פיתוח תרופה ומכשור רפואי הם תהליך מורכב, ממושך ויקר. רעיון מבטיח צריך לעבור דרך ארוכה הכוללת מחקר, הוכחת היתכנות, ניסויים קליניים, גיוסי הון ועמידה בדרישות רגולטוריות מחמירות.
גם בעידן הבינה המלאכותית אין תחליף למדע קפדני ולראיות קליניות, אך ה-AI משנה בהדרגה את הדרך שבה אנחנו עוברים את המסלול. הוא מאפשר לנתח כמויות מידע, לזהות דפוסים שקשה לאדם לראות, לדייק תהליכי פיתוח ולקבל החלטות מוקדם יותר. ה- AI לא מחליף את החוקרים, הרופאים והיזמים, אלא מעניק להם כלים טובים יותר.
את התפיסה הזאת אנחנו מיישמים בחממת "יודעים פרמסוטיקלס" ביוקנעם.
את החממה הקמתי עם אבי, פרופ' מוסא יודעים, חתן פרס ישראל ומחלוצי חקר המחלות הניווניות של המוח. אבי גילה את התרופות "סלג'ילין" ו"אזילקט" לטיפול בפרקינסון והיה שותף לפיתוחן. לאורך הקריירה רשם יותר מ־100 פטנטים. העבודה לצידו מחברת בין שני עולמות: המסורת המדעית הקפדנית והניסיון שצבר, לצד הקצב, החשיבה העסקית והכלים הטכנולוגיים של הדור החדש.
אחד הפיתוחים שממחישים את החיבור הזה הוא של Tau Cardia, המפתחת פלטפורמה לניתוח בדיקות אקו לב, שנועדה לצמצם את הפער והקושי להשוות באופן מדויק בין בדיקות שנערכות במועדים שונים. קושי הקיים בשל שינויים בזווית הסריקה, במיומנות הבודק ובאופן רכישת התמונה העלולים להשפיע על התוצאה ולהקשות על ההבנה אם מצבו של הלב אכן השתנה. המערכת מתממשקת למכשירי אולטרסאונד קיימים, מעבדת את תמונות האקו ובונה מהן מודל תלת-ממדי אישי של לב המטופל - מעין "טביעת אצבע" לבבית שיכולה לשמש בסיס להשוואה בבדיקות עתידיות.
באמצעות המודל, המערכת נועדה לסייע לרופא לבחור זוויות ומדדים רלוונטיים, להשוות בין בדיקות בצורה עקבית ולזהות שינויים עדינים שקשה לעיתים להבחין בהם בעין. יכולת זו משמעותית במיוחד במעקב אחר חולי אי-ספיקת לב ומטופלים אונקולוגיים, ומאפשרת זיהוי מוקדם של הידרדרות והתאמת טיפול בזמן.
פיתוחים נוספים בחממה הם מערכת חוטים חכמים ייחודית, שנועדה לשפר ולקצר את שלב השתלת המסתם בניתוחי לב; מערכת ALMAשל ResQ Medical המשתמשת בוואקום מבוקר כדי לסייע בטיפול בדימום לאחר לידה; ומולקולה המיועדת לטיפול בחולי פרקינסון המתמודדים גם עם דיכאון וקשיים קוגניטיביים.
כחממה פרטית, מעבר לבחינת הטכנולוגיה, אנחנו מחפשים צורך רפואי אמיתי, צוות שמסוגל להוביל את המיזם, יתרון ברור על פני הפתרונות הקיימים ומסלול רגולטורי ומסחרי מעשי. בביומד צריך גם לדעת לעצור. כאשר הנתונים אינם תומכים בהמשך הפיתוח, האחריות היא לא להתאהב ברעיון, אלא לקבל החלטה מקצועית גם אם כבר הושקעו בו זמן וכסף.
המטרה אינה אקזיט מהיר בכל מחיר. המטרה היא להביא טכנולוגיה טובה אל המטופלים. לעיתים הדרך לכך היא בניית חברה עצמאית בישראל, ולעיתים שותפות או מכירה לחברת פארמה גדולה, שיש לה יכולת לבצע ניסויים רחבי היקף ולהגיע לשווקים בעולם.
הבינה המלאכותית לא תהפוך את פיתוח התרופות והמכשור הרפואי לפשוט או נטול סיכון. היא כן יכולה להפוך תמונות לנתונים, נתונים לידע, וידע להחלטות מדויקות יותר. החיבור בין AI, ניסיון מדעי והבנה קלינית הוא שיאפשר לדור הבא של הביומד הישראלי לפתח לא רק טכנולוגיות מתקדמות יותר, אלא רפואה טובה ואישית יותר.
הכותב הוא מנכ"ל חממת "יודעים פרמסוטיקלס"
