חזות הכניסה המזרחית להרצליה עברה בשנים האחרונות שינוי מרחיק לכת, כשממתחם שומם וריקני, שבו לא ניתן היה לזהות אם נמצאים כבר בתוך העיר או מחוצה לה, התקבצה שורת מבנים חינוכיים פורצי דרך, שמקבלת את פני המבקרים ומסמנת תחילתו של עידן אדריכלי חדש. קריית החינוך "שמעון פרס" בכניסה לשכונת גליל ים ממלאת את החלל, מלווה את הכביש הראשי ופותחת פתח לחדשנות אדריכלית, שמחברת בין מרחב ציבורי חם, זמין ומזמין לבין זהות עירונית מחודשת. בזכות פרויקט זה קיבל משרד "רגבים + אדריכלים", בראשו עומד אדריכל ערן זילברמן, את "אות האדריכלות הישראלית", והצטרף לחטיבת הביניים "יורם טהר לב" בכפר סבא, עליה קיבל את פרס רכטר, ולעשרות מבנים אחרים שהקים המשרד, ביניהם מרכזים מסחריים, אשכולות גני ילדים, אולמות ספורט, מבני קהילה ובתי ספר רבים הנחשבים פורצי דרך בישראל.
לתמרן איכות אדריכלית במסגרת התקציב
משרדו של זילברמן, שהוקם בשנת 2010, ממוקם במתחם הבורסה ברמת גן ומתמחה בתכנון מבני ציבור וחינוך. במשך 16 השנים האחרונות ביסס את מעמדו כחוד החנית בתחום תכנון מבני ציבור וחינוך, ואדריכל זילברמן, הספיק לקטוף את כל הפרסים האפשריים בתחום, החל בפרס רזניק למצוינות אדריכלית לאדריכל מתחת לגיל 40, דרך "אות העיצוב" וכאמור, "אות האדריכלות" מטעם התאחדות האדריכלים ופרס רכטר, הפרס הגבוה ביותר בישראל לפרויקט אדריכלי מצטיין.
"אנחנו משתדלים לחתור כל הזמן למצוינות. אין אצלי במשרד פרויקט לטובת תזרים הכנסות, וכל עבודה שקיבלתי היא פרויקט חיי", הוא מעיד על עבודתו. "לא משנה אם מדובר בגן ילדים בעלות הקמה של 1 מיליון או קריית חינוך בעלות הקמה של 500 מיליון, אנחנו נותנים לכל פרויקט את אותה אהבה ותשומת לב". זילברמן מאמין שלקוחות מגיעים אליו בזכות ה"ערך המוסף", מושג חמקמק שהמילה "איזון" מסייעת בהבנה שלו. "אנחנו עסוקים לא מעט במציאת האיזון. איזון בין יכולת המגרש להכיל את הפרוגרמה, איזון תקציבי, איזון בין הצורך לסגור את המתחם ולבין הצורך לפתוח אותו לטובת מפגש עם הרחוב".
ממתגים אתכם כסטודיו יצירתי, מדוע?
"כולם יצירתיים, אנחנו לא המשרד היצירתי היחיד, אבל אני רוצה להאמין שבפרויקטים של המשרד יש זיק שונה של אלגנטיות משולב עם שובבות. חשיבה הוליסטית שלא עוצרת רק ברמת המבנה, אולי פרופורציות נכונות, אולי התייחסות מכבדת למרחב. פיתחנו שפה. אפשר לזהות אותה בקלות בפרויקטים שלנו, ואפילו אפשר לראות את הביטוי שלה אצל אדריכלים אחרים בתעשייה".
לא פחות מרכזית היא שליטתו של המשרד בהיבטים הכלכליים של הפרויקט. "כסף הוא לא מילה גסה", הוא מצהיר, "בסופו של דבר, לכולם חשוב לדעת מראש את עלות ההקמה. לקוחות, ובעיקר רשויות מקומיות, מבקשים להיות עם היד על הדופק בכל שלב. אני מבין בכסף, החל מעלות אריח לריצוף וכלה בתהליכי הבנייה. אני חושב שזו חובה של כל אדריכל להיות בקיא בנושא המהותי הזה. תתפלאי לדעת, שהתקציבים שמופנים לפרויקטים שלנו לא שונים באופן מהותי מתקציבים אחרים של פרויקטים דומים. החוכמה תמיד היא לתמרן את האיכות האדריכלית במסגרת התקציב. זה, כמובן, מחייב הבנה בכלל התהליכים והמערכות ההנדסיות הנלוות".
