כשחושבים על שנקר, האסוציאציה הראשונה היא בדרך כלל אופנה ועיצוב. בפועל, המוסד האקדמי הופך בשנים האחרונות לשחקן משמעותי באקוסיסטם הביומד הישראלי והגלובלי, בזכות שילוב בין הנדסה, מחקר רפואי, ניתוח נתונים וחדשנות טכנולוגית.
החיבור בין רפואה להנדסה נולד מתוך הצרכים המשתנים של מערכת הבריאות, שמייצרת כמויות עצומות של מידע רפואי ומתמודדת במקביל עם מחסור במשאבים ועם הדרישה הגוברת לטיפול מותאם אישית. המציאות הזו מחייבת אנשי מקצוע שיודעים לחבר בין עולמות שונים: מהבנת השפה הרפואית, דרך ניתוח נתונים ובניית מודלים מתמטיים, ועד ייעול מערכות מורכבות.
מי שמובילה את המהלך בשנקר היא ד"ר מיכל קורן, ראש בית הספר להנדסת תעשייה וניהול. קורן, בוגרת שנקר ובעלת דוקטורט בחקר ביצועים וסטטיסטיקה מאוניברסיטת בר־אילן, זיהתה את הצורך ההולך וגובר באנשי מקצוע שיוכלו לגשר בין עולמות ההנדסה והבריאות.
"אנחנו רואים היום שמערכת הבריאות זקוקה לא רק לרופאים ולחוקרים, אלא גם לאנשים שיודעים לראות את התמונה המערכתית", היא אומרת, "היכולת לנתח דאטה, לתכנן תהליכים, לייעל משאבים ולקבל החלטות מבוססות נתונים הופכת לקריטית".
מסלול שמחבר בין הנדסה לבריאות
מתוך ההבנה הזו הוקם בבית הספר להנדסת תעשייה וניהול בשנקר מסלול ההתמחות "טכנולוגיות דיגיטליות בבריאות ורפואה". מדובר במסלול המשלב בין הנדסת תעשייה וניהול לבין עולמות הרפואה, ובמסגרתו נחשפים הסטודנטים לטכנולוגיות רפואיות, לבינה מלאכותית וליזמות רפואית, תוך עבודה משותפת עם בתי חולים, חוקרים ואנשי מקצוע מהשטח.
בשנקר מדגישים כי הערך של המסלול אינו רק בהקניית ידע טכנולוגי, אלא גם בפיתוח יכולת להבין צורך רפואי אמיתי ולתרגם אותו לפתרון הניתן ליישום. הסטודנטים לומדים כיצד דאטה, תכנון תהליכים וניהול מערכות יכולים להפוך לכלים טיפוליים ותפעוליים המשפיעים על איכות הטיפול.
אחד הביטויים לחיבור הזה הוא הפעילות המחקרית שמובילים חוקרי בית הספר להנדסת תעשייה וניהול עם מוסדות רפואיים מובילים בישראל. פעילות זו הניבה מחקרים שפורסמו לאחרונה בכתבי עת בינלאומיים והדגימה כיצד כלים מתחום הנדסת תעשייה וניהול יכולים לספק תובנות רפואיות ותפעוליות בעלות משמעות מעשית.
כך, למשל, מחקר משותף עם היחידה למוכנות לשעת חירום במרכז הרפואי האוניברסיטאי סוראסקי-איכילוב בחן נתונים של אירועי רבי-הנפגעים במשך 20 שנה ובדק מדדי תפעול ואיכות שונים. הממצאים הראו כי סוג האירוע ומנגנון הפגיעה משפיעים באופן משמעותי על העומס במיון, על השימוש במשאבי בית החולים ועל תוצאות הטיפול.
החוקרים מצאו כי היכרות עם ההבדלים בין סוגי אירועי רבי-נפגעים עשויה לסייע לבתי החולים להיערך בצורה מדויקת ויעילה יותר למצבי חירום עתידיים.
מחקר נוסף, שנערך בשיתוף המרכז לטרשת נפוצה בשיבא, ופורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders, בחן את הקשר בין מוגבלות פיזית, דיכאון וחרדה בקרב חולי טרשת נפוצה. המחקר עקב אחר 618 מטופלים וזיהה פרופילים ברורים של מטופלים.
הממצאים הצביעו על כך שמצבם הנוירולוגי של המטופלים בתחילת הדרך עשוי לנבא התפתחות של דיכאון וחרדה בהמשך. מעבר לחשיבות הקלינית, המחקר מדגים כיצד מודלים סטטיסטיים, ניתוח נתונים וחיזוי יכולים לייצר תובנות רפואיות בעלות השפעה ישירה על חיי המטופלים.
