רעיה שטראוס, יזמת חברתית, פילנתרופית ואשת עסקים, אמרה בכנס שוויון וגיוון במגזר העסקי של TheMarker Lables כי כנראה חיה כל חייה בבועה. "עד השנים האחרונות לא הכרתי את המילה 'מגדר'", הודתה שטראוס בשיחה עם בתה, ד"ר נאוה מיכאל־צברי מהפקולטה לניהול ע"ש קולר, אוניברסיטת תל אביב. את השיחה הנחתה העיתונאית ואשת התקשורת לוסי אהריש.
שטראוס העידה: "נולדתי למשפחה שבה אבא ואמא שלי עבדו יחד. הוא האמין בה והם היו צוות. אצלנו בשטראוס הועסקו בכל משרה שנשאה עמה שכר גברים, נשים, ערבים או יהודים. לא היה שום הבדל. זו המציאות שבה גדלתי בנהריה: מיעוט יהודי בתוך אוכלוסיות של מוסלמים, דרוזים, נוצרים ועוד".
שטראוס ענתה לשאלתה של אהריש עד כמה אפשר להגיע לשוויון בין בני המשפחה בתוך עסק משפחתי, ואמרה כי "זה היה מובן מאליו. יש משהו מיוחד בגליל המערבי שמאפשר לנו לחיות יחד בכבוד הדדי, ולכן לא הייתי מודעת לנושא של גברים מול נשים או יהודים מול ערבים. היינו כולנו יחד".
ד"ר מיכאל־צברי, שחוקרת בין היתר עסקים משפחתיים, הוסיפה כי מציאות זו התאפשרה הודות לסבה ולסבתה. היא ציינה: "בנות שנולדות לארגונים משפחתיים גדולים הופכות להיות דור ההמשך של ההנהלה. זה קורה כי הן נמצאות במשפחה, ולכן גם באותם עסקים יש יותר נשים מובילות. אנחנו הנשים המחנכות של הדור הבא, והעובדה שהתהליך קורה לאט תלויה רק בנו".
בנוסף היא הצביעה על מחקרים שמצאו כי אם למנכ"ל חברה יש בת בכורה — כל השכר של הנשים באותו ארגון יעלה, ובמקרים שבהם המנכ"ל נשוי לאישה שאינה עובדת — שכר כל הנשים בארגון יירד.
שיתוף פעולה מוצלח בין האחים
"מבחינת אבא שלי כל אישה היתה צריכה להיות עצמאית עם מקצוע, שכר וקריירה", סיכמה שטראוס. "הוא גם חילק את המניות בשטראוס שווה בשווה ביני לבין אחי, מיכאל. כשהחברה היתה קטנה לא רציתי שאחי ואבא שלי יריבו, אז הצעתי לתת את המניות שלי למיכאל.
"אבא שלי ענה לי שלא אעז להעלות את הנושא שוב. הוא ידע למה הוא נתן לי אותן והוא צדק. שיתוף הפעולה עם מיכאל הביא להצלחה הגדולה של שטראוס. היו בינינו אהבה גדולה ואמון מוחלט. אני הייתי אישה פורצת דרך בשטראוס".
