מחלת ההשמנה בישראל מתפשטת ככל שעוברות השנים, והגיל שבו מתחילים להבחין בנזקים הבריאותיים להם היא גורמת הולך ופוחת. בוועידת "סוכרת והשמנה — חשבון לאומי" של TheMarker Lables הציג פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומי לסוכרת, נתונים המלמדים על עלייה מדאיגה בתחלואה: אם בשנת 1990 אובחנו בישראל 180 אלף חולי סוכרת, הרי שבתוך שלושה עשורים האמיר מספרם לכ–700 אלף חולים. יתרה מזו, בכל הקשור לביצוע פעילות גופנית ישראל מדורגת במקום אחד לפני אחרון במדד מדינות OECD.
"לאחרונה ביצענו סקר בקרב תלמידי כיתות ז' בטבריה", אמר רז, "ומצאנו ש–30% מהילדים שם סובלים מהשמנת יתר, וחלק קטן יותר סובל מעודף משקל". לדבריו, מדובר בבעיה שהולכת וגדלה. "בהשוואה לאירופה אנחנו במקום פחות טוב, וזו עובדה", קבע רז. "הסיכויים לכך שילד שמן בגיל שלוש וארבע יהפוך למבוגר שמן הולכים וגדלים".
רז התייחס לסכנות הטמונות לנשים הרות המצויות בהשמנת יתר. בפאנל "להתבגר עם השמנה: צמצום פערים, אתגרים ותוכניות התערבות", שאותו הנחה הפרשן הכלכלי של חדשות 13 מתן חודורוב, אמר רז כי "אישה בהיריון שסובלת מהשמנת יתר — יש לה לרוב תנגודת לאינסולין". לדבריו, הגוף שלה לא מנצל את הסוכר בצורה מספקת, ולכן הלבלב שלה צריך להפריש יותר אינסולין. "ומה אינסולין עושה לעובר?" המשיך רז, "הוא יוצר אצלו רקמות שומן. כך אתה מוצא ילד עם עודף ברקמות שומן, שלא נעלמות". בשל כך המליץ רז לנשים הרות דווקא לנסות לרדת במשקל, ולא לעלות ב–20 או 30 ק"ג. "עם זאת, המוח של הילדים ניתן לשינוי עד גיל 4, ואפשר להטמיע בו ערכים של שתיית מים ואכילה נכונה לצד צריכה מופחתת של שומן ומזון מתועש", הסביר רז.
ח"כ יונתן מישרקי, יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת, הודה שנחשף לפערים שבין הפריפריה למרכז בכל הקשור להיקף מחלת ההשמנה בדיון בחודש אפריל. "קיים פער של כמעט 50% בין ילדים ובני נוער מיישובים במצב סוציו־אקונומי נמוך המצויים בעודף משקל לעומת אלה שבמצב סוציו־אקונומי גבוה", גילה מישרקי. לדבריו, קיימת קורלציה ברורה בין השמנה לעוני ובין השמנה למגורים בפריפריה. "יש היום עשרות אלפי ילדים ללא ביטחון תזונתי", אמר.
מישרקי נשאל באשר לצעדים שנוקטת המדינה כדי לצמצם את הפערים בין המרכז לפריפריה ביחס להשמנה והשיב כי "בסופו של דבר ילד שמן נופל כנטל על המדינה בעשרות מיליארדי שקלים". לדבריו, משרד הבריאות מבין את הצורך בחינוך לחיים בריאים כבר בגיל הרך. "בפני הוועדה הוצגה תוכנית עבודה בנושא זה, החל במרפאות טיפת־חלב וכלה בפרויקטים של הזנה בצהרונים". מישרקי התחייב כי הוועדה תעמוד על כך שתוכניות ההזנה יגיעו לילדים הזקוקים להן.
ח"כ נעמה לזימי, יו"ר ועדת הצעירים של הכנסת החברה גם בוועדות החינוך והכספים, הדגישה בדבריה כי "חברה אמורה לחנך לנורמות, לא לכפות אותן. כך לגבי ערכים וסוגיות מוסריות, וגם לגבי אורח חיים בריא והנגשה של מידע וידע בקרב ילדים וילדות, שלא לדבר על נוער". בנוגע למס הסוכר, שהוטל על משקאות ממותקים ובוטל בידי הממשלה הנוכחית, העידה לזימי כי "כשהוא חוקק בוועדת הכספים ביקשנו שחלק מהסכום ייצבע לטובת חינוך לתזונה בריאה בבתי הספר. לא היה מדובר בסכום מלא, אך הצלחנו לגרום בסוף לאוצר לרדת מהעץ — ולצבוע את הכסף".
