"נשים שאומרות שהן לא נתקלו בחוסר שוויון — זו עובדה לא רלוונטית. המציאות היא מה שמשנה", כך אמרה רגינה אונגר, יו"ר קבוצת חמת וקבוצת יהודה רשתות, בכנס שוויון וגיוון במגזר העסקי של TheMarker Labels. לדברי אונגר, "דווקא בעידן מתקדם וטכנולוגי, התקופה האחרונה מתאפיינת בגל של שמרנות והיעדר גיוון מגדרי". לראיה, הוסיפה, "בישראל אין היום ולו מנכ"לית אחת במשרדי הממשלה. על אף ההבנה שגיוון והכללה תורמים לצמיחה ולשורת הרווח, תקרת הזכוכית בהחלט מורגשת".
בפאנל שעסק במקומן של נשים בדירקטוריונים ובמוקדי קבלת ההחלטות ציינה תמי גוטליב, יו"ר כפר עזה בעבר ודירקטורית בחברות ציבוריות, כי בעבר נשלטו הדירקטוריונים בידי גברים באופן בלעדי — אך גם כיום אין חובת מכסה לנשים. "הדרך היחידה ליצור שינוי אמיתי וארוך־טווח תהיה בחקיקה", הדגישה גוטליב, "חקיקה היא ששינתה את המציאות עבור חברות ממשלתיות וגופים סטטוטוריים, ובזכותה יש כיום 43% ייצוג לנשים", אונגר וגוטליב היו תמימות דעים באשר לחשיבות המכרעת של החקיקה לקידום הסוגיה. אולם בחברות הציבוריות ובמגזר הפרטי הנתונים לא מעודדים. "במגזר הפרטי, לעתים רחוקות נמצא מנכ"ליות ויושבות ראש. הגיוון לא מגיע לראש הפירמידה", הסכימו השתיים. לדברי גוטליב, לא אחת נתקלה באמירות מקוממות דוגמת "יש לנו כבר אישה", או בגישה שטוענת ש"הדברים יסתדרו מעצמם". לדבריה, אם נמשיך כך — לעולם לא נצליח להגיע ליעד. "הרבה פעמים בכירים יאמרו שאינם מכירים נשים מתאימות, ובשל כך יש לנו היום את 'פורום הנשים הדירקטוריות' — ונשמח להציע אישה מתאימה לכל משרה בכירה".
ואמנם, במגזר העסקי אפשר למצוא כמה חברות המציגות תמונה שוויונית. בחברת קליל תעשיות, למשל, הדירקטוריון זוכה לרוב נשי. "אני גדלתי בין אחיות ולמדתי בחברה נשית", העיד צורי דבוש, יו"ר קליל תעשיות, "ולכן כשאני מקבל קורות חיים — אני בוחן אותם לפי הניסיון והיכולת ולא לפי המגדר". לדבריו, לכל אחד מאיתנו יש אחריות להוביל לשילוב יותר נשים בתפקידים בכירים. "נשים צריכות לדבר עם בני הזוג שלהן על כך, וגברים צריכים להכיר בעובדה ששילוב נשים בתעשייה יועיל לכולם".
לדברי ד"ר עופר בורובסקי, יו"ר פלסאון תעשיות, נשים בעלות מקצוע מביאות איתן איכויות ייחודיות. "אצלנו זה אף פעם לא היה עניין כי הנשים מהוות חלק אינטגרלי מהארגון", הסביר. לפי בורובסקי, גברים דווקא הרבה יותר ביקורתיים לארגון שבו הם עובדים. "אני חושב שדירקטוריונים שיהיו בהם הרבה נשים ירוויחו מאוד — גם אם הרזומה לכאורה לא מתאים".
נשאלת השאלה מדוע עדיין קשה לנשים להשתלב בתפקידים בכירים על אף התוצאות שהן מובילות בשטח. "זה עניין של קונספציה חברתית וציבורית", הסבירה גוטליב. "רוב הגברים נמצאים במוקדי ההחלטות", הסבירה, "ונוח להם יותר לגייס גברים אחרים שממילא נמצאים במעגלים שלהם". בתקופה שבה חקיקה שוויונית נראית רחוקה מתמיד, החובה של נשים היא לקדם את השינוי בעצמן: "אם נחכה שמישהו אחר יעשה את זה למעננו ולא נדחוף את עצמנו — זה פשוט לא יקרה".
מנחה: ד"ר אפרת ליאני, יזמת, יועצת עסקית מומחית ומרצה למנהיגות עסקית; משתתפים: תמי גוטליב, יו"ר כפר עזה בעבר ודירקטורית בחברות ציבוריות; צורי דבוש, יו"ר קליל תעשיות; רגינה אונגר, יו"ר קבוצת חמת וקבוצת יהודה רשתות; ד"ר עופר בורובסקי, יו"ר פלסאון תעשיות
