חיי המדף של מוצרי צריכה רבים, בעיקר בתחום האלקטרוניקה, הולכים ופוחתים, ואם בעבר שימוש במוצר אלקטרוני נמשך גם עשרות שנים, הרי שהיום אותם מוצרים מתוכננים מראש לפעול לזמן מוגבל. במילים פשוטות, אנחנו משתמשים וזורקים. אלא שהמחיר הוא כבד וכולל פגיעה במשאבים הטבעיים של כדור הארץ וגרימת נזק בלתי הפיך.
על מנת לצמצם את הפגיעה בסביבה, בעשור האחרון מתרחבת מגמת הכלכלה המעגלית: לאחר שהמוצר יוצא משימוש, הוא נשלח לפירוק באופן המונע זיהום ובמקביל חלקים ממנו מוסטים וממוחזרים לטובת יצור חדש, בר קיימא.
בישראל שוק מיחזור הפסולת האלקטרונית עומד כיום על 150 אלף טון בשנה. זאת, כאשר יעד המיחזור שהטילה הממשלה על גופי הייצור והיבואנים עומד על 50 אחוזים מהשוק.
המיחזור שאחרי התפוצצות הבועה
בשנת 2003 הקימו גדי רייכמן ורן תשובה את קבוצת AllTrade, תוצאה ישירה של התפוצצות בועת ההייטק, לאחר שהרבה חברות סטארט-אפ נסגרו וציוד חדיש ואיכותי נותר ללא שימוש. הרעיון היה לחבר בין מוצרים, פליטי אותם סטארט-אפים, לבין חברות שנזקקו לציוד ורכשו אותו במחיר מוזל: גם חיסכון וגם פתרון בכל מה שקשור לציוד. אולטרייד גדלה והתפתחה, מבחינת השירותים והפתרונות ללקוחות, והפכה לקבוצה שכיום מתבססת כולה על כלכלה מעגלית ומתעסקת במכירה, חידוש ומיחזור של פסולת אלקטרונית.
"היום אני יכול לבוא לבנק ולהציע לו לקנות ציוד חדש, כמו מחשבים, לדוגמה. בד בבד, אני נותן פתרון לציוד הישן – סולק אותו מהבנק – ומזכה אותו בכסף", אומר רייכמן, "ככה הוא קונה ציוד חדש בעלות מופחת. הציוד הישן ש'פרש לגמלאות' מגיע למרכז המיון המתקדם של קבוצת אולטרייד. שם, מיד לאחר השמדת המידע הרגיש של הלקוח, אנחנו בודקים האם לציוד יש ערך טכנולוגי, ואם יש כזה וכדאי להשקיע בחלפים ועבודה, המוצר יעבור לזרוע החידוש. אם אין ערך, המוצר עובר לזרוע המיחזור".
רייכמן מוסיף כי לפני כשבע שנים הוקם המפעל שמטפל בפסולת Small Domestic Appliances כאשר לדבריו, "במפעל הזה אנו עושים את הקסם של החזרת המוצר לאבותיו. פסולת אלקטרונית ומחשוב נגרסת ומופרדת באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. בסופו של דבר, אנחנו מייצרים מתכות מהן ייצרו את המוצר מלכתחילה – פלסטיק, ברזל, אלומיניום, נחושת, נירוסטה ומתכות יקרות".
תחום זה מכונה מכרה עירוני (Urban Mining). המתכות - שמיוצרות מחדש במסגרת חברת AllRecycling – משווקות למפעלים ברחבי העולם שמייצרים מוצרים לתעשייה. כך המעגל נסגר. "אנחנו גם מוכרים מוצרי מיחשוב מחודשים וגם מייצרים את המתכות מהן ייצרו את המוצר החדש", מוסיף רייכמן, "אם אנחנו מוכרים מוצרים מחודשים, אנו מפחיתים את זיהום האוויר וכריית מתכות. זו כלכלה מעגלית נטו".
