בשנים האחרונות עוד ועוד עסקים מובילים במשק מצרפים עובדים בעלי מוגבלויות לשורותיהם, כחלק מובנה באסטרטגיה של החברה. אבל יש גם ארגונים וחברות שזיהו את היתרונות בעסק חברתי, שנים לפני שזה הפך לפרקטיקה מקובלת.
הסיפור של יקב טוליפ מוכיח שגיוון והכללה לא מיועד רק לארגונים גדולים, אלא מהווה מהלך כלכלי ונכון עבור כולם. בכנס גיוון והכללה בתעסוקה 2030 של TheMarker Labels, שוחח רועי יצחקי, מנכ"ל יקב טוליפ, עם אביטל ינובסקי, מומחית בגיוון והכללה בהיי טק, וסיפר על המהלך שהוביל להקמת היקב. "לפני 20 שנה, אחרי שהשתחררתי מהצבא, רציתי להקים עסק שמייצר יין, ואחת המחשבות התמימות שהיו לי אז, הייתה לשלב בעסק משהו שגם יתרום לחברה". יצחקי החליט שהוא מעוניין להעסיק את תושבי כפר תקווה, מושב שיתופי שכל 240 תושביו הם בעלי מוגבלויות. "פניתי לרכז שלהם, ובמקום לזרוק אותי מכל המדרגות, הוא נתן לי חיבוק גדול", סיפר.
היקב נפתח עם עובדים ספורים מכפר תקווה, וכיום הוא מעסיק כמה עשרות עובדים. "בהתחלה היו לי המון חששות, כי מעולם לא הייתה לי אינטראקציה עם אנשים עם מוגבלויות. אבל זה עבד טוב, והיום אנחנו אחד היקבים המובילים בארץ", אמר.
כיום מעסיק יקב טוליפ עובדים עם מוגבלויות כחלק מובנה באסטרטגיה הארגונית שלו. לדברי יצחקי, הגיוון התעסוקתי בולט, עם רוב נשי ברור, עובדים חרדים לצד להט"בים, חובשי כיפות סרוגות ועולים חדשים. "אני חושב שמימשנו גיוון תעסוקתי בצורה הכי טובה שיש, ועצם זה שאנשים מעולמות שונים עובדים זה לצד זה – מבחינתי זו כבר הצלחה", אמר והוסיף כי העבודה ביקב מעניקה גם משמעות וחדוות עשייה, המובילה לנשירה אפסית של עובדים. "כולנו קמים בבוקר והולכים לעבודה, כי צריך להתפרנס – אבל כשאתה קם והולך לעשות משהו שיש לו משמעות, זה מרגיש אחרת".
לדברי ינובסקי, גיוון תעסוקתי עשוי להביא איתו גם לא מעט אתגרים, שחשוב להיות מודעים אליהם. "כמובן שיש אתגרים", הודה יצחקי. "בארגון כמו שלנו שמעסיק אנשים עם מוגבלויות, ההתמודדות היא יומיומית. מדובר באנשים בוגרים, שלפעמים צריך להתייחס אליהם כמו לילדים, לוודא שלקחו תרופות, ששטפו ידיים. יש גם אינטראקציות קצת יותר רגשניות בין העובדים, וצריך גם לקחת בחשבון שכמות העובדים תהיה גדולה, כי התפוקה של כל אחד מהם נמוכה יותר. אבל כל זה מתגמד מול היתרונות האדירים, ופה טמון הקסם של הדבר הזה".
בשיתוף יקב טוליפ