פיתוח של קונספט אדריכלי והשיקולים שמשתלבים בו אינו תולדה של רעיון חד ערכי. "קונספט טוב הוא מלאכת מחשבת הכוללת אינספור שיקולים. מעין רעיון מסדר, שמצליח לחבר את כל הנקודות למארג אחד. כל הרכיבים חשובים באותה מידה, ומקבלים את ביטויים: פונקציונליות, עלויות הקמה, הקשרים של השימושים השונים, שלביות הקמה, תקני הבנייה, תזרים כספים, חזות ואפילו זמני שילוח של חומרי הבנייה. כל אלה מקבלים את ביטויים בקונספט".
מה מבחינתך הסימן לכך שתכנון באמת הצליח גם שנים אחרי האכלוס?
"במובן מסוים אדריכלות דומה לעבודת מתכנת. בסופו של יום אנחנו מנסחים במשרד 'מערכת הפעלה' וגורמים לאנשים להתנהג בהתאם. בניין טוב הוא כזה שהקוד שלו מאוד ברור מחד ומאוד גמיש לשינויים מאידך. כזה שגורם למשתמשים להבין אותו בלי לעיין במדריך למשתמש. אם המשתמשים באים למבנים שלנו בחיוך, מוצאים את מקומם ויושבים בטריבונה בחדוות עשייה, עשיתי את שלי. כולנו נהנים לראות אנשים שמחים. תלמידים מעלים סרטוני טיק טוק שלהם במבנים שלנו. הם רוקדים, יוצרים, נראים שמחים. יש אושר גדול מכך?".
"הקמת מבני ציבור היא פרס"
זילברמן מודע לתפיסת העולם המוטעית לפיה אדריכלים מתכננים מבנים "עבור האגו שלהם", וכדי לשרת את מוניטין האדריכל, לפני שישרת את צרכי המזמין. "לפעמים לקוחות ורשויות מקומיות שוכחים שאנחנו, כמשרד אדריכלים, באותו צד איתם. הצלחת פרויקט היא בראש ובראשונה הבנה משותפת שהקמת מבני ציבור היא פרס ולא עונש. בדיוק חגגתי בת מצווה לבת שלי, ואיחלתי לה שתהיה קשובה לקבלת עצות מאחרים ושרק לאחר מכן תקבל החלטה אם לאמץ עצה. זה נכון גם לגבי מזמיני עבודה. ההקשבה מאוד משמעותית בזמן הדיאלוג הראשוני".
חשוב לו שצוות ההקמה ירגיש עם הפרויקט בנוח. "המזמין, הקבלן, הפועלים, הצוות המתכנן, כולם חשובים. בסופו של דבר, תהליך ההקמה הוא משותף. אם בסוף הדרך פועל פשוט מבין את המלאכה ואת הרעיון המסדר, עשיתי את שלי. תהליכים אדריכליים הם די דומים. בהתחלה, כשאתה מציג רעיון, הוא לא תמיד מתקבל במחיאות כפיים. נדרש תהליך ארוך של הפנמה. אם בסוף התהליך אנשים גאים ביצירה בדיוק כמוני, אני מרגיש ש'הבקעתי'".
לא פחות חשוב בעיניו, הוא נושא התחזוקה. "מה הערך בהקמת מבנה ראוי ומכובד מבלי ששומרים עליו? בניין הוא מכונה גדולה, ונדרש לתשומת לב לאורך כל תקופת חייו. מבנה ציבור לא שונה במהותו ממבנה מסחר ומשרדים. את המבנים האלה מתחזקות חברות ניהול. אנחנו בעידן של הקמת מבני ציבור איכותיים שדורשים ניהול ותחזוקה מורכבים. אי אפשר להקים מבנים עם חלונות גדולים מבלי לנקות אותם, בדיוק כמו ניקוי פילטר במזגן. בהיבט הזה אי אפשר שלא להתייחס למושג 'טיח', שנפוץ כחומר גמר בתחום. את מכירה בניין בגמר טיח שיודע להזדקן בכבוד? זה חומר רך שמקבל את כל פגעי הזמן. זו הסיבה שכלל המבנים במשרד בגמר קשיח. ברמת 'שגר ושכח'. חומר גמר קשיח שלא מחייב תחזוקה לאורך זמן".
