יותר מ-10% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלים מסוכרת עם סיכון גובר לסיבוכים קשים והמספר רק צפוי לעלות. פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת ב-20 השנים האחרונות, שמוביל את הייעוץ בנושא לשר הבריאות, ופרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, חבר סגל באוניברסיטת אריאל במחלקה לניהול מערכות בריאות ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, מזהירים לנוכח חומרת המצב וקוראים לאמץ דרכים להתמודדות, בהן תרופות חדשניות למניעה ולטיפול.
"מה שמאפיין במיוחד את המחלה הוא הנזק לטווח הארוך, בעיקר לכלי הדם", מסביר פרופ' אש.
"לקדם אבחון מוקדם"
"סוכרת היא מחלה מורכבת המערבת יותר מ-700 אלף חולים פעילים בישראל", מסביר פרופ' רז. "המחלה עלולה לגרום לסיבוכים קשים - עיוורון, אובדן כליות ופגיעות עצביות חמורות. היכולת למנוע סיבוכים תלויה במידה רבה באבחון מוקדם ובטיפול מקדים".
"על אף המספר העצום של החולים בסוכרת, בישראל אחוז גדול מהם אינו מאובחן בזמן", מוסיף פרופ' רז, ומציין כי הספרות המחקרית מראה כי ככל שמטפלים בסוכרת מוקדם יותר, כך יורד הסיכוי לסיבוכים. כך למשל, במחקר שנערך עם 35 אלף חולי סוכרת, נמצא כי בקרב מי שהיו מאוזנים בשנה הראשונה לאבחון היתה ירידה בסיבוכים לאורך עשר שנות המעקב.
לדבריו, המדיניות לוקה בחסר - בישראל אין כיום תשובה חד-משמעית, משום שלא קיימת מערכת לאומית מסודרת לזיהוי מוקדם של המטופל הסוכרתי. זאת, על אף נתונים מקדימים ברורים: נשים שחלו בסוכרת הריון; מבוגרים למשפחות עם סוכרת; השמנת יתר ומדדים לא תקינים, כמו לחץ דם גבוה או שומנים חורגים. "כמעט כולם עושים כיום בדיקות דם שנתיות, שכוללות בדיקות סוכר. אם נאחד את הבדיקה הזו עם הנתונים הראשוניים או עם שאלון רפואי שנועד לאתר גורמי סיכון נוספים - נוכל לאזן את רמת הסוכר ולמנוע את סיבוכי הסוכרת", הוא אומר.
אם בעבר שיעור התינוקות שצפוי היה לסבול מסוכרת עד גיל 60 עמד על 10%, כיום כל ילד שלישי בישראל צפוי להיות סוכרתי עד גיל 40. המשמעות היא שאם הילדים כיום סובלים הרבה יותר מהשמנת יתר, כמבוגרים הם בסבירות גבוהה יותר לחלות בסוכרת. מכאן שללא מעקב ומניעה כבר בגיל הצעיר, סלולה הדרך להשפעות הקשות של מחלת הסוכרת, כמו גם לסיבוכיה הקשים.
במחקר שערך פרופ' גלעד טוויג בישראל, ובו נבחנו מתגייסים לצבא במשקל תקין ומתגייסים שסבלו מהשמנת יתר, נמצא לאחר 45 שנה כי התמותה בקרב מי שסבלו מהשמנת היתר היתה פי ארבעה לעומת המתגייסים במשקל תקין, כשהסיבה העיקרית לכך היתה הסוכרת או המחלות הנלוות לה, כמו מחלות לב, כלי דם וסרטן. "גידלנו אנשים שמנים, עם המזון הקיים כיום, השתייה המתוקה הקיימת כיום וחוסר הפעילות הגופנית", מדגיש פרופ' רז. "הילדים בישראל הם אלופי ה-OECD בצריכת סוכר ובזמן מסך, ונמצאים במקום האחד לפני האחרון בפעילות גופנית".
