הדרישה ליחסים שוויוניים ומכבדים במקום העבודה הפכה מורכבת עוד יותר, כאשר בחודשים האחרונים אנחנו מתמודדים עם מציאות קיצונית ומקוטבת. בימים אלו, של מחאה ומהפכה משפטית, עובדים רבים מצאו את עצמם בעמדה מנוגדת למעסיקים שלהם, או בתחושה שהם לא זוכים לייצוג ולהכלה.
"אנחנו נמצאים בצומת מורכב, כיוון שמה שקורה בחברה הישראלית נכנס גם לעבודה שלנו, וצריך לתת את הדעת על זה", אמרה ד"ר מיכל שוסטר, ממרכז אקורד, בשיחה עם מלכי רוטנר, מנהלת מרקו"ם עמותת בעצמי בכנס גיוון והכללה בתעסוקה 2030 של TheMarker Labels.
שנאה על רקע דעה
לדבריהן, בימים שנדמה שנושא השיחה היחיד הוא המצב הפוליטי, לא ניתן למנוע את העיסוק בכך גם במקום העבודה. "נוצרו מתחים שמשפיעים על היחסים ועל האפקטיביות הארגונית", ציינה רוטנר, "יש תחושת איום, ואפילו הימנעות מעבודה משותפת, אנשים פחות מגיעים לעבודה". לריבוי הזהויות בחברה הישראלית נוסף כעת גם הקיטוב - שנאה על רקע דעה. ולכן, לדבריהן, אחריות רבה מוטלת כיום על המעסיקים, כיוון שבין אם מביעים עמדה נחרצת או לא, העובדים מודעים לעמדה של המעסיקים שלהם, ופועלים בהתאם. "חלק מהמאמץ צריך להיות מופנה לשמירה על הערכים של הוגנות וסובלנות, ולאפשר לכל עובד לבטא את הקול שלו, בלי לפגוע באחרים".
הן הוסיפו ואמרו כי השיח בנושא חייב להיות פתוח ומכיל, כיוון שדווקא בארגונים מגוונים עלולים להיווצר מתחים הרסניים. בנוסף, כיוון שארגונים רבים בוחרים להביע עמדה גלויה, הדבר עלול לגרום למצוקה בקרב עובדים שמרגישים שהם בדעת מיעוט. "גם במקרים שהמנהלים בוחרים להביע עמדה של פשרה והידברות, מבחינת העובד גם זו נקיטת עמדה", אמרה שוסטר והוסיפה כי המצב הפוליטי הנפיץ עלול להיות מנוגד לתהליכי הגיוון וההכללה. "יש קבוצות שפחות מיוצגות בתוך מה שקורה, וחשוב גם לבטא את זה בדינמיקה הארגונית". השתיים הוסיפו ואמרו כי גם בארגונים שמחליטים לנקוט עמדה, חשוב להעביר לעובדים מסר ברור, כי הם רשאים לפעול על פי צו מצפונם, מבלי שזה יירשם לחובתם.
"התקופה הנוכחית היא גם הזדמנות להביט לתוך הארגון ולראות עד כמה אנחנו באמת מכלילים ומגוונים", אמרה רוטנר, "האם אנחנו מסוגלים להעסיק עובדים עם גיוון עמוק בדעות ובאידאולוגיות, האם כל הצוות בעבודה יוצא להפגין? צריך לקחת את התקופה הזאת כהזדמנות לראות איפה אפשר לשפר תהליכים". היא הוסיפה כי חשוב בראש ובראשונה להסתכל סביב. "תובנה חשובה היא לבחון בישיבות הצוות מה רמת הגיוון מסביב לשולחן. כאישה חרדית אני מסתכלת ורואה שאמנם מדברים על גיוון והכללה אבל אם יש קבוצה שהיא 20% מהאוכלוסייה והיא לא נמצאת פה, זו שאלה. בנוסף, ישיבה מסביב לשולחן היא הזדמנות לדיון על דעות ואידיאולוגיות. צריך להסתכל מסביב ולשאול, האם כל הצוות שיושב סביב השולחן יוצא להפגנות? זה גם אומר משהו על רמת הגיוון של הארגון". לסיכום, אמרה שוסטר, כי המשבר הנוכחי הוא גם אפשרות לתיקון. "בחוץ יש לנו פחות כוח לשנות, אבל בתוך מקום העבודה, יש הזדמנות לעשות תהליך ריפוי ענק".
