המלחמה המתמשכת גובה מכולנו מחיר משמעותי, המשפיע באופן ישיר גם על בריאות האוכלוסייה. "אנחנו נמצאים בתקופה שהיא הכל חוץ משגרה", אמר יוסי קקון, ראש עיריית צפת בוועידת "סוכרת והשמנה — חשבון לאומי" של TheMarker Labels. לדבריו, הרשות המקומית לא נותנת מענה בתחום הבריאות, וחיוני שהיא תהיה מעורבת יותר. בפתח פאנל "השמנה בעקבות המלחמה – מגפת ההשמנה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית" אמר קקון כי "השלטון המקומי הוא האבא והאמא של התושבים בכל תחום — מלבד בבריאות". זאת על אף ההשפעות הברורות של היעדר השגרה והחרדה המתמשכת על בריאות הציבור, בדגש על השמנת־יתר וסוכרת.
"למלחמה יש השפעה קריטית על בריאות הציבור", אמר פרופ' נעים שחאדה, מנהל ספרת הסוכרת בגליל, ע"ש ראסל ברי, אוניברסיטת בר אילן. "הורמוני הסטרס עובדים נגד האינסולין — והסוכר עולה", הסביר שחאדה, "מי שסבל מסוכרת או מהשמנה — מצבו יחמיר". לדבריו, היציאה משגרת החיים פוגעת בהרגלי האכילה ובפעילות הגופנית, חוסר השינה משפיע על ויסות הרעב ושניהם גורמים לתופעות שלילות שונות. "הבריאות שלנו נדחקה הצידה, ואנחנו רואים שהשמנה וסוכרת הן המחלות שהכי מושפעות מכך", אמר שחאדה.
בניסיון לפעול לצמצום הפערים ולהפחית את הסיכון לציבור, חבר פרופ' שחאדה לאוניברסיטת בר אילן במסגרת פרויקט לסוכרת של הפקולטה לבריאות בצפת. שחאדה ציין כי הפעילות מסייעת למפות את מצב האוכלוסייה מבחינת תעסוקה, בריאות וכן הלאה. "אנחנו מערבים את כל הנוגעים בדבר לשם תיאום, החל במשרדי הבריאות והחינוך, עבור בקופות החולים וכלה במובילי דעה", הסביר שחאדה, והוסיף כי המטרה היא להנגיש ולשפר את השירותים השונים הניתנים בעיר. "זו יוזמה מופלאה", בירך קקון, "אבל בלי מעורבות של המדינה יהיה קשה מאוד להתגבר על האתגרים". לדבריו, השביתה בתיכונים או העלאת מחירי הצהרונים גורמות בעקיפין לפגיעה בתזונת הילדים — שאינם זוכים למעטפת הראויה.
לדברי ד"ר ליאת ברזילי, מומחית ברפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז הרפואי מאיר, המלחמה יצרה מצב אקוטי עבור מפונים. "החוויה שלי היא שאנחנו לא בפוסט טראומה, אלא בעיצומה של הטראומה", אמרה. ברזילי מתנדבת עם קהילת קיבוץ כפר עזה, שחבריה גרים במלון ואינם יכולים לקנות מזון מותאם עבורם או לבשל במטבח הביתי. "אוכל של מלון זה לא בדיוק האוכל למטופל סוכרתי", קבעה ברזילי, "ובוודאי שאיני יכולה לדבר איתם על השינה או על הסטרס. האדמה עדיין רועדת עבורם".
יו"ר נט"ל, עו"ד אמי פלמור, העידה כי "ערכנו מחקר השוואתי ביחס לחמש מדינות דומות לנו, וגילינו שהקבוצה השמנה ביותר בישראל היא נשים ערביות בגילי 64-45". לדבריה, לשלטון המקומי יש יכולת לשנות את המציאות הזו. "האם יש תאורה ברחובות כדי שנשים יוכלו לצעוד בלילה?" שאלה פלמור, "נשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך לא יכולות להרשות לעצמן מכון כושר יקר". יתרה מזו, עודף משקל קשור גם בהיעדר שוויון הזדמנויות. "אפשר לראות קורלציה בין ילד שמן לציונים שלו, לקבלה שלו לאוניברסיטה, לקבלה לעבודה", הסבירה פלמור, והוסיפה כי מפונים שנמצאים בטראומה מורכבת אינם יכולים להקפיד על אכילה בריאה. "למי יש כסף להשקיע במזון? למי יש מצב מנטלי להבין שטיפול בבריאות הנפש עובר דרך האכילה והמצב הפיזי?"