קיימות ועירוב שימושים
בית הספר היסודי בקריית החינוך "שמעון פרס" בגליל ים הוא בית הספר הראשון בארץ שזכה לניקוד של 4 כוכבי בנייה ירוקה, הישג חסר תקדים. "עד לפני כמה שנים, המושג 'בנייה ירוקה' היה ביטוי מן הפה אל החוץ", הוא מסביר. "התעשייה השתמשה בו מבלי לצקת בו תוכן ממשי. בעשור האחרון נוצר סחף חיובי אמיתי וכן, ואני ממש מרגיש את השינוי. מביטוי שחוק שאין מאחוריו הרבה, בנייה ירוקה היא היום מוטיב מוביל בתכנון. אני רוצה להאמין שהמשרד שלי שותף במתן הטון בתחום מבני ציבור ובתעשייה כולה.
ואכן, המושג "קיימות" היא אבן הבסיס בתכנון המשרד, החל מהעמדת המבנים במגרש באופן מיטבי, דרך שימוש מיטבי בפרוגרמה לרווחת הקהילה וכלה בדיאלוג שהמבנה מקיים עם הסביבה הצמודה. לדבריו, כל המבנים שלנו מתוכננים תוך עירוב שימושים. "אנחנו עושים מאמצים אדירים לחבר את המבנים לרחוב ולקהילה, להפוך את המבנים והסביבה הפתוחה שלצידם לשימושיים גם בשעות אחה"צ. בעיניי זה ערך עליון בתכנון. אני צועק תחת כל עץ רענן, שמבני ציבור הם האבן הראשה לרווחת הקהילה. לא הקניון, לא המרכז המסחרי השכונתי, לא החניון. זו גם הסיבה שלא מעט פעמים הפרויקטים בתכנון המשרד 'תורמים' שטחי חוץ ומייצרים כיכרות עירוניות, שיזמינו את המשתמשים להיכנס פנימה".
יש נושא בתחום מבני ציבור שמטריד אותך באופן מיוחד?
"גדרות זולות חסרות מחשבה, עושות לי פריחה. מדהים אותי לראות איך מיליוני שקלים מושקעים בהקמת מבנים מפוארים, שלאחר מכן מוחבאים אחרי גדרות וברזנטים בשקל וחצי. נתחיל בזה שתחת תקנות ברורות, הבניין עצמו יכול להחליף את הגדר, וכך אנחנו מתכננים. ואם בכל זאת אין מנוס מהקמת גדר, היא חייבת להיות ראויה. גדר היא מבנה וכך צריך להתייחס אליה. השקעה מאוד נמוכה הופכת את המפגש של הולך הרגל עם גדר למפגש מכבד".
במשרד פותחה גדר פלדה, שעומדת בתקני משטרה ובתקני משרד החינוך ונראית כמו "ברקוד". "פתאום אני רואה את הגדר הזו בפרויקטים אחרים, אפילו קוראים לה 'דגם רגבים'. זה הצחיק אותו ושימח אותי בו זמנית. זה אומר שכנראה אנחנו עושים משהו אחד נכון".
כשהוא נשאל על החזון של המשרד בתכנון בבנייה ציבורית, הוא טוען ש"חזון" היא מילה גדולה עבורו. "אני מעדיף שישאלו אותי, מה הלאה? הלאה זה להמשיך לתכנן הרבה מבני חינוך וציבור. אני באמת ובתמים מאמין שאין לאדריכל מעלה גדולה מכך. המבנים שאנחנו בונים יישארו עומדים לשימוש קהילות של אלפי אנשים עוד עשרות שנים קדימה. יש מרגש יותר מזה?".
לסיום, אם היית צריך לנסח את עצמך בכמה מילים, מי אתה?
"אני מתעמל אולימפי של אדריכלות. אשתי צוחקת עליי שאני נשוי למקצוע, לפני שאני נשוי לה. אני מתאמן במקצוע כל יום, למשך שעות. גם כשאני לא עובד, גם בסופי שבוע. גם לפני השינה. אני כל הזמן מתאמן. בסופו של דבר אי אפשר להתכחש לעובדה שהאימונים האלה מובילים לשיפור החשיבה. והשיפור הזה מוביל למצוינות. יש לזה ביטוי, קוראים לזה איכות. איכות אדריכלית היא לא מילה גסה".
בשיתוף רגבים + אדריכלים
