פרופ' רונית קרק, מומחית למנהיגות ומגדר במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, דיברה על מנגנונים סמויים שיוצרים אי־שוויון מגדרי בשוק העבודה. "החסמים השקופים הם אלה שאנחנו לא רואים ביומיום, אבל משפיעים בצורה משמעותית. כשמצליחים לפרק אותם, רואים שינוי שיש לו השלכות בייצוג של נשים. משם, הדרך למעורבות שלהן בעמדות ניהול, שלא לומר עמדות מפתח, מתקצרת".
החסמים השקופים יכולים להיות אי־התאמה של צרכים של נשים לסביבת העבודה. "דוגמה לכך היא העובדה שלטייסות בישראל אין מתקן למתן שתן באוויר. לכן, נשים בוחרות בטיסות קצרות יותר, מה שמוביל לצבירה של פחות שעות טיסה מגברים. זהו מנגנון סמוי".
ישראל צועדת אחורה
לדברי קרק, "ישראל צעדה קדימה וב–2022 הגענו למצב יחסית טוב מבחינת ייצוג של נשים בעמדות מפתח במשרדי הממשלה ובשירות הציבורי. אבל באחרונה הידרדרנו בכל מדדי הדירוג של ייצוג נשים בכלכלה ובתעסוקה, במדדי השפעה ועוצמה פוליטית ובקריטריונים שונים במגדר הגענו בדירוג OECD למקום האחרון מתוך 38 מדינות. בממשלה הקודמת כיהנו 9 מנכ"ליות משרדי ממשלה, היום מכהנות שתיים. השוק הפרטי בישראל הוא אחד הגרועים בייצוג של נשים בכירות ולמרות כל המאמצים, הנתונים עדיין מצביעים על פערים של עד 157% לטובת גברים". קרק מבקשת "להפסיק עם סדנאות ההעצמה הנשית ולתת לנו את מה שאנחנו באמת רוצות — שכר שווה וזכויות שוות".
כשהגברים נרתמים לנושא
"בשנים האחרונות גברים נרתמים לנושא. אחד האנשים שהצליח לייצר שינוי משמעותי היה מנכ"ל האולימפיאדה של יפן. הוא הכניס ענפים ותחרויות שיש בהם יותר נשים לאולימפיאדה. ענפים שהשיפוט בהם אינו נשען על מידות כמו זמן, גובה ואורך, למשל, גלגליות וסקייטבורד. בנוסף, אם באולמפיאדת ריו רוב הפרסומות בשעות השיא של השידורים פנו לקהל הגברי, המנכ"ל היפני דאג שבמהלך שידורי האולימפיאדה יהיו יותר פרסומות עבור נשים על המסך.
לאמצעי התקשורת המסקרים את האולימפיאדה הוא שלח מדריך בכוונה להשפיע על האופן שבו התקשורת מסקרת אירועי ספורט, כך שבקשות כמו להימנע מביטויים כמו קרב חתולות או להימנע מצילומים בעלי קונוטציה מינית היו חלק מהדרישות לשידור ראוי. "כשחזון פוגש שיתוף פעולה בין גברים לנשים, שינויים מערכתיים וחשיבה יצירתית, מצליחים לייצר שינוי גדול", סיכמה קרק.