באשר לצעדי המדיניות הנדרשים לטובת שינוי במסגרות החינוך הציעה לזימי כי "אפשר, לדוגמה, להוציא את המכונות לשתייה מתוקה מבתי הספר, או להקים מתקני כושר". לדבריה, יש לעודד ילדים ובני נוער להשתמש פחות במסכים, ופשוט לצאת החוצה מהבית "לתנועות נוער, לחינוך לא פורמלי או לחוגים מסובסדים". לזימי הדגישה כי חשוב שילדים ובני נוער יהיו מודעים להשלכות ארוכות־הטווח של ההשמנה, "שכן הנזקים הם הרי גורל. אם יסבירו להם, אפשר לסמוך עליהם שהם יבינו את המסר".
חברי הפאנל התייחסו גם לרפורמת היבוא, המוכרת גם בשמה "מה שטוב לאירופה — טוב לישראל", שאמורה להתיר יבוא מוצרים לישראל בלא חסמים או תקנים מקומיים, מתוך הסתמכות על בקרות אירופיות. מישרקי ציין כי מודלים שונים בעולם בחנו את שאלת הרגולציה בשיווק מזון, וכי משרד הבריאות הודיע שבכוונתו לאמץ חלקים מהם. "אני אברך על כך, והדבר יהיה חייב להיעשות בשיתוף משרדי ממשלה נוספים", אמר, "וביקשנו לשלב נציגים ממשרד הבריאות בוועדת המחירים של האוצר". לדבריו, במסגרת הרפורמה ביקש משרד האוצר להסיר את המדבקות האדומות שעל המוצרים, המזהירות מפני כמות גבוהה של סוכר ושומן. "רתמתי את משרד הבריאות מול היבואנים והאוצר", סיפר מישרקי, "התעקשנו להשאיר את המדבקות למרות שהן חסם יבוא, שכן יש להן משמעות גדולה כחלק מהמלחמה שמובילים בעולם".
פרופ' רז העיד כי נלחם על כך שהמדבקות יודפסו בחזית המוצר — ולא בחלקו האחורי. "ועדיין, צריך לחשוב מה הלאה", הוסיף רז. "היסטוריה היא היסטוריה. הבעיה הקשה היא שכל אחד עוסק בשלו וצריך להחליט מי ינהיג את המהלך". רז פנה למישרקי וללזימי: "לדעתי אתם, חברי הכנסת, צריכים לנהל זאת, ולא ראש הממשלה או המשרדים השונים".
את מס הסוכר הוביל רז יחד עם שר הרווחה והביטחון חברתי יעקב מרגי. "מי שהפריע למהלך היו החרדים האחרים", אמר רז . לדבריו, עם אישור המס ירדה שתיית הסוכר ב–20%, אך האוכלוסייה החרדית נפגעה קשות וביקשה להשיב את האפשרות לשתות סוכר. "הביטול של המס היה בסוף פוליטי — כדי לתת לחרדים את מה שרצו", קבע.
"אם הבחירה היתה בידי ולא הייתי כפוף למשמעת קואליציונית, הייתי מצביע בעד המס על השתייה המתוקה", הודה ח"כ מישרקי. "אבל צריך לומר: היום מטילים מס על שתייה מתוקה ומחר יוטל מס על מי שנראה 'לא טוב' למדינה". לדבריו, המדינה לא יכולה להנחית גזירה על ציבור שלם בלא הסברה — והציבור החרדי הרגיש פגוע, כאילו המהלך בוצע נגדו במכוון. "אעשה מה שאפשר עכשיו כדי למנוע את ההחלטה, אבל כל זמן שתפיסת העולם היתה 'אנחנו נילחם בכם" — זה לא יעבוד". מישרקי הבטיח כי יעמוד על כך שחלק מהמס המתקבל יופנה לתוכניות הסברה, אם תהיה נכונות של משרד האוצר להילחם בתופעת ההשמנה.
"האחריות היא בידינו", סיכמה לזימי, "אפשר להילחם בהשמנה ולייצר את המס שיתמוך בתוכנית כלכלית, אבל ההפיכה של מס הסוכר לגזירה היתה קמפיין שהצליח". מישרקי הצטרף לדבריה וציין כי ברורה הסכנה הגדולה שבשתייה המתוקה. "יש יעילות במלחמה באמצעות מס", אמר מישרקי, "אבל אי אפשר לקבל זאת כגזירה. את ההסכמות נעשה בשיתוף פעולה".
מנחה: מתן חודורוב, הפרשן הכלכלי, חדשות 13; משתתפים: ח"כ נעמה לזימי, יו"ר ועדת הצעירים של הכנסת, חברה בוועדות החינוך והכספים; ח"כ יונתן מישרקי, יו"ר ועדת הבריאות; פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת
הכנס בחסות חברת נובו נורדיסק, ג'ונסון & ג'ונסון מדטק, באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, מוגש כשירות לציבור
