייתה קצרה.

במה שונה תכנון בית פרטי מבנייה מרוכזת בהרחבת הקיבוץ?

"בתכנון בית פרטי ללקוחות אשר אתה מכיר אישית, אתה תופר למעשה חליפה למידות מוגדרות. תכנון בית פרטי לוקח בחשבון את כיווני האור, הרוחות, נוף, מבנים שכנים וכיוצ"ב, בעיצוב הפנים אתה גם עונה לצרכים הספציפיים של הדיירים כגון גדלי חדרים, אמבטיה או מקלחת, מטבח עם מזווה, מטבח סגור לסלון או פתוח לסלון, פינת משפחה. כמו כן, נדונים נושאים עיצוביים כגון גרם המדרגות והמעקה, גדלי חלונות, יחסי הגדלים הין החללים השונים, חיפוי קירות בחומרי גמר ועוד. אבל כשאתה מתכנן שכונה של עשרות בתים, אין לך את האפשרות לעצב באופן פרטני ובעצם אתה מוסר בית למשפחה שמעולם לא דנה איתך בצרכים האמיתיים שלה. עקב כך עלה בעיני הצורך לאפשר בית שיש בו פשטות וגמישות לביצוע שינויים. שינויים בחלל טרם בניית הבית, או שינויים עתידיים בעת התרחבות המשפחה ועלייה ביכולות הכלכליות. פיתחנו במשרד שיטה המאפשרת, כבר בתחילת הפרויקט, לבחור דגם בית שבו ניתן לראות את השינויים האפשריים בו".

כיצד עובדת השיטה ומה מטרתה?

"בכל פרויקט שאנו מתכננים, אנו מציעים לצוות מינהלת הפרויקט ולדיירים ספר שינויים מובנה, מקצועי ומפורט, הכולל מגוון רחב של טיפוסי בתים שונים, המותאמים באופן אופטימלי לצרכי הלקוח. כך הלקוח יכול לבחור (עוד לפני תחילת תהליך הבנייה) האם הוא מעוניין למשל בדגם חד-קומתי או דו-קומתי? 4 או 6 חדרים? כמה ילדים יגורו בבית וזקוקים לחדר פרטי? האם מדובר בבני 50-60 שהילדים עזבו את הבית אך זקוקים לחדר אירוח? או למשל זוג צעיר הזקוקים לבית עם תכנון גמיש, שילך ויתפתח בעתיד בהתאם לילדים. האם הם מעוניינים בשני חדרי שינה או ביחידת הורים אחת גדולה? בעזרת השיטה של ספר שינויים מובנה, הכולל טיפוסי בתים שונים, ניתן לפנות ליזם/לקיבוץ מראש לפני תהליך בניית הבית, בעזרת מחירון מובנה של העלויות הדרושות לכל שינוי".

למה זה משתלם לכולם?

"ראשית, זה מביא לצמצום אי-הוודאות בבחירת דגם הבית; שנית, הכניסה לבית מסודרת יותר, משום שיועצי האינסטלציה, החשמל, האדריכל והקונסטרוקטור מקבלים מראש תוכניות מוכנות לסיטואציות השונות וכך העבודה אינה מתעכבת ; ושלישית, הלקוחות לא צריכים לשכור מעצב/ת פנים בעשרות אלפי שקלים, אלא מקבלים מראש את מגוון האלטרנטיבות לעיצוב".

מפת פרויקטים שטרנפלד צילום: משרד שטרנפלד

"כשאני בא לקיבוץ ומציע את ספר השינויים המובנה, קיימת הבנה לגבי מקצועיותנו והערך המוסף שאנו מוסיפים למיזם", מדגיש שטרנפלד. כשאני ואנשיי מציגים בכנס הדיירים את דגמי הבתים ואת אפשרויות השינויים בכל בית, זה רגע שבו ניתן לראות את אנחת הרווחה של הדיירים ואת ההתלחשויות ביניהם על הדגם המתאים לכל זוג. הבתים חכמים בפשטותם, עכשוויים בעיצובם ונבנים בתקציב המוגדר מראש".