כיום יכולת המיחזור של המפעל עומדת על חמישה טון בשעה ו-30 אלף טון בשנה. במקביל כחברה בעלת אג'נדה ירוקה הפועלת למען הסביבה, אולטרייד הקימה אתר אינטרנט (get-deal.com) שבו הצרכן יכול לרכוש מוצרים אלקטרוניים מחודשים בחצי מחיר. במחשבים, למשל, מלבד לחידוש החיצוני, מותקנת מערכת הפעלה עדכנית. מחשב מחודש נמכר עם שנתיים אחריות, ונשלח לבית הלקוח ל-24 ימי התנסות. לקוחות שאינם מרוצים, מבטיח רייכמן, מקבלים את כספם חזרה. וכדי לתמוך עוד יותר בסביבה, על כל מחשב מחודש שנמכר - חברת אולטרייד שותלת עץ ביערות קק"ל.
גם ה"מוצרים הלבנים" ימוחזרו
ב-2014 נכנס לתוקפו החוק לטיפול בציוד אלקטרוני ובסוללות, שתיקן כשלי שוק וקבע תקן רגולציה למיחזור. מאז מחויבים יבואנים, יצרנים ומשווקים לאסוף מהצרכן מוצרים שסיימו את חייהם, כולל כאלה שאין בהם כדאיות כלכלית כמו מקררים, ולשנע אותם למפעלי מיחזור, שם הם מפורקים באופן מבוקר, במקום שייזרקו באתרי פסולת ויגרמו לנזק סביבתי.
באולטרייד כבר מסתכלים על העתיד וביחד עם קבוצת אלקטרה הוקמה חברה משותפת, "אלקטרה מיחזור", במטרה לספק פתרונות בני-קיימא ל"מוצרים לבנים" - מקררים, מזגנים ומכונות כביסה. המפעל אמור לקום בשדרות בתחילת 2022.
במקביל בונה הקבוצה מפעל למיחזור פלסטיק שיוקם במעלה אפרים, ומפעל נוסף שמיועד למיחזור סוללות שמותקנות ברכבים היברידיים וחשמליים, מחשבים ניידים, קורקינט ואופניים חשמליים. "כיום נמכרות בישראל 300 אלף מכוניות בשנה", אומר רייכמן, "אם נסתכל קדימה, על השינוי האדיר שעובר על שוק הרכב והניידות העירונית, עומד להיות בום אדיר של סוללות ליתיום והעולם עדיין לא ערוך לזה".
היקף הפסולת האלקטרונית אמנם קטן, אולם פסולת זו מזהמת במיוחד, בגלל המתכות שמתפרקות ומחלחלות למי תהום אם אינן מטופלות כראוי. "בנוסף, במזגנים, מקררים ומוצרי קירור וחימום יש גזים. אם הם משוחררים ולא מטופלים נכון, הם גורמים לאסון של גזי חממה", מסביר רייכמן, "גם שמן, כמובן, מחלחל לאדמה. בלי קשר, סוללות מכילות הרבה רעלים והן נפיצות".
שוק מיחזור הפסולת האלקטרונית הולך וגדל, הודות למודעות ולפתרונות שהולכים ומשתכללים. ההערכות הן שלשוק הישראלי יש פוטנציאל הכנסות של מאות מיליוני שקלים בשנה. "אם המשרד להגנת הסביבה ישכיל להבין שצריך להגדיר סטנדרט מיחזור מוכר וגם לאכוף אותו, זה יוביל לעלייה בכמויות האיסוף ובאיכות הטיפול ובהקטנת הנזק לסביבה", מסכם רייכמן, "אבל מודעות לבד לא מספיקה. היא צריכה להיות משולבת בסטנדרט, בטיפול נכון ובאכיפה, אחרת הישראלים מבינים שזה בלוף. שלא יקרו מקרים של בקשות להפריד מאזרחים את הפסולת לפח ירוק ופח כתום ואז באה משאית זבל אחת ואוספת את שני הפחים".
072-2577291
לאתר החברה >>
