למרות ההעלאות האחרונות של ריבית בנק ישראל, האינפלציה עדיין ברמה גבוהה. עליות המחירים מתרחשות ברחבי ענפים וסקטורים שונים. רבים חוששים מהאטה כלכלית ואף מכניסה למיתון ממושך. ברקע, המשך השיבושים בשרשראות האספקה והמלחמה באוקראינה שייקרה את עלויות חומרי הגלם והאנרגיה – וכן המשבר הפוליטי הנמשך כאן בארץ. כל הגורמים הללו מרחפים מעל כלכלת ישראל כעננה המתקדרת. מהמערכת הפוליטית נשמעות הצעות לפתרון המשבר ולהזנקה מחודשת של הכלכלה – אך חלקן הגדול הן לא יותר מסיסמאות שגורות. רגע לפני שהציבור הישראלי יוצא לקלפיות, עדיין אין תוכנית כלכלית מקיפה לשנים הקרובות.
באיגוד לשכות המסחר החליטו להרים את הכפפה ולנסח מתווה מקיף וקונקרטי לכלכלת ישראל. באיגוד מגדירים מספר יעדים ואתגרים שיאפשרו את הצעדת הכלכלה קדימה, היערכות תואמת לשנים הקרובות – ובעיקר טיפול בבעיות העומק שגובות מחיר כבד מהמשק הישראלי כבר עשרות שנים.
"אחרי הבחירות הקרובות, הקואליציה והאופוזיציה צריכות לעבוד יחד כדי להתמודד עם מספר אתגרים מרכזיים במשק ובכלכלה", אומר נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין. "אין לנו יותר את המותרות שהאופוזיציה תכשיל מהלכים החשובים לכלכלה על שום שמקורם בקואליציה".
כבר למעלה מחמישים שנה שלין נמצא בזירה הציבורית. במהלכן הוא צבר ניסיון בתפקידי מפתח בנושאי כלכלה, משפט ופוליטיקה. בשנת 1979 הוא כיהן כממונה על הכנסות המדינה, ב-1982 עבר לתפקיד מנכ"ל משרד האנרגיה וסייע להתמודד עם מחירי האנרגיה הגבוהים דאז, וב-1984 נבחר לכנסת מטעם הליכוד. בתור חבר הכנסת קידם את חוק ההגבלים העסקיים וחוקים נוספים, היה שותף לחקיקת תוכנית הייצוב של שנת 1985 ואף העביר רפורמה פוליטית מקיפה לשינוי השיטה הפוליטית בארץ.
בהובלתו של לין איגוד לשכות המסחר חושף כעת את קווי תוכניתו הכלכלית לשנים הקרובות: ממחירי הדיור ויוקר המחייה ועד לעומס הרגולטורי והגידול במגזר הציבורי – ששת האתגרים המשמעותיים ביותר של כלכלת ישראל בשנת 2022.
הורדת יוקר המחייה
"יוקר המחייה מתחלק לשניים", מסביר לין. "אין לנו שליטה על מחירי חומרי הגלם, האנרגיה וההובלה הימית – הם מתקיימים ברמה הגלובלית. אבל המרכיב השני ביוקר המחייה הוא כל אותם צעדים שאנחנו עושים כמדינה המייקרים את החיים בארץ. עברנו באיגוד על שורת תחומים במטרה לזהות את המקומות שבהם המדינה תורמת לעליית המחירים.
"אחת הסוגיות הללו היא מערכת המסים", הוא מסביר. "מס ארנונה העולה אוטומטית בצירוף העלאות חריגות; עדיין מסים גבוהים על יבוא מזון; מסי קנייה חדשים על צריכה; מסים נוספים על המגזר העסקי, כמו על שמנים ממסים לרכב; ומסים כבדים על רכבים ונדל"ן. מערכת המסים בארץ מסורבלת ומכבידה וכך יוצרת עומס נוסף. מחירי ההובלה הימית זינקו מאז הופעת נגיף הקורונה. על ההתייקרות בעלויות השינוע המדינה גובה מסי יבוא. בתור הממונה על הכנסות המדינה, דאגתי לבטל או לצמצם 11 מסים שונים ולפשט את מערכת המסים בארץ, והרשימה ארוכה: נמלי ים העובדים בתת–תפוקה, נטל רגולציה ממאיר ועוד".
הורדת מחירי הדיור
"אם לא נוריד את מחירי הדיור בישראל, אנחנו הלכה למעשה נגרש את האזרחים הצעירים מהמדינה", מתריע לין. "לא יכול להיות מצב שבו צעירים שמשרתים בצבא, רוכשים מקצוע ועובדים לפרנסתם יגלו שאין ביכולתם לרכוש דירת מגורים ללא סיוע משפחתי. כיום אין תחושה שהממשלות האחרונות מבינות את חומרת הבעיה בראיית ההשפעה על עתיד המדינה. הורדת המחירים מחייבת החלטות מרחיקות לכת ויכולת ביצוע נחושה. המפתח טמון בהפשרת קרקעות לבנייה, בנייה ממשלתית מאסיבית, גיוס עובדים זרים וקיצור הליכי הרישוי בדרך לקבלת היתר בנייה".