לדברי פרופ' בשארה בשאראת, יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית בהסתדרות הרפואית, באוכלוסייה הערבית קשה יותר לטפל, כיוון שמדובר בחברה קולקטיבית. "אם יש משקה ממותק על השולחן והאדם הסוכרתי ירצה לשתות — או שיכעסו עליו, או שיגידו לו: 'מה קרה, רק כוס אחת?'", הדגים בשאראת. "לכן הגישה שלנו בטיפול בסוכרת היא משפחתית — עם מנהיגות רפואית", הסביר.
בחברה שבה שיעור הסוכרת בקרב בני 65 ומעלה עומד 50% מהאוכלוסייה, יש משמעות כבירה לפתרונות שייתנו מענה יעיל וזול. "גילינו שרק 15% מהאוכלוסייה צורכת לחם מחיטה מלאה", העיד בשאראת, "התחלנו קמפיין בנצרת וניסינו להוביל מהפכה, כי מחקרים מוכיחים שלחם מלא מוריד את רמת הסוכר". לדבריו, על אף שהאימפקט המתקבל מתזונה נכונה חזק הרבה יותר חזק מכל תרופה, לחם מחיטה מלאה יקר יותר כי הוא לא מסובסד. "אם היינו משנים את זה — היינו יכולים לעשות שינוי אדיר", אמר בשאראת, "מהלכים קטנים יכולים לעשות שינוי אדיר, כמו למשל הוצאה של מכונות השתייה הממותקת מבתי החולים".
ברזילי הביאה כדוגמה חולים במחלות כרוניות, שלא הצליחו לשמור על אותם דפוסים של טיפול והתמדה. "ראינו שסביבה תומכת היא חיונית, התגייסות של המשפחה מסייעת לתהליך. כמובן שהדרך לחזור לשגרה היתה טובה יותר אצל אלו שלא חוו טראומה ישירה".
"הגברים החרדים הם האוכלוסייה השנייה שנמצאת בסכנה להשמנה", ציינה פלמור. לדבריה, במסגרת קידום השוויון בפריפריה כבר הובהר הקשר שבין השמנה לשילוב חרדים וערבים בתעסוקה, והתעורר הצורך להשקיע משאבים בחינוך ומניעה של התופעה. "כבר 11 חודשים מדברים איתנו על איך לנהל מלחמה", קבלה, "אבל אף אחד לא מדבר איתנו על החברה האזרחית, על הבריאות שלה ועל היכולת שלה להתמודד עם המצב". הקושי להתפרנס מכביד על רכישת אוכל בריא, והמאבק הקיומי לא מאפשר להשגיח על הילדים ולראות מה הם אוכלים", אמרה פלמור.
לדבריה, ברמה הכללית מדובר בסוגיית אמון שבין אזרח למדינה. "כך בסוגיית החטופים שבה אנו נדרשים לחוסן ולשמירה עצמית, וכך גם בטיפול במפונים, שצוותי הרפואה מתמודדים עם הטראומה המשנית שלהם לאורך כל השנה האחרונה. זה מוצר נשחק", קבעה.
בפאנל דנו גם במענה הטיפולי בתופעת ההשמנה. "בישראל ההשקעה בבריאות מתוך התל"ג היא בין הנמוכות מבין מדינות OECD", אמר פרופ' בשאראת, "אם משרד הבריאות מאשר תרופה לשימוש בארץ אך לא מכניס אותה לסל, הוא פוגע בחוק השוויוניות, חוק בריאות ממלכתי". לדבריו, הכל מתחיל בעובדה שהשמנה לא מוגדרת כמחלה בישראל. "אם זו תוגדר כמחלה התרופה תיכנס לסל, וחברות התרופות יהיו חייבות להגיע לעמק השווה". עם זאת, לדברי ברזילי, הטיפול בהשמנה לא יכול להישען על תרופות בלבד. "צריך להילחם מבחינת הכנסת התרופות לסל, אבל צריך גם את המעטפת: חינוך, אורח חיים בריא. כדי להצליח יש להעניק מענה מלא מכל צדדי המערכת", סיכמה.
מנחה: עמליה דואק, כתבת ומגישה, חדשות 12; משתתפים: ד"ר ליאת ברזילי, מומחית ברפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת, מרכז רפואי מאיר; פרופ' בשארה בשאראת, יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית — הסתדרות הרפואית, יו"ר שותף הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל, המכללה האקדמית צפת, מנהל מערכות בריאות; עו"ד אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים ויו"ר נט"ל; יוסי קקון, ראש עיריית צפת; פרופ' נעים שחאדה, מנהל ספרת הסוכרת בגליל, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בר־אילן, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת
הכנס בחסות חברת נובו נורדיסק, ג'ונסון & ג'ונסון מדטק, באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, מוגש כשירות לציבור