לא דוחף ללקוח גחמות עיצוביות

משרד "אבי שטרנפלד אדריכלים" התמחה לאורך שנים בתכנון בתים צמודי קרקע והרחבות בקיבוצים וביישובים כפריים וקהילתיים מכל רחבי הארץ, בהם תוכננו כ-1,000 בתים פרטיים באיכות הגבוהה ביותר. זאת על סמך ניסיונו של המשרד בתכנון בתי יוקרה לאלפיון העליון, אותו הוא מממש בקיבוצים וביישובים הקהילתיים, תוך שמירה על האיכות והסטנדרטים הגבוהים ביותר, אך בתקציבים מהודקים ונגישים, כיאה לבתים בקיבוצים.

אבי שטרנפלדצילום: גל שרטנפלד

בין היתר תכנן המשרד בתים צמודי קרקע והרחבות בקיבוצים ובמושבים - העוגן (60 בתים), רבדים (80 בתים), רמת הכובש (80 בתים), גליל-ים (40 בתים), דביר (40 בתים), תלמי אליעזר (20 בתים), כפר תבור (100 בתים) חולדה ( 40 בתים) משואות יצחק ועוד. בנוסף זכה המשרד בתחרויות תכנון לשכונות מגורים בת 121 בתים לאנשי קבע בעומר, 66 בתים בתל מונד ובתכנון להרחבת היישוב מגדל (36 בתים), בנוסף לאשכולות (200 בתים), ורמות באר שבע (47 בתים).

שטרנפלד מגדיר את עצמו כאדריכל פרגמטי: "אינני אוהב לדחוף ללקוח גחמות עיצוביות, אשר לא תעמודנה במבחן הזמן. וברור שאין טעם להכניס לתוך בית בקיבוץ אלמנטים מנקרי עיניים או יקרים כיוון שזה מתסכל את כל הצדדים וזה כמו לכתוב שירים שבסופו של דבר יאופסנו במגירה. המרקם החברתי בקיבוץ הוא עדין, מארג של ותיקים וחדשים, צעירים ומבוגרים. כולם עדיין נפגשים בחדר האוכל. לכן, בתכנון שכונה חדשה, חשוב שהיא תתמזג ברוח הקיבוץ הוותיק. דרכי הגישה יהיו המשכיים, שבילי הולכי הרגל ימזגו את לב הקיבוץ אל ההרחבה וראוי להימנע מחניות צמודות לבתים. כך אפשר לשמור על צביון הקיבוץ ולשמר את אורח החיים הייחודי המאפיין קיבוץ".

כיצד ייראה לדעתך המרחב הכפרי בשנת 2048 בה נציין 100 שנה להקמת מדינת ישראל?

"לא מן הנמנע שהיישובים הכפריים יעברו שינוי דמוגרפי שממנו יצמח שינוי פיזי. ככל שיותר אנשים יעברו לגור בקיבוצים וככל שאוכלוסיית הבנים הממשיכים תגדל, כך יהיה צורך לענות על ביקושים. הקיבוצים והיישובים הכפריים יצטרכו להגדיל את כמות יחידות הדיור/למ"ר וכך יתוכננו גם בתים בבנייה רוויה, כלומר בתי דירות. בתי דירות אלה יעשו לא על-פי המתכונת העירונית של בנייה לגובה, אלא כדירות 2-5 חדרים בתצורה אופקית, עם מרחבים ירוקים בין המבננים.

"אין לדעת מה צופן העתיד, אך ההיסטוריה מוכיחה לנו, שוב ושוב, כי דברים שנראו לנו כטאבו לפני 30 שנה משתנים ללא הרף ולא ניתן לקפוא על השמרים. הבנייה היא לא גחמה נדל"נית. היא צורך אנושי הנובע מגידול האוכלוסייה ומשיפור מתמיד ברמת החיים. הקיבוצים אינם יכולים לעמוד מן הצד והם ייאלצו להתאים עצמם לדרישות הבאות מבפנים ומבחוץ.

"לסיכום, מגיעה לנו פיסת שפיות, בית קטן עם חלקת דשא, שכנים חברותיים ודרכי גישה תחבורתיים מהירים למקום העבודה. אני מקווה שבעוד 28 שנה לא נזדקק יותר ל'דיור למשתכן' שהוא המהדורה העדכנית לשיכונים של פעם. תנו לנו לתכנן בתים, תנו לנו לבנות, תנו לנו לבנות קהילה וליצור חיים".

בחזרה למדור