מתקדמים למניעה
פרופ' אש, שעומד בראש המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, מדגיש את חשיבותה של מדידת איכות הטיפול הרפואי בהתמודדות עם מניעת מגפת הסוכרת: "המכון אחראי על תוכנית מדדי הבריאות בקהילה, המובלת על ידי בית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית. התוכנית כוללת מדדים שונים בתחום הסוכרת, מתהליכי הטיפול ועד לתוצאי (outcomes) המחלה. אנחנו בודקים, למשל, כמה מחולי הסוכרת עוברים בדיקות עיניים ותפקודי כליות, שהן קריטיות לאיתור מוקדם של סיבוכים. בנוסף, אנחנו מודדים כמה מחולי הסוכרת מאוזנים מבחינת רמות הסוכר שלהם. לכל רופא יש נתונים על כמה החולים שלו מאוזנים. יש מי שטוען שריבוי המדדים מעלה את הנטל על הרופאים, אבל לדעתנו יש לזה חשיבות עליונה בקידום איכות הטיפול הרפואי. בסוכרת צריך להתעסק בהרבה מאוד פרטים - לא רק באיזון הסוכר, אלא גם בלחץ הדם, ברמות הכולסטרול ובביצוע בדיקות תקופתיות. המדידה מסייעת לוודא שכל ההיבטים האלה מטופלים".
הוא מוסיף כי התוכנית פועלת זה 20 שנה וכל קופות החולים שותפות לה. "עם קביעת המדדים ניתן לראות שיפור משמעותי בבדיקות המקדימות לאורך השנים. כך למשל, שיעור חולי הסוכרת המאוזנים עלה מ-68% ב-2015 ל-77% כיום", אומר פרופ' אש. "יש ועדת היגוי הבוחנת באופן מתמיד את המדדים ושוקלת האם להמשיך עם המדדים הקיימים או להוסיף חדשים. האתגר הוא למצוא את האיזון - מצד אחד לא להעמיס יותר מדי על המערכת, ומצד שני לוודא שאנחנו מודדים את הדברים החשובים באמת". כדוגמה למדדים חדשים הנשקלים כיום, פרופ' אש מציין את מדידת השימוש בתרופות מתקדמות בחולי סוכרת עם פגיעה כלייתית בשלביה הראשונים, לאור העבודות המראות את יעילותן הרבה במניעת הסיבוך הכלייתי.
בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בטיפול התרופתי בסוכרת, באמצעות הדור החדש של תרופות, שלא מורידות רק את רמות הסוכר אלא גם מסייעות בהפחתת משקל ולחץ דם ומגינות על הלב, הכליות, הכבד והמוח.
"קיימות כיום תרופות, זריקות או כדור, שיכולות לשפר את המצב באופן משמעותי - הפחתת המחלות הנלוות, כמו לחץ דם והשמנה וכמובן ריפוי הסוכרת. מחקרי ענק בעולם שאת חלקם הובלתי הוכיחו שתרופות אלו מגינות על איברים חיוניים בחולי הסוכרת, כמו הלב, המוח, הכליות והכבד, שנפגעו מהמחלה. בתחילת דרכן התרופות היו מיועדות לסוכרתיים בלבד, בהמשך נמצא שהן מורידות תמותה בעשרות אחוזים גם לחולי לב ללא סוכרת", מסביר פרופ' רז. "יש להן לעתים תופעות לוואי, אך מדובר בתרופות שוברות שוויון מהמדרגה הראשונה".
בעבר ניתוח קיצור קיבה, שמאפשר הפחתה של כ50%-30% ממשקל הגוף, הוביל את המלחמה בהשמנת היתר. לעומת זאת, פרופ' רז מסביר כי התרופות החדשות עשויות להוריד באחוזים גדולים, קרובים או שווים לאלו של הניתוח את משקלם של מטופלים, בכל הגילים, כאשר הרשויות בארצות הברית ובישראל אישרו את התרופה לגילאי 12 ומעלה.
"בעולם שבו חינוך מגיל צעיר, מיסוי ורגולציה לא מצליחים לעשות את ההבדל - הדרך היא התרופות. המורכבות טמונה גם בנגישות לתרופות, ועל כן נדרשת חשיבה מחודשת של מדינת ישראל – מה עושים כדי לעצור את המגפה וכדי לרפא אותה", אומר פרופ' רז.
"זו משימה לאומית שדורשת שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, קופות החולים, הרשויות המקומיות והציבור. יש ביכולותינו לא רק לשפר את בריאות הציבור, אלא גם לחסוך משאבים רבים למערכת הבריאות בטווח הארוך", מסכם פרופ' אש.
בוועידה הקרובה שלTheMarker Labels "סוכרת והשמנה - חשבון לאומי", יציגו המומחים את הצעדים הנדרשים למאבק בהשמנה ואת פריצות הדרך העולמיות בטיפול בהשמנה, בסוכרת ובמחלות הנלוות.
הכנס בחסות חברת נובו נורדיסק, ג'ונסון&ג'ונסון מדטק, באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, מוגש כשירות לציבור
