פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בכללית וראש קבינט המומחים הלאומי להתמודדות עם משבר הקורונה, הפך לאחת הדמויות הבולטות על המרקע בחסות מגפת הקורונה. כעת, כשהמגפה במגמת דעיכה, הוא מקדיש מזמנו הרבה יותר לטכנולוגיות למניעת זיהומים עתידיים. "המגפה האיצה תהליכים שהיו כבר בתכנון, התנגדויות ומכשולים הוסרו, ועשינו קפיצה של דור", אמר בוועידת Cleanovation 2022.
בעשור האחרון ניכרת ירידה דרמטית בשיעורי הזיהומים הנרכשים, אמר בליצר. "בזכות עבודה מאומצת, מעריכים כי חלה ירידה של עשרות אחוזים בזיהומים שאנשים לקו בהם במהלך אשפוז". העיסוק במניעת זיהומים הוא אחד המוקדים המובילים של הרפואה בישראל, ובתקופה האחרונה אף קיבל משנה תוקף עם השימוש בחנקן חמצני – NO. נמצא כי נוכחות הגז מונעת מחיידקים לפתח ביופילם – צבר תאים על גבי משטח. "הגילוי הזה מאפשר לנו להיות פרואקטיביים גם בהקשר למכשור רפואי", אמר. "אנחנו יודעים שצנתרים הם גורם מוביל לזיהומים בבתי חולים, ואם נוכל לטעון אותם מראש בחנקן חמצני, נוריד מיידית את הסיכוי לזיהומים נרכשים".
בדבריו התייחס בליצר גם לתחום ה–TeleHealth – קבלת שירותי רפואה אונליין מקופת החולים, שכבר הפך לחלק משגרת חיינו. לכך נוספו אפשרויות חדשות לטיפולים מורכבים בבית, דוגמת אשפוז ביתי במעטפת מלאה של הקהילה או בית החולים. "מה שקרה בתחום שירותי הרפואה בארץ זו מהפכה", אמר. "אם בעבר היינו פונים לרופא רק כשיש לנו בעיה, הבנו שבעידן של מחלות כרוניות אנחנו חייבים לעבוד באופן יזום. למשל, כאשר לאדם יש תסמינים של אי ספיקת כליות כבר מאוחר מדי לתת לו טיפול, אבל אם נמפה את תוצאות הבדיקות שלנו, נוכל לצפות מראש את המצב הרפואי ולטפל בו בזמן". תחומים נוספים של חדשנות רפואית נוכל לראות בכלי אוטומציה ו–AI, שנכנסים לעולם האבחון ומעלים את אחוזי הגילוי המוקדם. "הכלים הללו מאפשרים זיהוי מוקדם של מצב רפואי גם כשהטכנאי עדיין לא יכול לאתר אותו. באמצעות בינה מלאכותית נוכל אפילו לזהות מצבים טרום סרטניים, אבל זה לא אומר שרובוטים יחליפו את הרופאים, אין תחליף לכלי החזק ביותר של הרופא – שהוא אמפתיה", אמר בליצר.
למרות האתגרים שישראל נתקלה בהם במהלך הטיפול במגפה, בליצר אופטימי: "ישראל נחשבת למדינה שהעולם לומד ממנה איך להתמודד עם הקורונה ואיך לחסן. אנחנו מעצמה טכנולוגית בבריאות, ואני מאמין שנמשיך להיות מגדלור של בריאות לעולם".