מהרעיון בשטח למוצר רפואי חדשני
דוגמה נוספת לשיתוף פעולה רב־תחומי בשנקר היא גרב ייעודית לקטועי גפיים, שפותחה במסגרת פרויקט הגמר של הסטודנטית טליה צמח. הרעיון נולד מתוך מפגשים ושיחות עם קטועי גפיים המאושפזים בבית החולים לוינשטיין, ומתוך מחקר שערכה צמח עם מעצב הטקסטיל מיקי קידר, בוגר שנקר וראש המחלקה לעיצוב טקסטיל.
במהלך המחקר זיהו השניים קושי שחוזר אצל מטופלים רבים: גרבי הסיליקון הקיימות, המשמשות כחיץ בין הגדם לפרוטזה, אינן מתאימות לכל משתמש. במקרים מסוימים הן גורמות להזעה מוגברת, לאי־נוחות ואף לפציעות עור.
הפתרון שיצרה צמח במסגרת פרויקט הגמר, בהנחיית מיתר קרני צביק ורוני יחזקאל, מציע גישה חדשה: במקום גרב המצופה כולה בסיליקון, נוצרה גרב סרוגה בעלת תעלות ייעודיות, שאליהן מוזרק סיליקון רק באזורים הנדרשים. כך ניתן להתאים את הגרב לכל מטופל בהתאם למבנה הגדם, סוג הפרוטזה והצרכים הרפואיים הייחודיים.
"מדובר במוצר שמחבר בין שלושה עולמות", מסביר קידר, שמנהל כיום את מחקר הפרויקט. "עיצוב, להבנת הצורך האנושי; טכנולוגיה, שמאפשרת תכנון מדויק של מבנה הסריג; וכימיה, שאפשרה פיתוח תרכובת סיליקון חדשנית בשיתוף המחלקה להנדסת חומרים פולימריים".
קידר מדגיש כי הגרב היא דוגמה מובהקת לשילוב רב־תחומי בין הנדסה ועיצוב בתוך שנקר, שילוב שמוביל לפיתוח מוצר רפואי העתיד להיכנס לשוק. לדבריו, הפרויקט נמצא בתהליך רישום פטנט ומעורר עניין מצד מרכזים רפואיים בארץ ובעולם.
שיפור איכות הטיפול והיעילות התפעולית
חוקרי שנקר פועלים עם בתי חולים גם בתחומי חוויית המטופל, זיהוי צווארי בקבוק בתהליכים רפואיים, ניתוח עומסים וקבלת החלטות מבוססות נתונים. עבור מערכת הבריאות, מדובר ביכולת להפוך כמויות עצומות של מידע לתובנות מעשיות המשפרות את איכות הטיפול ואת היעילות התפעולית. החיבור לשטח אינו מסתיים במחקר. הסטודנטים משתלבים בתוכניות התמחות בבתי חולים ובמרכזים רפואיים, ובמקרים לא מעטים ההתמחות הופכת להצעת עבודה. בשנה האחרונה נקלטו בוגרי התוכנית בתפקידים שונים בארגוני הבריאות המובילים בארץ.
במקביל, מרחיבה שנקר את שיתופי הפעולה הבינלאומיים. במסגרת פעילות אקדמית משותפת עם אוניברסיטת נוי־אולם (Neu-Ulm) בגרמניה, הציגו לאחרונה סטודנטים מהמסלול פתרונות חדשניים בתחומי הבריאות הדיגיטלית וזכו לחשיפה ולעניין מצד חוקרים ושותפים בינלאומיים.
מחיבורים ורעיונות לפתרונות רפואיים חדשים
בעידן שבו בינה מלאכותית משנה את עולם הרפואה, הדמיות רפואיות מפוענחות באמצעות אלגוריתמים וטיפולים מותאמים אישית נשענים על ניתוח נתונים מתקדם, הגבולות בין הנדסה לרפואה הולכים ומיטשטשים. כך גם שנקר, שבעבר זוהתה כמעט בלעדית עם עיצוב ואופנה, ממצבת את עצמה כמרכז ידע וחדשנות גם בתחומי ההנדסה והביומד. הדבר בא לידי ביטוי בשיתופי הפעולה עם מערכת הבריאות, במחקרים המתפרסמים בכתבי עת בינלאומיים ובביקוש לבוגרים בשטח.
"הטקסטיל נמצא בכל מקום, וגם בעולם הרפואה. כשמחברים בין ידע הנדסי, עיצובי ומדעי נוצרים פתרונות חדשים שלא היו יכולים להיוולד בשום דרך אחרת", מסכם קידר.
ד"ר מיכל קורן מסכימה: "החיבור בין עיצוב והנדסה הוא מנוע לחדשנות. כשאנשי מקצוע מתחומים שונים עובדים יחד סביב אתגר רפואי, נולדים פתרונות בעלי השפעה ממשית. זהו אחד המאפיינים הייחודיים של שנקר, וגם הכיוון שאליו מתקדם עולם הבריאות".
בשיתוף שנקר
