התעשייה היצרנית בישראל ניצבת בפני אתגרים רבים: תחרות משווקי המזרח הרחוק, פריון נמוך, עלויות חומר גלם גבוהות ועוד. שני משרדי ממשלה שילבו כוחות ומשאבים כדי לסייע לתעשיינים להתייעל – מבחינה כלכלית וגם סביבתית. בתחילת 2020, ביוזמה ובמימון משותפים של מינהל התעשיות במשרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה, החל המרכז להתייעלות במשאבים להציע שירותים למפעלים בישראל. "כשאנחנו משיגים את מטרותינו, זה מצב Win-Win למפעל ולסביבה", אומרת מנכ"לית המרכז, עדי דישון. "מפעל שיפנה אלינו יוכל להניע תהליך של התייעלות כלכלית וסביבתית בליווי של טובי המומחים, וכל זאת ב-50%-70% סבסוד של המדינה".
המרכז להתייעלות במשאבים מציע את אחד ממסלולי הסיוע הייחודיים בממשלה, שאינו מגביל את הזכאות לחברות בהתבסס על המחזור הכספי או המיקום שלהן. כל חברה יכולה לקבל סבסוד של 50% מעלות תהליך הייעוץ להתייעלות, כאשר חברות שהמחזור שלהן נמוך מ-75 מיליון ש"ח מקבלות סבסוד של 70% מהעלות. דישון מוסיפה: "כולם יכולים להתייעל, מפעלים קטנים כגדולים, כל אחד בקצב שלו. הממשלה מאותתת למפעלים: אנחנו רוצים לסייע לכם בתהליך ההתייעלות. ההצלחה שלכם היא ההצלחה שלנו".
סדר וארגון משמעותם התייעלות במשאבים
לאורן נדיר, מהנדס מזון בכיר במרכז, חשוב להעביר מסר למפעלים: התייעלות במשאבים לא מחייבת תהליכים מורכבים ויקרים בהכרח, ותהליכי הייעוץ להתייעלות עוסקים כמעט בכל תחום שאתם יכולים לחשוב עליו. "הרבה מפעלים לא מחשבים נכון את סך העלויות שלהם. כאשר חומר גלם נופל על הרצפה ונשטף לביוב, המפעל בעצם משלם עליו פעמיים. גם בעלות חומר הגלם שרכש וגם בעלות הטיפול בשפכים וסילוקם", מסביר נדיר, "תהליכים שיקטינו את הפחת יכולים לחסוך למפעלים יותר ממה שהם משערים. גם פרויקט שעוסק באוטומציה של מחסן מונע בזבוזים ומונע ממוצרים לשבת על המדף עד שלב שהם פגי תוקף. מוצר פג תוקף נשלח להטמנה, ושוב עלותו למפעל כפולה, בלי שנמכר: אל עלות הייצור מתווספת עלות ההטמנה שלו".
המרכז מלווה מפעלים בפרויקטים בתחומים מגוונים, כולל אוטומציה של מחסנים, הקטנת פחתים בתהליכי הייצור, התייעלות אנרגטית, הקטנת זרמי שפכים ושימוש חוזר במים ועוד. כאמור, החל מתהליכים פשוטים ללא עלות ש"עושים סדר" וחוסכים חומרי גלם, וכלה בתהליכי אוטומציה המשלבים מיכון מתוחכם.
חיסכון בפסולת בעזרת קובוטים
קובוט (Collaborative robot) הוא רובוט לעבודות מאוד עדינות ומדויקות, שיכול לעבוד בצמידות לבני אדם ובשיתוף פעולה עמם, ויכול לבצע עבודות כמו חיתוך והדבקות באופן מדויק יותר מאדם. לכן עבודתו מצמצמת פחתים וטעויות אנוש, ומונעת זריקה והטמנה של מוצרים פסולים ופגומים. כך נוצר ניצול מדויק יותר של חומרי הגלם. "חומר הגלם הזול ביותר הוא זה שלא נצרך מלכתחילה", אומר יהונתן קאמי, מהנדס תעשייה וניהול בכיר במרכז. "זהו גם הצעד הראשון לכיוון של כלכלה מעגלית – לחשוב מה אנחנו מכניסים לתוך המעגל, ואיזה חומרי גלם מיותרים אנחנו מונעים מלהיכנס אליו".