העלאת התוצר לנפש
"התוצר לנפש במדינת ישראל עלה מאוד בעשורים האחרונים. במונחי כוח קנייה, הוא עומד כיום על 44 אלף דולר לשנה – כאשר בצרפת התוצר לנפש הוא 50 אלף דולר ובגרמניה 58 אלף דולר. היעד העליון שלנו חייב להיות המשך תנופת הצמיחה. כדי לממן את הוצאות ביטחון החוץ וביטחון הפנים, את ההשקעות בחברה ושאר היעדים הכלכליים שלנו – עלינו להגדיל את משאבי המדינה. הגעה למטרה הזאת עוברת דרך הגדלת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה. כיום יש פערים עצומים בין שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של חרדים, ערבים ויהודים חילונים. חייבים לצמצם פערים אלה. בנוסף, יש להגדיל את הפריון – גם בעזרת השקעות הוניות וגם בעזרת הפחתת הנטל הרגולטורי על עסקים".
הפחתת נטל הרגולציה
המפתח לצמצום הרגולציה במדינת ישראל, אומר לין, הוא הכרה אמיתית בחומרת הבעיה בצד נחישות הממשלה. "עסקים לא יוכלו להעלות את הפריון כשהם צריכים להתעסק עם עומס הרגולציה השוחק. מדינת ישראל ניסתה להתמודד בעבר עם הבעיה הזו ונכשלה. בשנת 2014 העבירו את החלטת הממשלה 2118 לצמצום הרגולציה והבטיחו להוריד את הנטל הרגולטורי ב-25% תוך חמש שנים. זה פשוט לא קרה. הרשות החדשה לפיקוח על תחום זה כיום חסרת סמכויות. כל שר רוצה להעביר חוק שייראה טוב בעיניי הציבור ולכן מוסיף עוד ועוד הצעות חוק יזומות שלו בניגוד להחלטות ממשלה".
סגירת הפערים בין המרכז לפריפריה
"ההתמודדות של המדינה עם הפערים בין ערי המרכז ליישובים בפריפריה לא יכולה להסתכם במינוי שר לגליל ולנגב", הוא אומר. "צריך לבצע שורת פעולות מרכזיות שמכוונות וממוקדות מול הפריפריה – החל ברמת החינוך ומוסדות התרבות, דרך קידום אפשרות לפתיחת עסקים קטנים ובינוניים וכלה בהכוונה מועדפת של השקעות חשובות בשירותים ובתעשייה".
המונופולים המוחלטים שבבעלות המדינה
"מבנה המשק הישראלי בעייתי מאוד. במוקד פעילותו מספר מונופולים מוחלטים בבעלות המדינה: נמלי הים, חברת החשמל, שדות התעופה, רכבת ישראל ומערכת המים. אין לגופים הללו תחרות. ובכל זאת, רשות התחרות מסרבת לגעת במונופולים הללו. כבר שנתיים שאנחנו באיגוד דורשים מהרשות לבדוק למה נמלי הים עבדו ועדיין עובדים בתת-תפוקה. לרשות התחרות יש את הסמכויות הנדרשות על פי חוק, אבל היא מחפשת תירוצים להימנע מהעיסוק במונופולים המוחלטים הללו. לעומת זאת במגזר העסקי, רשות התחרות נוהגת אחרת ויוצאת להילחם בשקיקי התה של ויסוצקי".
בנוסף לששת היעדים האסטרטגיים הללו, לין מצביע גם על שתי סוגיות בוערות נוספות. "המגזר הציבורי בישראל הוא בעיה כבדת משקל", הוא אומר. "חצי מתקציב המדינה הולך על משכורות ונגזרות של משכורות במגזר הציבורי. בעשר השנים האחרונות לא צמח בכלל מספר העובדים בתעשייה. במסחר ובענפים עסקיים אחרים צמח מספר העובדים ב-25%-30% ואילו במגזר הציבורי ב-56%. חייבים לייעל את מבנה העובדים במגזר הציבורי. לא בהכרח דרך פיטורים – יותר ניידות פנים במגזר הציבורי מול הפחתה הדרגתית של המתפטרים והיוצאים לפנסיה.
"צריך לתת את הדעת גם לפיגור בבניית תשתיות התחבורה", מוסיף לין. "אי אפשר לחכות למטרו – חייבים לשפר את הכבישים והגשרים. מעבר לנזק הכלכלי שמורגש בכל חברה שמשנעת מוצרים וסחורות ומעבר לפקקים, הפיגור הזה גובה מחיר גם בחיי אדם".
בשיתוף איגוד לשכות המסחר
