"כפי שכיום איש לא יעלה בדעתו לבצע בדיקת מי שפיר ללא אולטרסאונד - כלומר להכניס מחט ארוכה לבטנה של אישה ללא קבלת חיווי מדויק על מיקומה בזמן אמת - כך יהיה בעתיד הקרוב עם השתלות שיניים. בעוד זמן לא רב איש לא יעז לקדוח בלסת של מטופל 'על עיוור', בלי לראות על מסך המחשב לאן בדיוק הוא קודח. מערכות ניווט לביצוע השתלות דנטליות יהפכו לסטנדרט, ולתנאי אלמנטרי לביצוע".
את הדברים האלו אומר ד"ר אורי זוננפלד, מנהל הפרויקט בחברת Image Navigation, שכבר יותר מעשרים שנה מפתחת מייצרת ומוכרת את המערכת המתקדמת והחדשנית ביותר להשתלות דנטליות. המערכת שהשיקה החברה ב-2002 משנה את תחום ההשתלות, וגרסה חדשה שלה - שיצאה לאחרונה עם שיפורים רבים ועם שימוש פשוט וקל יותר - צפויה לחולל את המהפכה השנייה בתחום.
האתגר בהשתלות ברפואת שיניים
מייסדי Image Navigation התחילו את פעילות החברה עם רעיון אחר בכלל: ייצור מעין "מדריך דיגיטלי ממוחשב" ללימוד רפואת שיניים. המייסדים ראו שבבתי ספר לרפואת שיניים מלמדים סטודנטים את המקצוע בעזרת לסת ושיניים מפלסטיק, עליהם מתבצעות הפרוצדורות הדנטליות השונות: סתימה, כתר וכיו"ב, כשהמרצה מסתובב בין הסטודנטים ונותן להם פידבק על עבודתם.
מכיוון שזוהי שיטה עם חסרונות משמעותיים, החליטה החברה להמציא סימולטור ייעודי לתחום: מצלמה הממוקמת מעל הסטודנט, עוקבת אחר פעולתו והמחשב נותן לסטודנט את הפידבקים השונים: הסתימה רחבה מדי, עמוקה מידי, קירותיה משופעים מדי וכדומה. בקרה ממוחשבת יכולה להיות מקיפה ומדויקת יותר מזו האנושית, כך שהמוצר מימש את ייעודו, אך בנוסף גם היה נישתי מאוד. קהל היעד היה בתי ספר לרפואת שיניים בלבד.
"ואז עלה הרעיון: אם המחשב יודע לעקוב אחריך ולתת לך פידבק - למה שלא ינחה ויכוון אותך? כך נולד Image Guided Implantology - או בקיצור: IGI", מספר ד"ר זוננפלד. "החלטנו להיכנס לתחום החם ביותר ברפואת השיניים: שתלים. כחצי מיליון שתלים מתבצעים כיום בשנה ברחבי העולם ונכון ל-2021 מגלגלים מחזור של 3.75 מיליארד דולר. ההערכה היא שב-2028 זה יגיע ל-5.7 מיליארד".
שתל דנטלי הוא מעין בורג עם הברגה פנימית, המזכיר במשהו את מה שמכונה "דיבל". כדי להחדיר אותו ללסת יש צורך בפרוצדורה כירורגית הכוללת קדיחה בעצם. הבעיה היא שעל רופא השיניים לקדוח באזור עמוס בסטרוקטורות אנטומיות: כלי דם, עצבים, שיניים סמוכות ומערות האף. בנוסף, הקדיחה מתבצעת בתנאים קשים: בפה, שהוא אזור קטן שהראות בו מוגבלת, עם הפרעות של איברים כמו הלשון וכמו הלחי ועם מטופל שאינו מורדם ולכן זז ובולע רוק תוך כדי העבודה.
"כל אלו הופכים את תהליך ההשתלה לפרוצדורה מאתגרת", אומר ד"ר זוננפלד. "הרופא קודח בעצם 'על עיוור' מבלי לראות לאן מתקדם המקדח, זה קצת כמו כשקודחים בקיר מבלי לראות אם מתקרבים לצינור מים או כבל חשמלי.
קדיחה לא מדויקת בלסת עלולה לגרום לנזק כמו: פציעה חמורה של פגיעה בעצבים, בכלי דם ובשיניים סמוכות. אם קודחים בצורה לא מדויקת יש גם סכנה שהשן לא תתפקד כראוי או שתיווצר בעיה אסתטית. לכן, כדי לשפר את הדיוק, בשיטה הקלסית, הרופא נאלץ לחשוף את אזור העבודה, כדי לראות טוב יותר מה הוא עושה. לצורך זה, הרופא מבצע חתכים ומפשיל את החניכיים. זו פעולה טראומטית הדורשת תפרים בסיומה וגורמת לכאבים, נפיחות וסכנת זיהום ובהתאם, מאוד לא נעימה למטופל. מכאן הגיע הרעיון שלנו לייצר מעין 'Waze' להשתלות דנטליות כדי שהרופא לא יקדח יותר על עיוור אלא יקבל הנחיה והכוונה מהמחשב: יותר ימינה, קצת שמאלה, פה תעצור, כאן תשנה זווית".