לדברי קאמי, התעשייה לא מודעת לכך שעלות הקובוטים ירדה מאוד, והם כבר לא נחלתם הבלעדית של חברות היי טק וקווי ייצור מתקדמים: "אנחנו מסייעים בתהליכי ההטמעה של קובוטים בארגונים, בקווי ייצור, במשימות מאוד מדויקות, ומחברים אותם לרשות ההשקעות, המסבסדת את הרכישה עצמה. קובוט עולה היום כ-100 אלף ש"ח בלבד".
כלכלה מעגלית כאמצעי לשימור לקוחות
כלכלה מעגלית היא חשיבה כלכלית המתייחסת לכל מחזור חיי המוצר. בניגוד למודל הלינארי, היא מנסה ליצור המשכיות וניצול חוזר של חומרים ומשאבים בסוף חיי המוצר, וכך מביאה לשימוש יעיל יותר בחומרי גלם, במים ובאנרגיה. המרכז להתייעלות במשאבים משיק פרויקט פיילוט בנושא הכלכלה המעגלית, בשיתוף עם מכון ירושלים למחקרי מדיניות. במסגרת הפיילוט ילווו ארבע חברות בדרכן להטמיע מודלים עסקיים מעגליים חדשניים.
מודל עסקי כזה לדוגמה הוא מכירת שירות במקום מכירת מוצר (servicizing). דישון מסבירה: "כצרכנים, כולנו מכירים את התסכול כשמכשיר אלקטרוני מתקלקל תוך זמן קצר, והטכנאי מייעץ שלא משתלם לנו לתקן אותו ועדיף לקנות חדש. כך זה בכלכלה הלינארית, שבה יש אינטרס למכור כמה שיותר מוצרים והשאיפה היא שהלקוחות יחליפו את המוצרים באופן תדיר. אבל במודל כלכלי שונה, בו החברה מוכרת את השירות במכשיר במקום את המכשיר עצמו, מתקיים איחוד אינטרסים בין היצרן ללקוח. במקרה כזה ליצרן יש אינטרס שהמוצר יישאר אצלי לאורך זמן, ללא צורך בתיקון, מכיוון שהוא זה שאחראי עליו. היצרן רוצה לשמר אותי כלקוחה לכמה שיותר שנים, ושתהיה לי מחויבות למותג שלו".
דישון מוסיפה כי שימור לקוחות הוא נושא שמאוד מעסיק את היצרנים: "כיום חברות מתחילות להבין כי המעבר לשירות הוא אמצעי לשימור לקוחות. מחקרים מראים כי שימור לקוח קיים הוא כלכלי ומשתלם לאין שיעור מהמאמץ בגיוס לקוח חדש".
היערכות לרגולציה עתידית
בנוסף לחיסכון ולתועלות המשמעותיות למפעלים, שירותי המרכז להתייעלות במשאבים מסייעים לחברות גם להיערך לרגולציה עתידית, בישראל ובעולם. יצואנים לאירופה מרגישים כבר היום את דרישות הלקוחות להכניס היבטים של כלכלה מעגלית למערך השיקולים והפעולות שלהם, כמו למשל להגדיל את שיעור החומר הממוחזר במוצרים, לחשב את המדרך פחמני של המוצר (carbon footprint) ולבצע ניתוח מחזור חיים (LCA) למוצר. "תהליך ניתוח LCA הוא מורכב, ומפעלים מופתעים לטובה כשהם מגלים שהמרכז להתייעלות במשאבים מסייע למפעלים לבצע LCA למוצרים בתהליך מסובסד", אומר דורון קול, מנהל מרכז הידע.
על המפעלים להיערך גם להטלת מס פחמן, ואם לא יוטל מס כזה בארץ, צפוי מכס פחמן שיוטל על מוצרים וגם על חומרי גלם שייכנסו לאירופה כבר משנת 2023. לדברי קול, מפעלים בכלל ויצואנים לאירופה בפרט חייבים להיערך לכך ע"י הפחתת צריכת האנרגיה וחומרי הגלם שלהם, ובעיצוב המוצרים מראש כך שיהיו בני-מיחזור. קול מסכם: "מדובר בתהליכים לא פשוטים לחברה שצריכים לכלול היערכות ברמת המטה, מו"פ לעיצוב המוצר ועוד. אלו לא דברים שיכולים לקרות בן-לילה. המרכז להתייעלות במשאבים מלווה את המפעלים בתהליך המורכב הזה, בהתבסס על מתודולוגיות בינלאומיות מוכרות ובסבסוד משמעותי".