ואיך עושים את זה?
"כפי ש-Waze משתמשת בלוויין בשמיים – אנחנו ממקמים מצלמת אינפרא אדום מעל הפציינט המתפקדת כלוויין. היא עוקבת אחרי כל מה שקורה, בעזרת משדר קטן המתחבר למקדחה של הרופא ומשדר נוסף שמתחבר ללסת המטופל.
כשהרופא מזיז את המקדחה - המצלמה עוקבת אחר התנועה ויודעת בכל רגע בדיוק היכן היא נמצאת. במקביל, המצלמה גם עוקבת אחר תנועות הפציינט. וכמו שב-Waze יש תוכנית נסיעה מוגדרת מראש - גם כאן יש תוכנית השתלה. הרופא מתכנן איפה השתל יהיה, המחשב מבין את התוכנית ויודע לכוון לפיה בזמן אמת, עם רמת דיוק ממוצעת של חצי מ"מ. התוצאה היא עבודה מדויקת ברמות שלא נראו. הרופא כבר לא צריך להיאבק עם הראות הבעייתית בפיו של המטופל והתרגום התלת ממדי של צילומי הרנטגן ולכן גם לא צריך להפשיל את החניכיים. הוא מסתכל על המסך, מקבל הנחיות שוטפות ועובד בצורה נכונה, קלה ומדויקת".
בדרך למוצר שיהפוך לסטנדרט טיפולי
הגרסה הראשונה של IGI יצאה לשוק האמריקאי ב-2002. מאז עבר המוצר שיפורים רבים, אך הגרסה הנוכחית מהווה שדרוג משמעותי שכמותו טרם היה, מפשטת משמעותית את העבודה של הרופא ומייתרת את הצורך, שהיה עד כה, בשירותי מעבדת שיניים. כך נחסכים זמן, עלויות והצורך לערב בהשתלה גורם חיצוני.
"הטכנולוגיה השתפרה לבלי היכר וצילום הרנטגן התלת ממדי הפך נפוץ ופשוט לביצוע, מה שמקל לבצע תכנון השתלה מדויק ונאמן עוד יותר למציאות", מציין ד"ר זוננפלד. "אלגוריתמיקת התוכנה העכשווית של IGI יודעת לאתר בצילום את השיניים ולמקם אותן ביחס לשיניים האמיתיות. יש לנו את אישור משרד הבריאות בישראל ואישור FDA לשימוש בגרסה הקודמת וכעת אנו מחכים לאישור הגרסה החדשה ע"י ה-FDA כדי שנוכל למכור את גרסת המוצר העדכנית בארצות הברית".
מדוע אתם מכוונים בעיקר לשם?
אנחנו מכוונים למוצר גלובלי ולא רק לשם, אלא שאנחנו מתחילים מארה"ב כיוון שמכשירי רנטגן תלת ממדיים נמצאים כיום כמעט בכל מרפאה בארה"ב שעוסקת בהשתלות בעוד שבארץ למשל יש עדיין מגבלה של משרד הבריאות הישראלי להכניס מכשיר כזה למרפאה פרטית, מה שמסרבל מעט את השימוש בארץ".
מה לגבי תחרות?
"ישנם כיום עוד שני מתחרים עיקריים שמחקים אותנו, וזה צפוי ואף מתבקש. השיטה של השתלות דנטליות זעיר פולשניות שהמערכת שלנו מאפשרת היא הכיוון אליו הולך כל עולם הכירורגיה כיום. ניתוחי חזה ולב, ניתוחי בטן, ניתוחי מפרקים - בכולם משתדלים לייתר את הפתיחה הגדולה ובמקומה לבצע חור קטן או מספר חורים קטנים כשכל ההליך מתבצע בעזרתם. ברגע שהופכים ניתוח מכל סוג שהוא לזעיר פולשני, מפחיתים משמעותית את הטראומה, סכנת הזיהומים, ומאיצים את ההחלמה.
בביצוע השתלות בעזרת מערכת ה-IGI ישנם גם יתרונות נוספים, דוגמת דיוק גבוה מאוד שמשמעותו בטיחות גבוהה יותר, אפשרות ביצוע פרוצדורות מורכבות בקלות רבה יותר ופחות סטרס הן למטופל והן לרופא. בנוסף, פיתוח עתידי של גרסה דומה של המערכת שלנו ישמש גם בכירורגיה אורטופדית".
בשיתוף Image Navigation
